שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הלחם מתייקר? תאכלו כרטיסי טיסה

    מחירי המוצרים הבסיסיים מזנקים אבל מדד המחירים שומר על מתינות. למה? כי זו התייקרות סלקטיבית של המזון בלבד, שפוגעת בעיקר בחלשים. מנכ"ל לתת: "כשהעגבניות מתייקרות העניים פשוט לא קונים אותן". אנליסט: "התייקרות המזון מיובאת מחו"ל ותימשך כל עוד הודו וסין צומחות"

    מוצרי הצריכה הבסיסיים ביותר מתייקרים, ולאחרונה אנו שומעים על עליות מחירים מדי יום. האם אנחנו נמצאים בעיצומה של התפרצות אינפלציונית? וגם אם לא, כיצד יתכן שהעליות במחירים לא השפיעו על מדד המחירים לצרכן?

     

    המחסור בחמאה ומחירי העגבניות ושאר ירקות שזינקו לאחרונה הן הדוגמאות הבולטות ביותר, שאליהן הצטרפו העלייה במחירי מוצרי החלב עליה הכריזה תנובה. תנובה ייקרה את הקוטג' לאחרונה ב-4.5%, את הגבינות המלוחות ב-3.8%, ואת משקאות החלב ב-3.3%. בנוסף העלתה החברה את מחיר השמנת המתוקה ב-3.2%, את מחיר הגבינות הרכות  ב-1.6% בממוצע, וכן ייקרה את היוגורטים ב-0.8% ואת המעדנים ב-2.3%. החברות המתחרות, שטראוס וטרה, שוקלות גם הן לייקר את המוצרים, אף שטרם עשו זאת.

     

    עלית וחברות קפה אחרות אומרות כי מחיר הקפה ברשתות הקפה ועל המדפים צפוי לעלות ב-10%. גם מחירי הסוכר והשמן צפויים לעלות ב-20%, וכך גם האורז. זאת, אחרי שכל המוצרים הללו כבר התייקרו השנה מספר פעמים. באופן סמלי, והחשוב מכל - הלחם התייקר פעמיים, באוגוסט ובספטמבר.

     

    התייקרות הירקות והפירות, שרובם ככולם גידולים מקומיים, נובעת מפגעי מזג האוויר, ויש לקוות שהיא זמנית. שאר ההתייקרויות, לעומת זאת, נובעות מהתייקרויות של חומרי הגלם בחו"ל - החיטה, התירס, הסויה, הדורה והשעורה.

     

    מחיר הלחם ומספר מוצרים בסיסיים נוספים נמצא בפיקוח התמ"ת, אך פקידי המשרד מאפשרים לו לעלות כיוון שחומר הגלם העיקרי של הלחם - החיטה - מתייקר בקצב פראי. התייקרות הדגנים מייקרת גם את הבשר ואת מוצרי החלב - המקומיים והמיובאים - כיוון שהחקלאי צריך לשלם יותר על ארוחת הצהריים של הפרה והתרנגולת.

     

    "מחירי החיטה בשווקים העולמיים עלו ב-70%", אמר ל-ynet הדר גולמבק, בעלי טחנות הקמח דגן, "עקב כך, יש כבר מספר חודשים עלייה עקבית של מחירי הקמח. כרגע המחירים גבוהים, אבל הם מתנדנדים בעיקר בגלל ספקולנטים. בטווח הקרוב אני לא צופה עלייה נוספת במחיר הקמח, אבל זה עלול לקרות אם כל הסחורות בעולם ימשיכו להתייקר".

     

    מעגבניה עושים סלט, לא אינפלציה

    האם האינפלציה משתוללת? התשובה היא שלילית. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדד המחירים לצרכן האחרון עלה ב-0.3% בלבד. רוב התייקרויות המזון (למעט הירקות והלחם) לא התרחשו בספטמבר ואוקטובר, אלא לאורך השנה כולה.

     

    בחישוב שנתי, מתברר כי מאוקטובר 2009 ועד ספטמבר 2010 עלו המחירים בשיעור מצטבר של 2.4% בלבד - על פי דו"ח האינפלציה של בנק ישראל. לא מעט, אבל גם לא הרבה. בבנק המרכזי מגדירים רמה זו כאינפלציה שעומדת ב"יעד האינפלציה" - עד 3%, כלומר, כאינפלציה בשיעור סביר.

     

    כיצד ייתכן שאנחנו משלמים כל כך הרבה יותר בכל קנייה בסופרמרקט, בשוק ובמכולת, והמדינה כולה מדברת על כך שמחירי הדירות ושכר הדירה בשמיים, והמדד אינו מזנק? התשובה לכך תמונה במה שכלכלנים מכנים: "תמהיל מדד המחירים", כלומר, בשאלה, מה עלה ומה ירד. יש מוצרים שלא רק שאינם מתייקרים, הם גם נמצאים בתהליך הוזלה מתמיד: כרטיסי טיסה, למשל, נעשים זולים מעונה לעונה, גם בגלל המשבר הכלכלי בחו"ל וגם בגלל הירידה בשער הדולר.

     

    מניתוח הלמ"ס עולה כי מחירי הירקות הטריים רשמו בספטמבר עלייה של לא פחות מ-27.3%. מחירי העגבניות זינקו ב-74.3% ואילו מחירי המלפפונים התייקרו ב-35.5%. מחירי הפירות הטריים, לעומת זאת, ירדו בממוצע ב2.3%, ומדד הירקות והפירות עלה בסך הכל ב-10%.

     

    מדד ספטמבר אינו כולל את ההתייקרויות האחרונות והתייקרויות קודמות של מוצרי המזון, ומדד המזון עלה בספטמבר, בסך הכל, ב-0.6%. סעיף נוסף שהעלה את מדד ספטמבר היה, כרגיל בשלוש השנים האחרונות, הדיור, שעלה ב-0.6%.

     

    חלק ממרכיבי המדד הם גורמים עונתיים שעולים או יורדים בכל חודש ספטמבר: החינוך, למשל, התייקר ב-1.2% עם פתיחת הגנים והצהרונים ואילו התיירות, הבידור והתרבות רשמו ירידה חדה. גם סעיף ההלבשה ירד, כמדי סוף עונה. אלא שיש הוצאות שאינן עונתיות, ולמרות זאת הן ירדו ולא עלו: עלות התחבורה ירדה ב-0.9%, עלות הבריאות ירדה ב-0.4%,

     

    סעיף נוסף בסקרי הלמ"ס, העונה לשם "שונות" וכולל דברים כמו מחיר מוצרי החשמל, ירד ב-0.5%. ירידה חדה של 5.8% נרשמה גם בהוצאות התיירות - טיסות ונסיעות. ירידה זו מוסברת לא רק בסיום עונת הקיץ והנופש, אלא גם בירידה בשער הדולר שאף קשורה לירידה במחירי הדלק.

     

    כשאין כסף לשכר דירה, לא שמים לב ללחם

    כיצד משפיע על החברה הישראלית מצב שבו העגבניות והלחם מתייקרים, ואילו הטיסות לחו"ל ומכשירי החשמל נעשים זולים יותר? "המשקל של המזון והמוצרים הבסיסיים האחרים בסל הצריכה של השכבות החלשות הוא גדול הרבה יותר מאשר אצל כלל הציבור", אומר ל-ynet מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, "החיים של משפחה מהעשירון התחתון מושפעים מאוד ממחיר הלחם או העגבניה, בשעה שבעשירון העליון זה בכלל לא משפיע".

     

    במה מתבטאת השפעה זו?

     

    "יש מוצרים, כמו לחם, שימשיכו לקנות בכל מקרה, וכשהם מתייקרים מוציאים עליהם יותר מאשר על דברים אחרים. מוצרים אחרים, כמו עגבנייה, פשוט לא קונים. המשמעות היא ברורה מאוד: כשהמזון מתייקר העניים אוכלים אוכל פחות בריא, פחות טעים ופחות טוב".

     

    "הפערים בחברה הישראלית הם איומים בלאו הכי", אומרת מנכ"ל עמותת ידיד, שרי רזקין, "אני לא מאמינה שהתייקרות העגבניות תהפוך אותם להיות גדולים עוד יותר, אם ייתכן בכלל דבר כזה, כי ההתייקרויות הן תופעה של הטווח הקצר וכי ההוצאה על מזון, אפילו בקרב החלשים ביותר, היא שולית ביחס להוצאה העיקרית והקשה ביותר - דיור. אבל התייקרות המזון עלולה להפוך את חייהם של החלשים לסיוט עוד יותר גדול.

     

    "אנחנו נתקלים בגידול של תלונות של אנשים שמתקשים לשלם משכנתא ושכר דירה וחוששים שייזרקו מבתיהם. אין ספק שזה קשור לבועת הנדל"ן והם עצמם לא אומרים שזה נובע מהתייקרות המזון, אבל בהחלט ייתכן למחירי המזון ושהם לא מודעים לכך. אחת הבעיות של אנשים בשכבות החלשות ביותר היא שהם אינם מתכננים את התקציב שלהם כמו שצריך, וייתכן שחלקם אינם מודעים לכך שפתאום הם צריכים לשלם יותר, אבל בשורה התחתונה הם סובלים מכך".

     

    אינפלציה שמיובאת מחו"ל

    פיקוח שיאסור על עליית מחירים עלול לגרום לקריסה של מפעלים ומשקים חקלאיים המייצרים את המזון, וזאת תגביר את המצוקה והאבטלה במשק. מהו, אם כך, הפיתרון למכת התייקרות מצרכי היסוד?

     

    "לדעתי, אין דרך למנוע את ההתייקרויות, כיוון שמדובר באינפלציה מיובאת", אומר ל-ynet האנליסט עידן יאול, ראש תחום אג"ח בבית ההשקעות תמיר-פישמן, "התייקרות החיטה בשווקים העולמיים, שנמשכת כבר כמה שנים, נובעת מהצמיחה במדינות מזרח אסיה, כמו סין והודו. כשהסינים אוכלים יותר, הם קונים יותר, והמחירים עולים.

     

    "סיבה נוספת להתייקרויות היא המדיניות המוניטרית המרחיבה שבה נוקטות הממשלות בארה"ב ובמערב אירופה. נשיא ארה"ב ברק אובמה, קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל ונשיא צרפת ניקולאי סרקוזי, מהמרים על האינפלציה הימור אסטרטגי: הם מגדילים את התקציבים ושופכים כסף על השווקים, במטרה מוצהרת להגדיל את הצריכה ולהאיץ בכך את הצמיחה בשווקים המערביים, שכעת היא נמוכה מאוד. הם מקווים שכך הם ינצחו את המשבר הכלכלי.

     

    "ייתכן שאם הם לא היו נוהגים כך, מחירי המזון היו מתייקרים פחות, אבל העולם המערבי היה מגיע לדפלציה: מיתון קשה, שמלווה בירידת מחירים ובאבטלה המונית. עדיין לא ברור אם ההימור שלהם הצליח, אבל ברור שכל עוד הם ימשיכו בו, מחירי המזון לא יירדו. ייתכן שבשלב מאוחר יותר התייקרות הסחורות תביא להתייקרות של מוצרים נוספים, פרט למזון ולדיור, והמשק הישראלי כולו ייקלע לסיחרור אינפלציוני".

     

    בעתיד, לטענתך, העשירונים העליונים שמשתכרים שכר ממוצע ומעלה עלולים לסבול, כמו שששת העשירונים התחתונים סובלים כבר עכשיו. אבל כיצד עוזרים היום לחלשים להתמודד עם הבעיה? האם הסכם השכר  במגזר הציבורי, שיעלה את שכרם של כ-20% מאזרחי ישראל בכ-2% בשנה, יסייע להם?

     

    "העלאת השכר תעלה את הביקוש למצרכים ותייקר אותם עוד יותר".

     

    כלומר: עובדי המדינה ירוויחו קצת יותר ויוכלו להתמודד יותר בקלות עם ההתייקרויות, אבל מי שאינו עובד מדינה ישלם יותר בלי שישתכר יותר, ויישחק עוד יותר?

     

    "נכון. בוא נגיד שאפשר לומר בוודאות שזה לא מה שיפתור את הבעיה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    הסוכר צפוי להתייקר ב-20%
    העגבניה מתייקרת? לא קונים
    צילום: דודו אזולאי
    צילום: גלעד בנארי
    מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב
    צילום: גלעד בנארי
    עידן יאול, בית ההשקעות תמיר פישמן
    צילום: סיוון פרג'
    מומלצים