שתף קטע נבחר

דו"ח: המים בישראל נקיים - אבל אין מספיק פלואור

אפשר לשתות מהברז: נתונים על איכות מי השתייה מעלים כי במעל 99% מהדגימות לא נמצאו זיהומים במים. החדשות הפחות טובות: בשני שליש מהדגימות, שיעור הפלואור היה נמוך מהרמה הנדרשת מהגנה על השן

מי השתייה שלנו נקיים בדרך כלל - אך אין בהם מספיק פלואור: כך עולה מנתונים שמפרסם משרד הבריאות, שהכריז כי יאכוף ויעמיד לדין רשויות שלא יפעלו כדי להוסיף פלואור למי השתיה. 

 

דו"ח של משרד הבריאות בנושא איכות מי השתיה בישראל מעלה כי בשני שליש מהדגימות התקופתיות שנעשו ב-2009 על-ידי המשרד, נמצא כי תוספת פלואור למים היתה בריכוז נמוך, שאינו מועיל לבריאות השן. החדשות הטובות: מלבד בישובים מעטים, מי השתייה בישראל נקיים.

 

איפה נקי, ואיפה לא

בשנת 2009 בוצעו כמעט 86 אלף דגימות מים בכל הארץ, וכמעט לא נמצאים זיהומים חיידקיים. רק ב-0.26% מהן נמצא זיהום, כשברוב המקרים היה מדובר על "אירוע חולף".  

 

בדו"ח נכתב כי "הנתונים מראים כי בהיקף ארצי האיכות המיקרוביאלית של מי השתייה המסופקים ברשויות המקומיות ממשיכה להיות ברמה גבוהה".

 

ישובים בהם נמצא זיהום במים היו מסעדה, ג'יסר א-זרקא והמועצה האזורית בסמ"ה-ברטעה שבאזור חיפה. ישובים קטנים יותר שבהם נמצאו זיהומים במים הם חולתה, להבות הבשן, עמיעד, קדרים, מרום גולן, עין א-סהלה, גאליה, קיבוץ ניצנים, ארז, זרועה ועותניאל. ברוב המקרים נובע הזיהום מתקלות בצנרת המים בשל פיצוץ בצינור, פגיעה של כלי רכב (טרקטור למשל) בצינור וכדומה. במקרים אחרים נגרם זיהום כאשר בארות אגירה (למשל מגדלי מים) אינם סגורים לגמרי.  

 

בין החומרים השונים שנוכחותם במים נבדקת ישנן מתכות כבדות. שלום גולדברגר, מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, מביר שמקורן של אלה בצנרת לא איכותית או מאביזרים כמו ברזים ומחברים. בשלוש רשויות מקומיות נמצאו השנה ריכוזי עופרת במים: גן יבנה, יהוד ונופי נחמיה שבשומרון. במקרים כאלו חל איסור לשתות את המים.

 

לפי הדו"ח, לאחר טיפול בחריגה, רק בישוב נופי נחמיה ריכוזי העופרת לא נעלמו כליל, אך ירדו מתחת לתקן המסוכן.

 

אין מספיק בדיקות, אין מספיק פלואור

דו"ח של משרד הבריאות בנושא איכות מי השתיה בישראל מצא כי למרות שישנה חובה חוקית להוסיף פלואור למי השתיה, לטובת שמירה על בריאות השן, ברוב הבדיקות שנעשו נמצאו ריכוזים לא מספקים של פלואור במים.

  

בשנת 2009 נעשו 1,997 בדיקות לפלואוריד ברשת האספקה ב- 554 ישובים. בהשוואה לשנתיים קודמות חלה ירידה במספר הבדיקות לפלואוריד ובמספר הישובים שנדגמו. מהבדיקות עולה כי בשני שלישים (67%) מהדגימות נמצא ריכוז פלואור הנמוך מהרמה המזערית המתאימה להגנה על בריאות השן (פחות מ-0.7 מ"ג לליטר).

 

ברשויות רבות לא היתה כמות מספקת של בדיקות ואין נתונים שמאפשרים לעמוד על הוספת הפלואור. בין רשויות אלו מונים מחברי הדו"ח את תל-אביב, חצור הגלילית, מעלות-תרשיחא, קריית אתא, באקה אל-גרביה, רהט, עפולה, טירה ושוהם. 

 

"הרשויות לא מקיימות את החוק"

הוספת פלואור למים היא נושא שנוי במחלוקת. מצדדים טוענים כי הפלואור מסייע לבריאות השן, בעוד המתנגדים גורסים כי הוא עלול לגרום דווקא לפגיעה בשן ואף לפגיעת בבלוטת תריס או לסרטן בעצמות.

  

"אנחנו לא מרוצים ממצב ההפלרה במדינת ישראל ואני אומר זאת בזהירות", מסביר שלום גולדברגר, מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, "המצב כרגע הוא שיש תקנות ויש חוק בנושא ההפלרה והרשויות לא מקיימות את החוק, אם מסיבה כלכלית ואם בשל התנגדות של תושבים להוספת פלואור. העברנו הוראה ללשכות הבריאות שיפקחו ויבצעו דגימות של המים ואפילו יעמידו לדין, משום שמדובר פה בחוק של מדינת ישראל".  

 

בדו"ח צוין כי "עיריית רעננה אינה מפלירה ומעכבת הפעלת מתקנים שניבנו ומוכנים לעבודה. גם תאגיד המים בפתח תקווה מעכב את תחילת ההפלרה, ועיריית רחובות נמנעת מכל התקדמות שהיא בנושא". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Index open
ריכוז נמוך מדי של פלואור במי השתייה
צילום: Index open
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים