פיקוח נפש דוחה ש"ס
המפלגה שידעה להשמיע את קולה בכל הנוגע לגיורי צה"ל - נאלמה דום על רקע המשבר בנציבות הכבאות. ש"ס ידעה היטב מדוע היא חומדת את משרד הפנים, וכעת יצטרך השר ישי לשלם את המחיר על התיאבון רב השנים
מבקר המדינה אמר את דברו: שר הפנים הוא האשם העיקרי. לא אשם לבדו, אך קשה יהיה לו לברוח מהאחריות שהטילו עליו. נוכח מתקפת המסמכים ששר הפנים מצייד בהם כל עיתונאי בשבועיים האחרונים ("אמרתי", "התרעתי"), צריך להזכיר: בעשר השנים האחרונות היה אלי ישי שר פנים שלוש פעמים, בשלוש ממשלות שונות. הוא יו"ר מפלגת ש"ס, הוא השר הבכיר במפלגה, הוא יכול היה לבחור כל משרד ממשלתי במהלך המשא ומתן הקואליציוני. אבל ש"ס רצתה תמיד את משרד הפנים, וש"ס קיבלה.
והיא ידעה למה. משרד הפנים הוא משרד עתיר מינויים ותקציבים גמישים, ובעיקר - שר הפנים הוא שחקן מרכזי בחייו של כל ראש רשות מקומית: ממענקי איזון, אותם מקבלים למעלה מ-90% מהרשויות בארץ, ועד אישורי תב"ר (תקציב בלתי רגיל).
הוא אוחז בחרב "הוועדה הקרואה" המתהפכת על רשויות בלתי מתפקדות, ובכוחו להטיל חיוב אישי על ראשי רשויות שחרגו מתקציב, או לא עמדו בנהלים מהותיים. זו עוצמה שאין שנייה לה בין שרי הממשלה.
זמן הפירעון הגיע
לא בכדי בחרה ש"ס במשרד החשוב הזה. ראשי הרשויות, לטוב ולרע, הם גלגול מודרני של השריף המקומי מהמערבונים הישנים, ושר הפנים הוא הצ'יף-אינספקטור של השריפים. אליו הם באים כדי לקבל תקנים או לסגור תקציב. רק מי שראה פעם ביקור של שר פנים ברשות מקומית, יודע עד כמה הדברים מדויקים. אם שרי ממשלה זוכים לכבוד, שר פנים זוכה לכבוד מלכים. דרעי, שהיה בן 26 כשמונה למנכ"ל משרד הפנים, הבין את העניין לעומקו. אפשר לנתח את נתוני ההצבעה ברשויות הערביות בבחירות שאחרי מינויו, כדי להבין עד כמה היטיב לשלוט במעשה המרכבה הזה.
ועוד עוצמה יש למשרד הפנים - ובעיקר כשבראשו עומד נציג של מפלגה חרדית - וזו האחריות למרשם האוכלוסין. כשבג"ץ פסק שמתגיירים לא אורתודוקסים ירשמו במרשם האוכלוסין כיהודים, מיהר שר הפנים לבטל את סעיף הלאום בתעודת הזהות. אבל איש לא משלה את עצמו שאין במשרד הפנים רישום נוסף, רשימה שחורה ליודעי ח"ן, היודעת להבחין בין יהודים - ליהודים.
כעת על ש"ס, ועל אלי ישי בפרט, לשלם את המחיר על התיאבון רב השנים. נציבות הכבאות וההצלה היא אחת משבע היחידות של משרד הפנים, אך היא מעולם לא היתה הבן-יקיר-לי של ש"ס. נודה בהגינות כי על ספסל הנאשמים לצד שרי ש"ס צריכים לשבת רבים אחרים - שרי פנים וראשי ממשלות, אך דומה כי לא בכדי מאשים הציבור דווקא את ש"ס ושריה, ולא בגלל טענתו של ישי כאילו מדובר ברדיפה על רקע מוצאו.
הקול שנדם
כשזיהוי ההרוגים טרם הושלם, אלי ישי כבר קרא להקמת ועדת בדיקה לשריפה, והזכיר לכולם שהוא בעצם המפקד העליון של כוחות הכיבוי. זה לא מנע ממנו לנסוע לשבת הביתה. אנחנו יודעים שאלי ישי יודע לצעוק אל מעבר לצמרות העצים כשצריך. ש"ס היטיבה תמיד לייצג בקולניות את ציבור בוחריה, אך במקום לזעוק "שריפה אחים שריפה", שלח שר הפנים מכתבים, והכין קלסרים לוועדת החקירה, ומצא זמן ביומנו למקוואות, להבטחת תקציבים לאברכים, ולפקחי חמץ שעבר עליו הפסח.
ש"ס היא מפלגה שיודעת למנף הישגים בקלפי למטבע פוליטי קשה - הן בחקיקה והן במזומנים - אך באסון הכרמל היא החרישה. בהכנות לדליקה הגדולה, היתה ש"ס חומר מעכב בעירה. רק בשבוע שעבר, מי זוכר, איימה ש"ס במשבר קואליציוני אם החוק שימנע את ביטולם בדיעבד של גיורי צה"ל, יעלה להצבעה בכנסת. הם גייסו את כל הכוחות, ודפקו על השולחן כדי שהחוק שיעזור לאלפי גרים, לא יעבור. אכן, עניין של פיקוח נפש.
- עו"ד יזהר הס הוא מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל