אין גיל לכבאית: רכב כיבוי בן 50 בשריפה בכרמל

ברגע שאורי איילון, תושב מושב עופר ומתנדב בשירותי הכיבוי של המועצה האזורית חוף הכרמל, הבחין ביום חמישי ששריפה גדולה משתוללת בהר - הוא לא חשב פעמיים. הוא מיהר לצאת לזירת האש, אבל האמצעי היחיד שעמד לרשותו היה הכבאית הישנה שיוצרה ב-1960. הרכב הכמעט-אספני שימש אותו גם אתמול (שבת), בפעולות הכיבוי באזור כפר האמנים עין-הוד.

אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד

• קראו עוד על סיפורה של הכבאית העתיקה
  

•  "בוקר אופטימי". המאבק הצטמצם לשני מוקדים
• הרוגי אסון הכרמל: השמות והסיפורים
  

• אחים מעוספיה חשודים ברשלנות
• זה מה שנשאר מעין הוד
• אלי ישי מתרץ: אני פעלתי
  

"הכבאית שלי אולי זקנה, אבל את העבודה היא יודעת לעשות", אמר איילון ל-ynet. "הצטרפתי לצוותים בעין-הוד ובמהלך כל אותו יום עבדנו קשה מאוד באזור השריפה". למרות גילה המתקדם מאוד של הכבאית והנזק הכבד שגרמו הלהבות, העדיף איילון לנסות לראות את חצי הכוס המלא. "האמת היא שלכבאית הקטנה שלי יש יתרון מסוים", הוא סיפר בחיוך." היא מסוגלת להיכנס גם לאזורים צרים וקשים למעבר. החיסרון שלה הוא שקיבולת המים שלה קטנה יחסית".

הכבאית של מושב עופר (צילום: רני פלג)

למרות שהלהבות האחרונות עדיין לא כבו וכשברקע נשמעים יותר ויותר חזק קולות המחאה על הציוד המיושן ששימש את מכבי האש במשך שנים, ציין איילון כי למרות שרכב הכיבוי שמשמש אותו כבר ציין יובל, מצבו טוב "לא פחות טוב מניידות הכיבוי הגדולות, אם לא יותר. הכבאית עשתה את העבודה ולא איכזבה", הוא קבע.

איילון הוא ממקימי מועדון החמש, אספן ומשפץ בנשמתו, אך לעסקי הכבאות הוא הגיע ממש במקרה. לפני כמה שנים נקלע לבית חברים בעין-הוד, ובאותו זמן פרצה שם שריפה גדולה. הואי עזר לחברים להילחם בלהבות ונתפס בתחביב. אז הוא גם נזכר בכבאית המאובקת מקיבוץ אפיקים, והחליט לשפץ ולהשמיש אותה.

"אם היה תקציב, היינו מוכרים את הכבאיות"

בתחנת מתחנות הכיבוי נמצא ציוד חדיש יותר, באופן יחסי.

רשף גבי הוסלנדר, קצין הלוגיסטיקה של תחנת רמת-גן, הציג את רכב הכיבוי שמשמש את אנשיו - מודל שנות ה-80. "באותם ימים בנו את הרכבים עם דלתות כנף נפתחות. היום כבר לא בונים יותר בשיטה הזאת, מפני שהיא מהווה איזשהי מגבלה כמנסים לפתוח את הדלת במקומות צרים וכשיש מכוניות חונות. זה גם גרם לא מעט פציעות לידיים של הכבאים".

לעומת הציוד שמיוצר כיום, סיפר הוסלנדר כי הרכב שהציג הוא "איטי יותר בנסיעה ויותר מסורבל. אם היינו זוכים ליותר תקציב, כבר מזמן היינו מוכרים את הרכבים האלה לגופים אזרחיים, כמו קיבוצים ומושבים. במקום זה, היינו רוכשים רכב מתקדם יותר. אני משווה את זה כמו בצבא למטוסי הדקוטה, שהגיע זמנם ויצאו מהשירות".