שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יש שיוויון להומואים? החברות מסרבות לענות
    כשעובדת מתחתנת היא בדרך כלל מקבלת חופש ומתנה; לעיתים בן זוגה רשאי לנהוג ברכב חברה. אצל זוגות חד-מיניים לא תמיד זה כך. אגודת להט"ב השיקה מדד לשיוויון בעבודה לחד מיניים - אך 77% מהחברות בחרו להתעלם

     "אנחנו שנים רבות ביחד, מבחינת המערכת אני רשום בתור רווק, אף פעם לא דרשתי שום דבר אף פעם; לא ימי מחלה בשל מחלת בן הזוג, לא הנחות או מבצעים עבור בן הזוג. האמת היא שאף פעם לא באתי בדרישות. אם הדברים היו מובנים מאליהם, אז לא היה בכך צורך", סיפר ל-ynet, ד' הומוסקסואל בזוגיות עם ילדים, העובד בחברה גדולה. הוא לא לבד.

     

     

    בחברות רבות במשק זוגות חד מיניים לא זכאים להטבות כשל בני זוגם של העובדים ה"סטרייטים". גם אם הם מתחתנים בחו"ל, בגלל היעדר אפשרות לכך בארץ, הם לא תמיד מקבלים שי מהחברה כנהוג, או ימי חופשה על פי חוק. לעיתים זו תוצאה של חוסר קבלה, אך לא פחות חוסר מודעות.

     

    כך לדוגמה עובדת לסבית אשר מעוניינת לצרף את בת זוגה לנופש החברה, לא תעשה זאת, בשל חוסר בתעודת נישואין, או מכיוון שזה "לא מקובל". זו אחת הסיבות לכך שבאפריל השנה פנתה אגודת ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרים והבי-סקסואלים (האגודה לשמירת זכויות הפרט) ל-66 חברות מובילות במגזר העסקי כדי לייסד את "מדד הגיוון והשיוויון במקום העבודה".

     

    רק 23% מהחברות ענו

    מאחר שאפליה על רקע שונות מינית אינה מובחנת כמו אפליה על בסיס גזע או מין, השאלות במדד בחנו האם מדובר בשיוויון הדורש נישואין, או מסתפק בהצהרה; האם הוא מאפשר לבני זוג חד מיניים הטבות כנהיגה ברכב חברה, מכיר בילדים לזוגות חד מיניים כמשותפים, והאם יש אזכור לאפשרות להבאת בני זוג מאותו מין לאירועי חברה ונופשים, גם אם זה "יעצבן" כמה מהעובדים האחרים; ולמעשה האם הקריטריונים מאפשרים את אותן ההטבות והתנאים שחלים על בני זוג ממין שונה. רק כ-23% מהחברות ענו על השאלון. לגבי השאר - או שהן כלל לא השיבו או שענו שאין בכוונתן לענות עליו.

     

    באופן לא מפתיע, ברוב החברות שכן ענו על שאלות המדד ניכרת קבלה של שונות מינית במקום העבודה. כך למשל, בשני שלישים מהן מספיקה הצהרת עובד לצורך רישום בן זוג ללא קשר למינו. השליש הנותר דורש אישור נוטריוני או תעודת נישואים (שכמובן אינה אפשרית בישראל לבני זוג מאותו מין).

     

    כמו כן, רוב החברות שענו על השאלון הצהירו שהקריטריונים למתן הטבות לבני זוג מאותו מין זהים לקריטריונים לבני זוג ממין שונה.

     

    כמובן, שבהרבה חברות פני הדברים הם שונים. "התחתנו בקנדה, בארץ אי אפשר הרי. יידעתי את כל מי שצריך במשאבי אנוש. החברים איחלו לי מזל טוב, אבל לא קיבלתי ברכה רשמית, צ'ק או יום חופש - כנהוג אצל זוגות סטרייטים. זה לא צריך להיות כך - בן זוגי, העובד במשרד עו"ד, קיבל צ'ק מכובד ויום חופש ממקום העבודה שלו, ממש כמו כל עובד נשוי אחר. זה לא שאני חושב שמדובר באפליה מכוונת, אבל חוסר המודעות וההבנה שגם זוגות לסביות והומואים מקיימים חיי זוגיות - פוגע בשיוויון", סיפר ר', נשוי טרי בחברה גדולה, ל-ynet.

     

    המדד - צעד בכיוון הנכון

    לעת עתה הישועה לא תבוא מהמדד: על אף שהכוונה הייתה ליצור דירוג המבחין בין חברות לפי מידת השיוויון, עורך המחקר מטעם האגודה, מירון אבידן, הסביר שבצל ההשתתפות הנמוכה, דירוג שכזה יהיה חסר טעם. עם זאת, עצם קיומו של המדד, אומרים באגודה, הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון. 

     

    יו"ר הוועד המנהל של האגודה, מייק המל, נשמע דווקא אופטימי: "אנו צופים שהמודעות תגדל ושהנושא יחלחל לתוך ההנהלות ולתוך אגפי משאבי אנוש בכל מקום. לשם השוואה, מספר המשתתפות בדירוג מעלה (המודד אחריות תאגידית) כמעט הכפיל את עצמו תוך שבע שנים ואנו פונים מראש לקבוצה קטנה הרבה יותר של חברות".

     

    עצרתם את עצמכם כדי לשאול את השאלה האם מדד שכזה לא יפגע בניסיונות השילוב של העובדים הלהט"בים - וייצור הבדלה משאר העובדים? 

     

    "ההבדלה קיימת כבר בפועל והסקר עוזר לצמצם אותה. למשל כאשר עובדת שומעת שהנופש מטעם החברה בחו"ל כולל בני זוג, אבל לא בטוחה אם אפשר להביא את בת זוגה הלא נשואה – זה דבר שצריכה להיות לו כתובת ותשובה ברורה, הן ברמת המסמכים של החברה, הן ברמת הביצוע והאכיפה בפועל".

     

    לדברי המל, קריטריונים שווים לזכאות הם למעשה אפליה בפועל ברוב המקרים - כיוון שאין "תעודת נישואים" בנמצא. "הגישה השיוויונית לכאורה מהווה התעלמות ומטאטאת את הבעיה אל מתחת לשטיח. אנו מצפים שתיעשה פניה מפורשת אל העובדים, במקרי נופש לדוגמה, כגון 'כולל בני זוג מאותו המין'".

     

    אבל בניגוד לאפליית אימהות, או על בסיס מוצא או דת - אי אפשר לרוב לדעת שהעובד או המועמד לעבודה הוא בעל נטייה מינית זו או אחרת. האם באמת האפליה היא כל כך קשה?

     

    לדברי המל, דווקא אפליה זו היא בעייתית יותר כיון שהיא מאפשרת התעלמות (בשל אי ידיעת הנטייה המינית של העובד) ובעצם משדרת את הציפיה כי העובד או העובדת יכנסו לארון. "מקום העבודה הנו חלק ממרקם החיים של העובד – לכן למשל המצב המשפחתי של עובד להט"בי, שאיננו עולה תמיד בקנה אחד עם המצב הנורמטיבי, הנו רלוונטי מאוד למקום העבודה – למשל עובד שחי עם בן זוג לא נשוי ורוצה לדעת מה המעמד של בן הזוג מבחינת כל ההטבות".

     

    קהילה "נשכחת"

    המל מציין אף אוכלוסייה "נשכחת" בקרב קהילת ההומואים והלסביות: קיימת אפליה חריפה כלפי טרנסג’נדרים ולה פנים רבות. האפליה בוטה במיוחד בקבלה לעבודה, דבר המהווה בעייה קשה עבור צעירים וצעירות שלעיתים נאלצים למצוא את מחייתם כעובדים ועובדות ב"תעשיית המין" מהיעדר אלטרנטיבה, האפליה קיימת כאשר עובד או עובדת מחליטים לעבור הליך של שינוי מין, ובוודאי שקיימת אפליה בעצם הבורות והיעדר מודעות לצרכים המיוחדים של עובדים ועובדות טרנסג'נדרים.

      

    מהתשובות לשאלות עולה לפעמים שהחברות עצמן לא יודעות איך להתייחס לנושא בני הזוג - מתי הזוג נחשב כ"נשוי" ומתי לא, האם צריך מסמך משפטי וכיוב': האם זה לא אחריות המחוקק לעשות סדר ולא להשאיר זאת לפירוש?

     

    "חד וחלק וחד משמעית – כן.  אותה התעלמות שקיימת במקומות עבודה, קיימת גם אצל המחוקק, ובחלק גדול מהמקרים האפליה מודגשת ונוצרת על ידיו. ההתעלמות הראשונה והעיקרית היא בכל הנוגע לדיני אישות שהועברו על ידי המחוקק אל הממסד הדתי בכלל, וכשמדובר על יהודים – לידי הממסד האורתודוקסי ככיום נמצא בידי הפלג החרדי שבו. בתחום העיקרי שבחיי כל אדם – הקמת תא משפחתי - המחוקק הישראלי מונע מזוגות מאותו המין למסד את הקשר בינהם ועל ידי כך ליהנות אוטומטית מכל אותם הזכויות שמעמד הנישואין מאפשר.

     

    אומנם חוקי מניעת האפליה – במקומות עבודה, בשירותים ציבוריים וכדומה, מציינים נטייה מינית כעילה אסורה באפליה, ובית המשפט העליון אף הכיר בקשר הזוגי החד מיני, אך מאידך חוקים אחרים כאמור מגדירים יחסי זוגיות כיחסים בין גבר ואישה ומדירים בפועל את אוכלוסיית ההומואים, הלסביות, הטרנסג'נדרס והבי-סקסואלים. המחוקק לפיכך מדבר בשני קולות ואחריותו היא כמובן לתקן מצב זה. 

     

    הדיבורים האלו על האפליה אינם יוצרים יש מאין? קח לדוגמה את מובילי דעת הקהל, אנשי התקשורת מהקהילה, שחקנים, דוגמנים, גיבורי תרבות ו"סלבס" למינהם.

     

    קיים הבדל גדול מאוד בין הייצוג התקשורתי המוזכר בשאלה לבין המצב בפועל. אין קשר בין כוכבי ערוץ 2 לבין רבבות האנשים הנורמטיביים שהולכים בוקר בוקר לעבודה במשרדים, בחנויות, חברות מסחריות, בנקים וכדומה. רבים מאלה נמצאים "בארון" במקום העבודה במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, עלולים להיתקל בסביבות עבודה לא נאורות במיוחד, ולסבול מאפליה והטרדה על רקע נטיה מינית או מקשים של ממש במימוש ההטבות המגיעות להם מהחברה. ההבדל הוא שלקשיים היום-יומיים האלו אין רייטינג.

      

    התייחסו לשאלון בכובד ראש

    מי החברות שכן בחרו לענות על השאלון? אינטל, אסם, בנק לאומי, טאוור סמיקונדקטור, קבוצת ההנדסה ברן,קבוצת שטראוס, מוטורולה ישראל, אפלייד מטיריאלס ישראל, כרמל אולפינים, נטפים, בית ההשקעות אי בי אי, חברת הכבלים HOT, בית ההשקעות פסגות,וגוגל ישראל. באופן לא מפתיע, תשובות חברות אלו בנוגע לזכויות הניתנות לבני זוג חד-מיניים ולעובדים להט"בים בהשוואה לזכויות הניתנות לקולגות שלהם הצביעו על מידה גבוה של שיוויון.

      

    לא השיבו לשאלון: מעבר לציון לחיוב של החברות אשר הסכימו להשתתף, באגודה ציינו לשלילה את החברות שלדבריהם לא השיבו. אלו הן אלביט מערכות, אלרון, טבע, ישרוטל, מי עדן, נייס, פרטנר, HP, מיקרוסופט ישראל, החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה), דרך ארץ, זוגלובק, נס טכנולוגיות, בנק הפועלים, מנפאואר, סלקום, הפניקס אחזקות, הראל השקעות, מבני תעשייה, מכתשים אגן, פז, סמייל 012, אקסלנס נשואה, בנק אגוד, דלק, כלל החזקות, פלסאון, ועוד. נציין, שלדברי חלק מהחברות אליהן פנינו  לתגובה, נמסר שהן ישקלו בחיוב השתתפות במדד בשנה הבאה.

     

    האם יתכן שרוב החברות לא התייחסו למדד, כיוון שזה פשוט "נפל בין הכיסאות"? לדברי עורך המחקר, אבידן, בהחלט לא: "כל החברות קיבלו את זה בדואר לכתובתן, כשהנמען הוא המנכ"ל ומנהל משאבי האנוש. במקרה וידוע היה לנו פרטיו של האדם הספציפי העוסק בנושא אחריות חברתית - שלחנו דואר גם אליו. אף מכתב לא חזר אלינו עם כתובת שגויה או נמען לא ידוע.

     

    "אם נרצה להשתתף - נודיע לכם"

    "כמו כן, כשבוע לאחר מכן התקשרנו לכל משרדי ההנהלה של החברות או ששוחחנו עם האדם הרלוונטי או מזכירתו - במידה ונאמר שלא ידוע במה מדובר - שלחנו שוב. היו כמובן שאמרו דברים בסגנון "אם נרצה להשתתף - נודיע לכם".

      

    אז מהן הסיבות שחברות מוכנות להשתתף במדד אחריות חברתית של מעלה לדוגמה, אך לא במדד של שיוויון להט"ב?

     

    לדברי המל, המצב ישתנה כיוון שקיימת התפתחות בתפישת המושג אחריות תאגידית שבמהלכה תגיע התובנה שלא ניתן להגביל את פעילות החברה בתחום זה אך ורק לנושאים שנתפסים כקונצנזואלים תוך התעלמות מקבוצות אוכלוסיה שמעבר לגבולות הקונצנזוס.

     

    המל מעלה נקודה נוספת ומציין את חשש החברות מלהרגיז את מגזרים שונים באוכלוסייה ונותן את הדוגמה של המגזר החרדי כבולט ביותר בחוסר נכונותו להתמודד עם הנושא הלהט"בי: "זאת האוכלוסיה היחידה שפעילה בצורה יזומה ומאיימת על חברות מסחריות בארץ כאשר לדעתם הם חורגים ממסגרת כללים המוכתבת על ידם, ראה כניעתה של חברת שטראוס לסחיטה החרדית בעקבות מצעד האהבה בתל אביב לפני מספר שנים".

      

    אך האם מדד שכזה הוא באמת מוצדק, כיוון שניתן לכלול אף את ההיבט הזה במדד מעלה עצמו בו משתתפות עשרות חברות מובילות במשק (רובן ציבוריות) לפי מידת האחריות החברתית שלהן?

     

    לדברי המל, פנייה לארגון מעלה אכן נעשתה אך "התייחסותם הייתה כי הנושא אינו בשל להתיחסות במסגרת מדד מעלה כיון שאינו נמצא במיינסטרים של הנושאים בהם הם עוסקים. המל גם ממש לא מרוצה מהזווית שמקבלת אותה אחריות תאגידית: "עצם העובדה כי שנושא האחריות התאגידית נמצא אצל מרבית החברות תחת אחריותן של מחלקות השיווק ויחסי הציבור מראה כי עדיין מרבית החברות בארץ לא הפנימו כי אחריות חברתית אינה כלי שיווקי אלא תחום מרכזי, עצמאי וחף משיקולים תועלתניים גרידא.  

     

    מעלה: ממתינים לנתונים מהאגודה

    במעלה טענו שעל אף שנושא אפליה על רקע נטיה מינית לא נכלל בקריטריונים לדירוג במדד מעלה הם שקלו לעשות זאת בעקבות פגישה עם אנשי אגודת הלהט"ב; עם זאת, לדבריהם, התהליך נעצר לאחר שבקשתם לקבל נתונים על אפליה או בעיות בהעסקת להט"בים בדרך שתאפשר ללמוד על מוקדי הבעיה (בקליטה, בהשתלבות בסביבת העבודה, בזכויות לבני זוג) לא נענתה. "עד כה לא קיבלנו התייחסות לפנייתנו (מצד האגודה) ונשמח לתאם פגישת עבודה בזמן הקרוב", נמסר ממעלה, "אנו מזמינים את אגודת הלהט"ב וגורמים נוספים להמשך דיון בנושא".  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ומה על זכויות שוות לבני זוג?
    צילום: גיל יוחנן
    מייק המל יו"ר אגודת הומואים
    מירון אבידן
    מומלצים