שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רק רוכשי הדירות יכולים להפחית את מחירי הנדל"ן
    בממשלה ובבנק ישראל עמלים על ריסון שוק הנדל"ן המבעבע. אבל כדי שהמהלך הזה יצליח יש צורך בהתגייסותו של גורם נוסף – הציבור. למרות החלום לבית משלכם, אל תתפתו לקנות דירה בכל מחיר. גם אם זה אומר לגור כמה שנים אצל החמות

    הכלכלה המערבית מושתתת בראש ובראשונה על עיקרון השוק החופשי. כוחות השוק, כך חינכו אותנו, נוהגים בסופו של דבר לייצב את עצמם בעצמם.

     

     

    הנחת יסוד נוספת היא שבמקרים יוצאי הדופן, בהם שוק מסוים מראה סימנים של איבוד שליטה, ישנה רגולציה וגורמים ממשלתיים שביכולתם לאזן ולבלום את אותו שוק סורר.

     

    שני העקרונות הללו מצויים בקונפליקט מתמיד של שחרור ובלימה, גז וברקס, בניסיון, מחד, לתת לקן הכלכלה הרוחש למשוך לכיוון הטבעי שלו ומאידך לשמור שהתנועה הזאת תתבצע עם כמה שפחות נפגעים.

     

    שוק הנדל"ן הנוכחי מעמיד את שני העקרונות הללו למבחן גדול של שיווי משקל, אך גם מבליט את חסרונו של הגורם השלישי במשוואת האיזון הזו – הפרט.

     

    להוציא לנו את החשק לקחת משכנתא

    בימים אלו נוצר מצב די תקדימי שבו שתיים מהזרועות המשפיעות ביותר על הכלכלה הישראלית, הממשלה ובנק ישראל, עושות יד אחת לדכא את שוק הנדל"ן שבשנתיים האחרונות מראה סימני בעבוע קשים.

     

    הממשלה מכריזה כבר כמה חודשים שהיא עמלה על תוכניות להפשרת קרקעות מומרצת, חושפת בפני הציבור את סכומי העסקאות האמיתיים שנחתמו למכירת הבית שממולנו ומכריזה מעל כל במה ומיקרופון פתוח שמחירי הדירות גבוהים מדי.

     

    בנק ישראל עושה גם הוא מהלכים בכיוון, מכביד על מי שמנסה לקנות נכס שלא לשם מגורים ומעלה את הריבית תוך מודעות לסכנה בהידרדרות הדולר והאטה של שוק ההון. כל אלה, רק כדי להוציא לנו את החשק לקחת משכנתא.

     

    ולמרות כל אלה, שוק הנדל"ן ממשיך לטפס מעלה. רחש הסכומים הומה באוזניים ומטריד את המנוחה. בהסתובבות תמימה ברחובות, בשיחות עם החברים, עם השכנים, בלוחות המודעות. כל אלה לא נותנים לישראלי מנוח ומגבירים את העצבנות.

     

    חלום הבית מתרחק

    הפחד הגדול הוא שהעתיד נראה שחור אפילו יותר. התחושה של מי שאין לו דירה היא שלמרות המחירים הבלתי נתפסים שעפים באוויר, בעוד מספר חודשים חלום הבית או הדירה יתרחק כבר אל מעבר ליכולותיו הכלכליות, כך שגם אם נחיה פעמיים בכדי להחזיר את החזרי המשכנתא החודשיים, לא נצליח לעשות זאת.

     

    מנגד, בעלי דירות חוששים שיפסידו את העיתוי המדהים למכור את דירתם במחיר פראי ומי שזורק את דירתו לשוק דורש עליה מחירים בלתי הגיוניים.

     

    לממשלת ולבנק ישראל יש בתיאוריה את הכלים לנסות ולרסן את השוק הסורר הזה, אבל בשביל שהמהלך הזה יצליח יש צורך בהתגייסותו של גורם נוסף – אנחנו, מי שמתקראים לא פעם "הציבור".

     

    האפקט הפסיכולוגי שנגרם מהאמרת מחירי הדירות והקרקעות בשנתיים האחרונות, לא יאפשר למהלכים הללו להצליח, יהיו יעילים ככל שיהיו. יש כאן מקרה מיוחד שבו אנחנו, כפרטים, נדרשים להשתתף בריסון החגיגה באופן אקטיבי.

     

    לא בכל מחיר

    מחפשים דירה והמוכר נקב במחיר פרוע? פשוט סרבו והסתלקו. מתים למכור את הבית ולהשתדרג לשטח גדול יותר? זכרו שבמחירים נמוכים מחיר השדרוג נמוך יותר מהזמנים בהם השוק גבוה.

     

    איטמו אוזניים לשמועות של "הנכס שליד נמכר בכך וכך". אל תתפתו לקחת משכנתא פרועה שלא התכוונתם לקחת לפני שהתחלתם בחיפוש הנכס. הימנעו משירותי מתווכים, ברוב המקרים הם מיותרים. שיקלו בחיוב אפשרויות ארעיות, גם אם הן פחות נוחות.

     

    תאמרו שאולי קל לומר את זה, אבל קשה ליישם, כשחלום הבית עומד לנגד העיניים. בית הוא איכות חיים. הוא ביטחון. הוא שאיפה.

     

    הוא הדרך היהודית הפופולרית להגשמה. לעתים הוא כורח (לגור אצל החמות למשל...). אבל לא בכל מחיר. לא בהשתעבדות טוטאלית ל-25 שנה.

     

    יש זמנים שצריך להחליט החלטות מושכלות למרות שהבטן צועקת אחרת. יש תקופות שעדיף לשלם באי נוחות זמנית כדי לזכות בחיים טובים ושפויים בעתיד.

     

    עת לקנות ועת לקפוץ יד. עת להתרווח ועת להצטופף. תנו לממשלה ולבנק ישראל הזדמנות לדכא את הטירוף. עת להצטופף.

     

    קובי מלוק הוא סופר ומנהל בתחום ההיי-טק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המחירים ממשיכים לעלות
    צילום: יוגב עמרני
    מומלצים