שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רומי נוימרק, ילדת המבחנה הראשונה: "יום מרגש"
    "אני ומיליונים בעולם חייבים לו את חייהם", אומרת כתבת ערוץ 10, רומי נוימרק, ילדת המבחנה הראשונה בישראל, שהתרגשה מההודעה על זכייתו של רוברט אדוארדס, ממציא הפריית המבחנה, בפרס נובל. מומחי הפרייה: "הוא היה צריך לקבל את הפרס הזה לפני הרבה שנים". על הזוכה, עבודתו והזיקה (הפחות מחמיאה) לישראל

    ההודעה היום (ב') בדבר זכייתו של החוקר הבריטי רוברט אדוארדס בפרס נובל, על המצאת הפריית המבחנה, מתקבלת בקרב מומחים בתחום כאירוע משמח, כזה שהיה צריך להתרחש כבר מזמן. רומי נוימרק, מגישת הטלוויזיה מערוץ 10 ותינוקת המבחנה הראשונה בישראל, התרגשה אף היא לשמוע על זכייתו של אדוארדס; עם זאת, היא מבקשת להזכיר לכולם שהקרדיט מגיע לא רק לרופאים.

     

    "זה יום שמח ומרגש", אמרה היום נוימרק בשיחה עם ynet, "יש מיליוני נפשות בעולם, ואני אחת מהן, שחייבות את חייהן לחוקר שהעז לתכנן את ההפרייה החוץ גופית. אבל ביום הזה ראוי גם להזכיר שלכל אחד ממליוני הילדים הללו יש שני הורים שהיו מספיק אמיצים, בטח בשנים הראשונות של הפריות המבחנה, ובזכותם הילד הזה קיים. ילד, וכמובן שגם ילדי הפריית המבחנה, הוא קודם כל של ההורים והוא שילוב קסום וחד פעמי של הגנים שלהם. לכן, עם כל הכבוד שיש לי לכל הרופאים שעוסקים בתחום, ובוודאי לרופא שהמציא את הפריית המבחנה, אני חושבת שראוי להזכיר ביום הזה גם את אותם הורים".

     

    "שינה את טבע הבריאה"

    פרופ' שוקי דור, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, לא חוסך היום במחמאות וסופרלטיבים: "היה פה קונספט ששינה את טבע הבריאה, אם

    אפשר להשתמש במילים כמעט בומבסטיות. רביית האדם היא באופן טבעי רבייה תוך גופית, ככל שעולם החי הלך והתפתח, להבדיל מבעלי חיים ירודים". 

     

    פרופ' דור נסע בשנת 1979 לאנגליה, שם השתלם בנושא של טיפולי הפריה חוץ גופית ושמע על מחקרו של אדוארדס. כשחזר לארץ הקים את יחידת ההפרייה החוץ גופית בשיבא, בה בוצעה גם לידת המבחנה הישראלית הראשונה: "היתה אז תחרות בינינו לבין הדסה אבל אצלנו היתה הלידה הראשונה", הוא מספר, "ומאז אנחנו שוקדים לפתח את התחום הזה".

     

    ישראל היתה אז למדינה החמישית בעולם עם תינוק מבחנה. כיום לפי ההערכות נולדים בישראל כ-5,000 תינוקות מבחנה מדי שנה ונעשים כ-30 אלף מחזורי טיפול בשנה.

     

    "בפעם הראשונה בתולדות המין האנושי", מסביר פרופ' דור, "הרבייה יצאה מחוץ גוף. אין ספק שזו מהפכה עולמית. ברגע שיש למדע שליטה על תהליך הרבייה הרי שהתפתחו מזה אפליקציות אינסופיות. שיפרנו בצורה מדהימה את היכולת לטפל בבעיות פוריות. בעבר בבעיות זרע קשות בכלל לא יכולנו לטפל והיום באמצעות IVF ניתן להביא מזור לאנשים שלא היו מצליחים להגיע לילד גנטי. העולם נראה אחרת כאשר נשים מבוגרות יכולות ללדת פתאום, כאשר אפשר למנוע היווצרות של עוברים עם מחלות גנטית, אפשר לעזור לגברים שלא מייצרים זרע. ניתן לעשות שימור פוריות: להקפיא ביציות ועוברים לנשים שהורסים להן את השחלות בטיפולים כימותרפיים, ניתן לעשות טיפול פונדקאות והאפליקציות רק הולכות ומתרבות. יש כאן פריצת דרך משמעותית מאוד".

      

    לפרופ' דור היכרות אישית עם הזוכה והוא מגדיר את אדוארדס כ"אדם משכמו ומעלה, מבריק, בעל יכולות מדעיות בלתי רגילות". דור מספר כי אדוארדס "כרגע איש די חולה. הפרס מגיע מעט מאוחר ממה שהיה צריך להגיע. הרבה שנים לחצנו שיקבל את פרס נובל. הוא ופרופ' סטפטו נלחמו למעלה משבע שנים עד שראו את ההריון הראשון. זה נקרא התמדה. זה הופך אדם שמאמין ברעיון למצליח. שום דבר לא בא לו בקלות, ואחרי שהוא הצליח אמרו עליו הקולגות שהוא מפלצת, שזו בושה, שהוא פועל בניגוד לדרך הטבע".

      

    אדוארדס הגיע לארץ בשנת 2000, כאשר פרופ' דור כיהן כיו"ר האגודה הישראלית לפריות (איל"ה). "לקח הרבה שנים לשכנע אותו שישראל היא לא דבר רע. תקופה מאוד ארוכה הוא לא אהב אותנו, בלשון המעטה. אבל יחד עם זה התלמיד הכי קרוב שעבד אתו בקיימברדג' היה בחור יהודי חם. עם השנים הוא נרגע והתרכך". פרופ' רפי רונאל, מנהל היחדיה לטיפולי פוריות באסף הרופא וחבר של אדוארדס, סיפר היום ל-ynet שאחרי הכנס, כשביקש מאדוארדס שישוב ויבקר בישראל, אמר לו זה: "'אני מחכה שתארגן לנו כנס ליד גשר אלנבי, שבו ישתתפו ירדנים וישראלים עם שאר המדינות כולל הפלסטינאים. זה מה שתעשה אחרי שיהיה הסכם שלום'".

     

    "היה צריך לזכות לפני הרבה שנים"

    פרופ' בני פיש, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבילינסון, לא מופתע אף הוא מהזכייה, ומסכים עם עמיתו משיבא שעל אדוארדס היה לזכות מזמן: "כל מי שמתעסק בתחום חושב שאדוארדס היה צריך לקבל את הפרס הזה לפני הרבה שנים", אמר פיש היום ל-ynet. עברו 32 שנה וארבעה מיליון ילדי מבחנה עד שהעולם המדעי נתן לו את ההכרה הראויה לו". 

     

    פרופ' פיש מסביר כי "אדוארדס בנה מערכת מעבדתית שמחקה את הסביבה שבתוך הגוף. הוא הצליח לייצר מחוץ לגוף את אותם תנאים שקיימים בחצוצרה, שהיא הסביבה הטבעית לתהליך ההפרייה. הוא ייצר מיקרו סביבה שאפשרה לביציות ולזרעונים להתקיים מחוץ לגוף ובנוסף איפשר לביצית המופרית לשרוד בחוץ, עד שהיא מוחזרת להשרשה כעבור מספר ימים. עד היום יש שיתוף פעולה אינטימי מאוד בין הגינקולוגים לאמבריולוגים בתחום הזה". 

     

    "עם השנים התברר שהפריית מבחנה יכולה לשמש לבעיות נוספות", מסביר

    פרופ' פיש, "בתחום פוריות הגבר, במקרים שבהם הזרע פגום, ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזו בתרומת ביצית, לצורך פונדקאות, או לצורך איבחון גנטי. לפני כן פותחו טיפולים הורמונליים לבעיות פוריות, אבל זו היתה פריצת הדרך האמיתית, שבה שולטים בחלק גדול מהתהליך".

     

    דבר זכייתו של אדוארדס הוכרזה היום (ב') במכון קרולינסקה שבשבדיה. אשתקד זכו בפרס נובל לרפואה שלושת החוקרים האמריקנים אליזבת הלן בלקברן, קרול גריידר וג'ק שוסטק, על תגליתם אודות טלומראז, אנזים המצוי בחומר התורשתי די.אן.איי והמשפיע על חלוקת תאים והזדקנותם.  


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "שני הורים שהיו מספיק אמיצים". רומי נוימרק
    צילום: דודי מוסקוביץ
    "אדם משכמו ומעלה". רוברט אדוארדס
    צילום: AP
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים