שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרשת שבוע כלכלית: עסקת הנדל"ן הראשונה
    רכישת מערת המכפלה בידי אברהם אבינו היא עסקת המקרקעין הראשונה במקרא, ותיאורה מבסס את עיקרון חופש החוזים. אבי נוב דן במתח המתמיד בין חופש החוזים וזכות הקניין, לבין התערבות הממשלה באמצעות חוקי העבודה ודיני החברות

    בפרשת השבוע "חיי שרה" מתוארת עסקת המקרקעין הראשונה במקרא, עסקה בה רכש אברהם את מערת המכפלה מידי עפרון החיתי (פרק כ"ג). עסקת הרכישה הזאת מבססת את עיקרון "חופש החוזים", הנגזר מ"זכות הקניין".

     

    פרשת שבוע כלכלית: 

     

    הפרשה מתארת בצורה מפורטת את הליך רכישת המערה. מדובר בחוזה מסחרי כפי שמוכר לנו כיום. עסקת המכירה הזאת, היא המתוארת ביותר במקרא והיא נפרשת על פני 18 פסוקים.

     

    העסקה בנויה מארבעה חלקים, כמפורט להלן:

    1. הצעת המחיר של המוכר - "ויען עפרון את-אברהם, לאמור לו. אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל-כסף ביני ובינך מה-היא".

    2. הסכמת הקונה - "וישמע אברהם, אל-עפרון...".

    3. העברת הכסף - "וישקול אברהם לעפרון, את-הכסף אשר דיבר באוזני בני חת ארבע מאות שקל כסף, עובר לסוחר".

    4. העברת הבעלות על הקניין - "ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר, לפני ממרא: השדה, והמערה אשר-בו, וכל-העץ אשר בשדה, אשר בכל-גבולו סביב. לאברהם למקנה, לעיני בני חת...".

     

    המעניין בחוזה הרכישה של אברהם, שהוא נעשה בפני עדים. בפסוקים המתארים את העסקה משתתפים "בני חת" או "עם הארץ", הנחשבים כגוף המייצג בעירו של עפרון (המוכר), וכן "באי שער עירו".

     

    חופש החוזים של אברהם

    עסקת המכירה של מערת המכפלה מהווה ביטוי ל"חופש החוזים", הכולל את הזכות לבחור עם מי להתקשר וכן את הזכות לעצב את החוזה, כרצון הצדדים. חופש החוזים נובע מזכות הקניין, שהיא זכות טבעית. בפסקאות הבאות אסביר את החשיבות של חופש החוזים בכלכלה.

     

    חוזים מאפשרים לאנשים לממש את האוטונומיה שלהם לבצע פעולות והם מגשימים את עיקרון היסוד של אחריות האדם למעשיו. ככל שחופש החוזים חזק יותר, כך פוחת הצורך בחקיקת חוקים להסדרת התנהגות. החופש להסדיר עניינים על ידי חוזים, מאפשר ליצור מערכת של דין פרטי לאכיפת חובות וזכויות. כך היה בעסקת הרכישה של מערת המכפלה.

     

    חוזים מסדירים התנהגות אנושית בצורה טובה ויעילה יותר מאשר חוקים. החוזים מביאים לידי הקצאה יעילה יותר של המשאבים במשק, זאת משום שהם מווסתים סיכונים ומספקים תמריצים להתנהגות יעילה וגם מוסרית. בניגוד לחוזים, חוקים המסדירים התנהגות משבשים את חלוקת הסיכונים ויוצרים תמריצים שליליים. ככל שהמדינה מתערבת יותר בהסדרה של הפעולות בכלכלה, כך היא פוגעת יותר בחופש החוזים ובכך היא מחבלת בהתפתחות התקינה של המשק.

     

    חופש החוזים במקרא

    בניגוד לחופש החוזים במקרא, יישום חופש החוזים בישראל נתקל בקשיים רבים. רשויות השלטון מתערבות בצורה בוטה בחופש החוזים, החל מחקיקת העבודה, דיני חברות, חוקי ניירות ערך ועוד. הפיקוח הממשלתי מתבצע היום על כל מה שקורה בשוק.

     

    מה היה קורה אילו בית המשפט של ימינו היה דן בעסקת המכירה של מערת המכפלה? נראה כי בית המשפט בישראל היה פוסל את העסקה בין היתר בהתבסס על אינטרסים ועקרונות כמו האינטרס הציבורי והחברתי ועקרון תום הלב.

     

    יש ללמוד מהמקרא שיש לאפשר לאנשים אוטונומיה מוחלטת לעשות בנכסים שלהם כרצונם, ולא להתערב במה שהם עושים בינם לבין עצמם.

     

    ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ומנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים