מיכאל טפליצקי מועמד לפרס מסכת הזהב

ברשימת המתמודדים על פרס "מסכת הזהב" היוקרתי המוענק מטעם האקדמיה הרוסית לתיאטרון, יהיה השנה גם השחקן והבמאי הישראלי מיכאל טפליצקי. אחרי שנים של עבודה בישראל, זוכה טפליצקי להצלחה לא מבוטלת דווקא במולדת, בזכות "עיקר שכחתי", דואט אינטימי שרקח לשני שחקנים על פי רומן המכתבים שכתב שלום עליכם. ההצגה, שעלתה בגרסתה הראשונה לפני כשלוש שנים באולם "בית שלום עליכם" בתל אביב ובה גם שיחק טפליצקי, זכתה לעיבוד חדש לגמרי.

דואט אינטימי לשני שחקנים. הגרסה הרוסית (צילום: מריינה סטבניובה) 

בגרסתה הרוסית שעלתה בתיאטרון ה-Takoy בסנט פטרבורג, משתתפים אלכסנדר ברגמן וירינה פולנסקיה, המועמדים אף הם לפרסים על תפקידיהם. ההפקה עצמה מועמדת במקביל גם לפרס ההצגה הטובה לשנת 2010. יותר מאלף הצגות מתמודדות מדי שנה על פרסי "מסכת הזהב". לצדו של טפליצקי

מועמדים השנה לפרס הבימוי שורה מפוארת של במאים ובכלל זה במאי התיאטרון והקולנוע פיוטר פומנקו, קמא גינקס, שידוע בזכות עיבודיו ליצירות מאת צ'כוב, ואדולף שפירא, שעומד מזה 30 שנה בראש תיאטרון הנוער של לטביה.

מי שאחראי להבאתו של טפליצקי לסנט פטרבורג הוא מנהלו האמנותי של תיאטרון ה-Takoy, אלכסנדר ברגמן, שמתארח בימים אלה בתיאטרון גשר ביפו במסגרת פסטיבל "עונות סנט פטרבורג" עם ההצגה "דון ז'ואן" בה הוא משחק ועם "איבנוב" אותה ביים. ברגמן חלק את ספסל הלימודים באקדמיה לתיאטרון בלנינגרד עם טפליצקי. לאורך השנים שמרו השניים על קשר וכשהתעוררה ההזדמנות לשיתוף פעולה אמנותי, הם קפצו עליה בלי לחשוב פעמיים.

"לאורך שנים חשבנו מה נוכל לעשות יחד", מספר טפליצקי. "כשסיפרתי לברגמן על ההצגה הזו שעלתה בעברית הוא מאוד התלהב. שלחתי לו את המחזה בתרגום לרוסית ואחרי כמה ימים הוא אמר שהוא רוצה לעשות את זה. הייתי בסנט פטרבורג במאי עם פולינה אדמוב, שעיצבה את התפאורה גם להצגה בעברית, ועם יבגני לויטס, שכתב מוזיקה נפלאה להצגה, והתחלנו לעבוד".

מתוך "עיקר שכחתי", הגירסה הראשונה (צילום: מקסים ריידר) 

טפליצקי עדיין המום מההצלחה לה זוכה ההפקה ברוסיה ומהביקורות המשבחות. "היתה התלהבות רבה עם ביקורות עד השמיים וקהל שיושב אחד על השני. הגענו למצב שבו השחקנים פחדו לדרוך על הקהל, שפשוט נדחק לתוך האולם הקטן", הוא מספר. "זה הפתיע אותי כי מדובר בהצגה קטנה, אבל אני חושב שמה שמשך את הקהל היתה העובדה שמדובר בתיאטרון אנושי ואמוציונלי. איכשהו זה התחבר".

אם ההצלחה הפתיעה אותך אני משערת שהמועמדויות לפרס "מסכת הזהב" בכלל תפסו אותך לא מוכן.

"לגמרי. בניגוד לאקדמיה הישראלית לתיאטרון, שנציגיה מגיעים באופן גלוי לצפות בהצגות, בפרסי מסכת הזהב אין לך מושג אם ומתי הם באים. הכל מאוד חשאי. פתאום לפני שבוע קיבלנו רמז על כך שכדאי לנו לצפות במסיבת העיתונאים שנערכה בסוף השבוע. תוך כמה שעות זה הופיע באינטרנט - יש לנו ארבע מועמדויות. אני מודה שלא האמנתי. בחיים לא חלמתי אפילו להיות ברשימה של במאים שכאלה. זה כבוד גדול".

איך ויתרת על התפקיד של מנחם מנדל?

"למען האמת, בשמחה. מעולם לא ראיתי את ההצגה הזו מהצד ושמחתי רק לביים אותה. קצת התרחקתי מהמשחק וגם בזה היה משהו משמח".

למה?

"בשנים האחרונות אני מרגיש שאני לא מצליח לפרוץ בישראל כשחקן. זה גם לא כל כך מעניין אותי. הקמתי את קבוצת התיאטרון 'קונטקסט' באשדוד. זה תיאטרון קטן שעובד ברצינות ובינתיים אנחנו מצליחים מאוד בקרב האוכלוסיה הרוסית. לשנה הבאה אנחנו מתכננים שלוש הפקות. בינתיים זה תיאטרון רפרטוארי בשפה הרוסית, אבל יש כוונה להעלות גם הצגות בעברית".

איך היתה העבודה בסנט פטרבורג?

"הייתי שם במשך חודש. אני מודה שהתחושה היתה מעורבת. ירינה ואלכסנדר למדו בכיתה שלי באקדמיה ותמיד צחקנו על כך שזו פשוט הזדמנות לעשות מפגש כיתה. זו היתה עבודה מהנה אבל בסוף התקופה הם עצמם אמרו שאני כבר לא רוסי. יש משהו מרמה בכך שאני מדבר רוסית. 20 שנה מחוץ לרוסיה הפכו אותי לשונה. יכול להיות שדווקא השוני שלי עושה את ההצגה הזו למעניינת בשביל הקהל הרוסי.

"זה היה מאוד מעניין כי זו הצגה יהודית, אבל אני לא חושב שהקהל ברוסיה התרכז ביהדות אלא התייחס אליה בעיקר כסיפור בין גבר לאשה. אחת הביקורות שהכי ריגשו אותי היתה זו שבה נכתב כמה נפלא הוא שלום עליכם וכמה נפלא שסופסוף מישהו עושה מחווה לרגל 150 שנה להולדתו. בארץ, זה כמעט נשכח".

הצלחת ההצגה והמועמדויות לפרס פתחו דלתות ברוסיה?

"קיבלתי הצעות מהתיאטראות הגדולים ברוסיה. אני יודע שיהיה לי כעת קל יותר לבנות שם קריירה מהירה, אבל אחרי החודש שעבדתי בסנט פטרבורג, אני יודע שיהיה לי קשה לחיות שם. אני מת על התיאטרון הרוסי, על אנשי התיאטרון שקרובים אליי בדם וברוח, אבל ברגע שאתה יוצא מחדר החזרות או מאולם התיאטרון, אתה נתקל באנשים ברחוב ובחוסר היכולת שלהם לחייך.

אנשים שם דרוכים כל הזמן, מוכנים למשהו נורא שיקרה. אני מקווה שאוכל לאזן בין החיים והעבודה בארץ לעבודה שם. זה מוזר, אני שמח על ההצלחה, אבל אחרי שנים של מאבק על מקומי בארץ, אני מודה שקצת מצער אותי שבקלות שכזו, תוך כמה חודשים, הרווחתי את מקומי דווקא שם".

הגרסה הישראלית של "עיקר שכחתי" כבר לא מציגה בישראל אך בימים אלה נמצא טפליצקי בחזרות על הצגת הבידור "דואט על הספה", בהשתתפות שרון אלכסנדר, שרונה אלימלך, אלי אלטוניו והילה נחשון. ההצגה, שתעלה בבכורה על במת תיאטרון מוצקין ב-28 בנובמבר, היא קומדיית מצבים שבמרכזה בני זוג שמחליטים להיפרד ומחלקים את חדר האורחים לשני חלקים. אלכסנדר מגלם את דמותו של עורך הדין בני אגמי ושרונה אלימלך את אשתו בנפרד. בני הזוג החדשים שכל אחד מהם מכניס לחייו הם הילה נחשון ועודד מנסטר. השחקן אלי אלטוניו מגלם את דמותו של אב הבית שמנצח על החגיגה.