שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המלחמה הקרה מתחממת: Call of Duty Black Ops
    האם Call of Duty: Black Ops ראוי לתואר משחק הפעולה הגדול ביותר של השנה?
    שנת 2010 לא היתה שנה פשוטה למותג Call of Duty. אחרי שהמשחק האחרון בסדרה, Modern Warfare 2, יצא ושבר את כל שיאי המכירות, הודיעו המפתחים שעמדו מאחורי המשחק, מנהלי אולפן המשחקים Infinity Ward, שהם עוזבים את החברה עקב חילוקי דעות עם הנהלת Activision - והשאירו את המותג ללא אבא ואמא.

     

    Activision לא אמרה נואש. היא הרי לא תוותר כל כך מהר על המותג הכי גדול שלה. את המושכות למותג היא העניקה לאולפן המשחקים Treyarch, שהיה אחראי עד אז לפרקים הפחות ממותגים של הסדרה (כמו למשל Call of Duty 3 או World at War - שלא היו משחקים רעים, אך בהחלט החווירו לעומת המשחקים של Infinity Ward).

     

    Treyarch כבר עבדה באותה תקופה על משחק ה-Call of Duty השנתי שלה, שקיבל פתאום חשיבות הרבה יותר גדולה מבחינתה: כאחראית על עתיד המותג כולו, אולפן המשחקים היה צריך להוכיח שהוא יודע מה הוא עושה. כבר לא נותר מקום למשחקים בינוניים - ה-Call of Duty החדש חייב להציג את המותג בשיאו או שהמעריצים יילכו.  

    עוד ב-games.co.il: טבלת המכירות הבריטית: BO בראש

     

    המשחק הגורלי של Treyarch סוף סוף יצא. מליוני גיימרים הניחו את הידיים שלהם על עותק, שרתי המשחק התפוצצו בשחקנים, המכירות בשמיים, אך השאלה עדיין פתוחה: האם אחרי שאבק ההשקה המוצלחת שקע, יזכר Black Ops כמשחק שהיווה נקודת תפנית חיובית למותג, או שמא כמשחק שהפיל אותו? או במילים אחרות - האם Treyarch סיפרו את הסחורה? בדקנו.

     


    It's party time. מתוך Call of Duty: Black OPS

     

    יש לך פנקס שבי?

    Black Ops מציב אותנו בחזית שעדיין לא פגשנו במשחקי Call of Duty. בעוד רוב המשחקים בסדרה התרחשו במלחמת העולם השניה, ותת-המותג Modern Warfare התרחש במלחמה מודרנית בדיונית - המשחק החדש מציב אותנו במלחמה הקרה.

     

    כעת נשאלת השאלה כיצד מציגים את הצד המלחמתי המלחמה הקרה? התשובה: נותנים לנו לשחק את חיילי המבצעים החשאיים - אלה שיצאו למשימות סודיות בלב המדינות העוינות בשנים אלה.

     

    בניגוד למשחקים הקודמים בסדרה, שהציבו אותנו בנעליהם של מספר חיילים מיחידות שונות, Black Ops מתמקד בחייל אחד בלבד. מייסון, חייל המבצעים החשאיים, מוצא את עצמו מסומם וקשור לכיסא, בעיצומה של חקירה די אלימה שמנוהלת על ידי גורם מסתורי. במהלך החקירה הוא משחזר בראשו משימות שביצע בעשור האחרונות, שיובילו אותו להבין מיהם שוביו וכיצד הוא יוכל להמלט מהשבי.

     

    מדובר בסיפור נראטיבי אחד וברור, עם ציר עלילתי מובהק: יש בו תעלומה מרכזית שצריך לפתור (מי השובים? איזה מידע מסתיר מייסון ששווה לענות אותו כך? כיצד יברח?). המשחק מצליח לשמור על מתח ועניין בעלילה לכל אורכו של הקמפיין לשחקן יחיד. אמנם הסוף היה לטעמנו קצת מופרך - אבל גם אותו, בסופו של דבר, אהבנו.

     

    בסופו של דבר, הקמפיין החדש לא רק שאינו מאכזב - אלא ממש מפתיע לטובה. הוא טוב משמעותית מהקמפיין של שני המשחקים הקודמים בסדרה, Modern Warfare 2 ו-World at War, ועומד בשורה אחת עם המשחקים הטובים ביותר של הסדרה. מהבחינה הזאת - Treyarch הצליחו בגדול.

     

    המלחמה הקרה מתחממת

    הקמפיין לשחקן יחיד הוא גם אחד המגוונים שראינו אי פעם בכל הקשור לעיצוב הסביבה של השלבים, במיוחד בגלל שהוא נפרש על פני עשור שלם, ומתפרש על מספר מדינות ויבשות שונות - כל שלב נראה ומרגיש אחרת לגמרי מהשלב הקודם.

     

    במהלך המשחק מצאנו את עצמנו נלחמים על הרים מושלגים, בג'ונגלים הסבוכים של וויאטנם, בביצות עכורות, במעבדות, במכרות ועוד ועוד. Treyarch לא הסתפקה בליצור גיוון בין שלב לשלב - אלא יצרה גיוון רב בתוך השלבים עצמם.

     

    כך למשל, אחד השלבים במשחק מתחיל במערה תת-קרקעית קלסטרופובית, ומסתיים בתוך מסוק, בסביבת משחק רחבה במיוחד ובאחד הקרבות האינטנסיביים ביותר בתולדות המותג. שלבים אחרים כוללים שימוש בכלי רכב שונים (סירות, אופנועים, מכוניות ועוד), שתמיד מצליחים לשבור את המשחקיות הרגילה בצורה מוצלחת ומעניינת.

     

    בסיס המשחק הוא עדיין פעולה בגוף ראשון - וגם כאן Treyarch יצרו חוויה סולידית ומוצלחת: כלי הנשק מגוונים ומוצלחים, הקרבות אינטנסיביים אך הוגנים (לא עוד גהנום הרימונים שפגשנו ב-World at War), ואמנם היינו שמחים לאינטלגנציה מלאכותית מוצלחת יותר מצד האויבים, אבל בסופו של דבר אין לנו תלונות מיוחדות.

     

    עוד ב-games.co.il: שמועה: Gears of War ל-Kinect

     

    בסופו של דבר - כל מצב הקמפיין לשחקן יחיד של Black Ops מרכיב את אחד ממשחקי המלחמה המוצלחים ביותר שפגשנו בשנים האחרונות. כל כך מוצלח, שאחרי שסיימנו אותו הסתכלנו על הדיסק של Medal of Honor (אותו ביקרנו לפני מספר שבועות) והבנו שיש בהבדל של שמיים וארץ בין המשחקים, ואולי תחושת האכזבה ממשחקי המלחמה המודרנים, שהרגשנו בסוף המשחק ב-MoH, היתה לא מוצדקת.

     

     


    תושבי דרום תל-אביב כבר דורשים תמלוגים על הסביבה המועתקת

     

    הלאג ששבר את גב הגמל

    עד כמה שמצב המשחק לשחקן יחיד מוצלח, כולם יודעים שהמנה העיקרית במשחקי Call of Duty היא המולטיפלייר. לפני שנעבור לדון בו, גילוי נאות: בדקנו את המשחק במשך פחות משבוע.

     

    במהלך הזמן הזה השתתפנו בלא מעט קרבות מרובי משתתפים, אך כיוון שבחינת מולטיפלייר צריכה להעשות על פני זמן ארוך יותר, לאחר שכבר מתגבשת למשחק קהילה, קחו את הביקורת שלנו בערבון מוגבל: אנחנו נדבר על המכניקה של המשחק והאם לדעתנו היא מספיקה כדי ליצור סביבת Multiplayer מוצלחת, יותר באופן תאורטי ופחות מעשי.

     

    אז ככה: כמו בכל משחקי Call of Duty של השנים האחרונות, המצב המרובה משתתפים מבוסס על דרגות השחקנים: שחקן חדש מתחיל ברמה הנמוכה ביותר ללא הרבה אפשרויות, ובמהלך המשחק הוא מתחיל לצבור נקודות נסיון, שיעזרו לו לעלות בדרגות. כל דרגה חדשה תפתח לו אפשרויות חדשות, כגון שימוש בכלי נשק חדשים, שימוש ב-perks (יתרונות ספציפיים שאפשר להדביק לכל דמות) וכו'.

     

    הפעם, בנוסף לנקודות הנסיון, הוסיפו גם "נקודות COD", שהופכות את תהליך העלייה בדרגות לאישי ופתוח יותר. הנקודות הנ"ל, שינתנו לכם בסוף כל קרב על סמך הביצועים שלכם, יאפשרו לכם לרכוש שדרוגים נוספים (כוונות לכלי-נשק, perks מסויימים ועוד), בקצב ובזמן שלכם.

     

    תוספת נוספת שקשורה לנקודות היא קרבות מיוחדים, בהם אתם למעשה מהמרים על מספר מסויים של נקודות. אם הצלחתם לנצח בקרבות (שבדר"כ יכללו גם דרישות מאוד ספציפיות לניצחון) - תוכלו להכפיל את מספר הנקודות שלכם. אם הפסדתם, לעומת זאת, תצטרכו להתחיל לצבור אותן מחדש.

     

    בסופו של דבר אהבנו את מערכת הנקודות. היא אמנם לא מהפכנית במיוחד, וניתן לשחק ולהנות גם בלי לשים לב שהיא נמצאת שם - אך היא נותנת עומק נוסף לשחקני המולטיפלייר המשקיענים.

     

    מפות המשחק עצמן מגוונות מאוד. כל מפה מאוזנת מספיק בשביל לתת צ'אנס גם לשחקנים מתחילים וגם למנוסים. perks חדשים, כגון שימוש במכונית על שלט רחוק שנושאת מטען חבלה, תורמים לתחושת החידוש. כלי הנשק מאוזנים יחסית, והקרבות זורמים בצורה נהדרת.

     

    התלונה המרכזית שלנו לגבי המצב המרובה משתתפים הוא הלאגים - שהם מנת חלקם של לא מעט גיימרים ישראלים. לא אחת מצאנו את עצמנו נתקלים בלאגים שהפכו את המשחק לבלתי ניתן למשחק, וחבל. השמועות אומרות שבגרסת ה-PC של המשחק המצב אפילו יותר גרוע. המשמעות: לפני שאתם מתחילים לשחק, וודאו שחיבור האינטרנט שלכם יציב ומהיר.

     

    מצב נוסף במשחק הוא מצב הזומבים, שהוא מצב משחק משותף (אם כי ניתן לשחק אותו גם בנפרד) בו עליכם להלחם בגלים של זומבים. מדובר בסימן היכר של משחקי ה-COD של Treyarch, ותוספת חביבה. אמנם מצאנו אותה קצת ילדותית, והרבה פחות מלוטשת משאר החלקים במשחק - אבל בסופו של דבר היא כיפית מספיק כדי להצדיק את קיומה.

     

     

    שווה את הכסף?

    Call of Duty: Black Ops מצדיק לדעתנו את תואר "משחק הפעולה הגדול ביותר של השנה". הוא מחדש מספיק יחסית למשחקים הקודמים בסדרה אך גם יודע לשמר את מה שהפך את אותם משחקים קודמים לכל כך טובים (כמו הקצב המצויין, מנגנון הירי המדוייק ותחושת הכאוס בקרבות מרובי המשתתפים) - וכל זה במינון מצויין.

     

    Treyarch הוכיחה את עצמה כמפתחת ראויה, ויצרה את משחק ה-Call of Duty הטוב ביותר, לפחות מאז Modern Warfare שיצא ב-2007. מי שיקנה אותו יקבל תמורה מעולה לכספו: קמפיין מצויין לשחקן יחיד, מצב מרובה משתתפים עם פוטנציאל ענקי ומצב זומבים חביב למשחק עם חברים - והכל בערכי הפקה גבוהים, הכוללים גרפיקה טובה מאוד ודיבוב מצויין.

     

    נראה שלמרות ש-Infinity Ward כבר לא כאן כדי לפקח על המותג, Call of Duty נמצא בידיים טובות - ולא היינו ממהרים להספיד את המותג.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים