נתניהו: הקפאה תמורת הכרה במדינה יהודית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשא אחר-הצהריים (יום ב') נאום בישיבת הפתיחה של מושב החורף של הכנסת, ואמר שיהיה מוכן להמשיך בהקפאה אם הפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית. "לצערי עד עכשיו הפלסטינים לא נענו לקריאתי זו וארצות הברית מנסה דרכים אחרות לאפשר את המשך השיחות", הוא אמר. דבריו הועברו בשידור חי ב-ynet.

"הבהרתי את המסר בדרכים שקטות בחודש שעבר ואני אומר אותו עכשיו כאן בפומבי - אם ההנהגה הפלסטינית תאמר חד משמעית לעמה שהיא מכירה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אהיה מוכן לכנס את ממשלתי ולבקש השהיה נוספת של הבניה לפרק זמן קצוב". דוברו של אבו מאזן פרסם מיד לאחר הנאום הודעה לפיה הפלסטינים דוחים את הדרישה.

ההכרה, לדבריו, היא צעד בונה אמון נדרש. כעת, הוא הוסיף: "ארצות הברית מציעה הצעות שונות, אנחנו שוקלים אותן בכובד ראש

 בהתאם לאינטרסים של ישראל ובראשם הביטחון והבטחת הקיום".

בהתייחס להקפאת הבנייה בהתנחלויות אמר ראש הממשלה שעשה זאת בלב כבד, "אנחנו ידענו שהצעד הזה מכביד מאוד על אחים ואחיות. את עשרת החודשים הללו בזבזו הפלסטינים ועתה הם דורשים להמשיך את ההקפאה כתנאי להמשך השיחות. אני מקווה שהם לא עושים זאת כדי להתחמק מההכרעות האמיתיות שדרושות להסדר שלום".

נתניהו, היום בכנסת. "בלי הכרה לא יהיה קץ לסכסוך" (צילום: גיל יוחנן)

לדבריו, "הסירוב להכיר בזכויותיו של העם היהודי ובקשר ההיסטורי שלו למקום הוא שורש הסכסוך, ובלי לטפל בזה לא יהיה קץ לסכסוך. באשר לביטחון, כל הסדר שלום בינינו לבין הפלסטינים חייב להיות מושתת על סידורי ביטחון איתנים".

טורקיה תהיה לאיראן?

לפני כן, נתניהו דיבר על הסכנות ש"המימדים הקטנים שלנו מציבים בפנינו", והזהיר תוך רמז להשוואה בין איראן לטורקיה: "אסור לנו להתפתות להאשליה שהסכם שלום לבדו יפתור אותן. פעם היו לנו יחסי שלום בפועל נורמליים עם מדינה חשובה, למדינה הזו קוראים איראן. היו לנו גם יחסי ידידות מופלאה עם מדינה אחרת, עם שיתוף פעולה צבאי, עם יחסים דיפלומטיים מלאים, עם ביקורי ראשי מדינות, עם 400 אלף ישראלים שמבקרים שם, למדינה הזו קוראים טורקיה. אני עדיין מקווה שנוכל לשקם ולהחזיר את היחסים איתם שהתדרדרו לא מרצוננו.

"הדברים השתנו, ואיראן ולצערי גם במקומות אחרים, כמעט בן לילה, ואף אחד לא יכול להבטיח לנו שחרף רצוננו שדבר דומה לא יתרחש אחרי כינון הסכם השלום עם הפלסטינים. על כן אנחנו חייבים לעמוד בנחישות, ללא מורא, על הסדרי ביטחון מוצקים בשטח".

בין האורחים במליאה: יצחק מרדכי (צילום: גיל יוחנן)

ברקע הביקורת הקשה גם מתוך הממשלה על תיקון חוק האזרחות, שדורש חובת שבועה ל"מדינה יהודית", נתניהו חזר על דבריו של דוד בן-גוריון כי "המדינה אשר תקום, תהיה יהודית באשר לתפקידה, לייעודה ולמטרתה. לא מדינה של יהודים היושבים בארץ אלא מדינה ליהודים לעם היהודי. בשנת 1992 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קבעה הכנסת חוק יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו כדי לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

ראש הממשלה הזכיר את התוכניות לרפורמה בקרקעות, לשיפור ההשכלה הגבוהה, לסלילת הכבישים והרכבות לגליל ולנגב ולשדרוג אתרי המורשת. הוא דיבר גם על הפשע הגואה והתוכנית לרשת את העיר לוד במצלמות כ"עיר ללא אלימות". עוד אמר נתניהו ש"נמשיך כל העת במאמצים להשיב למשפחתו ולעמו את החייל החטוף גלעד שליט".

לבני: לנו האמינו בעולם

אחרי ראש הממשלה דיברה יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, שנאומה כולו היה פנייה בגוף שני לנתניהו. "אולי נדמה לך שתוכל להידמות בעיני חלק מהציבור כראש ממשלה חזק", אמרה, "אבל הובלת למצב הזה מתוך חולשה וחוסר יכולת להחליט".

לבני חזרה והאשימה את ראש הממשלה בהעדר חזון, ריפיון ובחוסר יכולת לקבל החלטות, כשהאינטרס היחידי המנחה אותו, לדבריה, הוא הפוליטיקה הפנימית. "אני לא מבינה איך אתה מסביר את סדר העדיפויות הזה", אמרה. "למה עדיף עימות עם ארה"ב על עימות בקואליציה? האידאולוגיה היחידה שלך זה מה שאתה אומר לכל העולם: יש לי בעיות פוליטיות".

בין היתר, האשימה לבני את נתניהו בנטישת ערכיו של זאב ז'בוטינסקי, ומתחה ביקורת על שורת מהלכים של הממשלה, בהם התיקון "הכל כך מיותר" לחוק האזרחות, ש"לא נולד בגלל הצורך בנאמנות אלא בגלל הפחד לאבד את ליברמן". בנושא הקפאת הבנייה, הזכירה כי דווקא ממשלת קדימה המשיכה לבנות "בשקט" בגושי ההתיישבות - "ויכולנו לעשות לזה כי האמינו לנו - בעולם ובחדר המו"מ".

בתחום המדיני, אמרה לבני כי "יש רוב פוליטי וציבורי להסדר של שתי מדינות, אם רק תרצה. אתה יודע שהפלסטינים הסכימו למדינה מפורזת. צריך לקבל את ההחלטות כמוביל ולא כנגרר, מתוך הבנה עמוקה שהמחיר שתשלם מדינה יהודית בלי הסדר, יהיה אובדן הצביון היהודי. קדימה אומרת לך היום: תעשה את מה שכולם יודעים שצריך, את מה שלא היה לך האומץ לעשות, את מה שישראל זקוקה לו - ואנחנו נתמוך בך".

לדבריה, בגלל חוסר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות מדיניות, נקלעה ישראל למצב של "ייאוש ודיכאון", ולמצב בו התמיכה והלגיטימיות שלה בעולם נפגעו. אולם לדבריה, "יש ישראל אחרת והיא תרים ראש במושב הזה. יש הנהגה אחרת - ונוכיח את זה".

ריבלין נגד נתניהו

מוקדם יותר נשא יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נאום נוקב, בו האשים את הממשלה בניסיון להפוך את הכנסת לחותמת גומי, ולייצר משטר "מיני-נשיאותי". "אני מחויב לעסוק בנושא שונה בתכלית מהתהליך המדיני, נושא שכנראה את רוב הציבור הישראלי - וכנראה גם את נבחריו - מעניין הרבה פחות", אמר ריבלין בפתיחת דבריו. "מדובר בניסיונות הנמשכים מזה זמן רב לרוקן את הכנסת מתוכן. לא ייתכן שהממשלה תאנוס את הכנסת לקבל מהלכים בדרכים עקלקלות".

במליאה דיבר גם נשיא המדינה שמעון, פרס שהתייחס בנאומו בין היתר לפרוטוקולים של מלחמת יום הכיפורים שפורסמו בשבוע שעבר, ואמר כי "ישראל למדה משגיאותיה".

קריאות הביניים הראשונות במושב החורף נשמעו לאחר שפרס אמר כי "עם כל הקושי והכאב, בבית הזה נוצר רוב של שתי מדינות לשני עמים".

מוקדם יותר היום אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק הקובעת כי נסיגה מהגולן וממזרח ירושלים תחויב במשאל עם - גם לאחר אישור הכנסת. לפי ההצעה, כל נסיגה משטחים בריבונות ישראלית תחויב במשאל עם לאחר שתאושר בכנסת ברוב של 60 ח"כים.

Read this article in English