שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סופר דנקר
    יותר משנה אחרי שנטש אותנו לטובת ניו יורק, רן דנקר עדיין נטול תובנות אבל נהנה מכל רגע. בראיון בלעדי ל-ynet הוא מספר על התפקיד ב"כלבת" ("היה כיף לפוצץ לעפר שכטר את הפנים") והגעגועים למולדת. ולא, הוא לא מתכנן לחזור לגור כאן בקרוב

    השיחה הטרנס-אטלנטית הראשונה עם רן דנקר נערכה בליל רביעי שעבר, פחות מיממה לפני שפרצה השריפה הגדולה ביערות הכרמל. מזג האוויר בניו יורק היה סוער ודנקר עשה את דרכו הביתה מהלימודים, תחת גשם כבד. בשיחה השנייה, שנערכה איתו לאחר השריפה, הוא חשב לעצמו כמה היינו זקוקים לכמה טיפות גשם מיובאות, כדי שכל הסיפור הזה ייגמר אחרת.

     

    צפו בטריילר לסרט האימה הישראלי "כלבת" בכיכובו של רן דנקר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כבר שנה ושלושה חודשים שהוא לא כאן. אחרי ההצלחה הגדולה של "שווים" - האלבום המשותף שלו עם עילי בוטנר - הוא ארז מזוודה ויצא לטיול של אחרי הצבא. "זה משהו שהיה חסר לי", הוא אומר בראיון בלעדי ל-ynet מדירתו בתפוח הגדול. "לא חוויתי את זה. יש רגע בחיים שבו אתה אומר: 'יש לי כסף, תהילה, אהבה והכל סבבה, אבל מה איתי? אני רוצה לראות עוד דברים, לנשום שנייה'. אני אמנם עושה את זה קצת אחרת, אבל היה חשוב לי לעשות את זה".

     

    תן לי רגע להיות פולני: אתה לא אחרי הצבא, אתה עזבת פה קריירה מוצלחת.

     

    "אני חושב המון על כל התקופה שעבדתי בארץ וכל מה שחוויתי בשש השנים האחרונות. בסופו של דבר, אחד הדברים הראשונים שעלו לי בראש היה 'בוא נרגע'. לקחתי את עצמי יותר מדי ברצינות. חייב לעשות סדרה ואחרי זה אלבום ואולי נעשה רק מוזיקה ומתי יהיה הפרוייקט הבא - ואז הבנתי שאפשר להירגע.

     

    "זה מקצוע כיפי ולא ראיתי את זה. לא הפרדתי בין החיים הפרטיים למקצועיים. הכל היה כל כך רציני, קצת איבדתי פרופורציה. היום אני לא קובע שום דבר. לא יוצא בהצהרות, לא חושב מה יהיה הפרויקט הבא שלי ולא מתייחס לזה בכזו רצינות. היום אני אומר לעצמי: 'איזה כיף שאפשר לבדוק גבולות'".

     

    והיום, אחרי שנה ושלושה חודשים, אתה יודע טוב יותר מה אתה רוצה לעשות?

     

    "אין לי עדיין תובנות ואני לא יודע מה אני רוצה. אני גם אומר לעצמי את זה בקול רם. מצד אחד אני מתגעגע לעבודה בארץ ולתחושה הזו של המשפחתיות והשייכות. מצד שני אני נהנה כאן, לומד שפה, פוגש אנשים מהעולם, פותח את הראש, מקבל פרספקטיבות על דברים שלא ידעתי שקיימים בכלל. חשוב לי מאוד לקחת את הזמן שלי פה. אחרי התקופה הזו אני לגמרי רואה את עצמי חי על הקו של ישראל-חו"ל. אולי אפילו שנים".


    בוקשטיין ודנקר ב"כלבת". "נהניתי בטירוף" (צילום: ורד אדיר)

     

    אז כן, אלה החדשות הרעות. רן דנקר מתכנן להקדיש למולדת רק חצי מזמנו, במקרה הטוב. החדשות הטובות הן שעוד מעט הוא ישוב אלינו זמנית לטובת צילומי סדרה חדשה ("תא גנדלר", שכתב רון לשם), שם הוא יגלם צעיר ממוצא רוסי שמגלה שהוריו הם מרגלים לשעבר של המודיעין הרוסי.

     

    אחרי טלנובלות, פסטיגלים ודרמות קולנועיות, אתה מגיע לסדרת מתח. מתרגש לחזור למסך הקטן?

     

    "אף פעם לא עשיתי תפקיד כזה. יש לי דמות מרכזית שכל ציר העלילה נע סביבה. עברתי עם רון לשם על התסריטים, זו דמות עם המון בשר. יש לה נפח. אני מקווה תמיד למצוא דברים חדשים שעוד לא עשיתי. זו גם הפקה מורכבת שתיקח שלושה חודשים. כן, אני חושב שאני מתרגש".

     

    תצטרך ללמוד רוסית, בלאט.

     

    "נכון. הדמות נולדה בארץ אז היא לא תדבר רוסית שוטפת, אבל היא גדלה עם הורים עולים וזה אומר שידברו המון רוסית בבית. אני מכיר את זה קצת מחברים. הם מדברים רוסית מעולה, אבל לא ששים לדבר רוסית בבית. ההורים מדברים רוסית ואתה עונה בעברית. התחלתי לעבוד על זה קצת. מדבר עם חברים רוסים, מנסה לחקות קצת את המבטא. יהיה בסדר".

     

    כיף לפוצץ את שכטר

    למרות שהוא לא נמצא כאן בפועל, אפשר לראות אותו בימים אלה על המסכים בתפקיד מייקי בסרט האימה הציוני "כלבת". את הסרט הוא צילם בטרם עזב, אבל את התוצאה הסופית עדיין לא ראה. "זה בדיוק מסוג הדברים שהרשתי לעצמי להשתעשע בהם", הוא אומר. "לא ידעתי למה אני נכנס ולא עשיתי שיקולים של איך

    זה ייראה. היוצרים נבות פפושדו ואהרון קשלס כבשו אותי מהרגע הראשון שפגשתי אותם. קראתי את התסריט וידעתי שאני רוצה להיות חלק מהדבר הזה. עשיתי את זה כי האמנתי שיש בזה משהו אחר. גם ההתלהבות שהיתה להם בעיניים כבשה אותי".

     

    אתה חובב את הז'אנר?

     

    "אני אישית לא ראיתי יותר מדי סרטי אימה בחיי. גם מה שראיתי היה מיינסטרים סטייל 'הצעקה' או 'הצלצול'. בנעוריי נחשפתי לכמה סרטים קצת יותר רציניים, אבל עדיין לא הייתי בטירוף על סוג הסרטים הזה. כשהגיעה ההצעה זה נשמע לי אדיר לעשות את זה, ועוד עם כזה קאסט. אף פעם לא יצא לי לעבוד עם הדור הצעיר כמו בסרטים 'איים אבודים' או 'בופור'".

     

    ולא חשבת שהקאסט הנוצץ יאפיל על עלילת הסרט?

     

    "כשלקחתי על עצמי את התפקיד עוד לא ידעתי מי משתתף. אני עבדתי לרוב עם עפר שכטר, אניה בוקשטיין ויעל גרובגלס. נהניתי בטירוף. היתה שם אווירה של אנסמבל של חבר'ה מוכשרים. שלא לדבר על דני גבע וליאור אשכנזי. חוץ מזה, עפר לא הפסיק להצחיק אותנו".

     

    איך נכנסת לדמות המופרעת משהו של מייקי?

     

    "השם שלו תמיד מצחיק אותי. הכי שם של נער קולג' יפיוף כזה. יש בדמות הזו משהו אנמי בהתחלה. קצת שקטה, לא ממש ברורה. הוא מנהיג החבורה, אבל לא בדרך הכריזמטית הרגילה. בהתחלה לא קולטים את הקטע שלו, ופתאום הוא מקבל את הפליפ. יש בי מן הצד הזה. אני אמנם נגד אלימות ומעולם לא הייתי שותף בתקרית אלימה, אבל בתור שחקן זה נותן לי את האפשרות להוציא את הצד העצבני שבי. זה שהיה רוצה לצאת אבל אני לא אתן לו בחיים. חוץ מזה, ברור לך שהיה כיף לפוצץ לשכטר את הפנים".

     

    געגועים למזג האוויר

    בכל התקופה הזו שהוא לא כאן, הוא רק לומד. הוא לא עובד וגם אין לו בעיה של אשרת שהייה, כיוון שנולד בארצות הברית. גם סבתו מתגוררת שם, מה שמקל עליו את השהות מעבר לים ונותן לו תחושה משפחתית. מעורבות יתר במה שקורה בארץ הוא לא ממש מפגין, למרות שבימי השריפה בכרמל התחבר ל-ynet לטובת עדכונים שוטפים.


    דנקר בביקור המולדת האחרון. מתגעגע, לא רק לחומוס (צילום: ענת מוסברג)

     

    "החברים עושים לי הנחות", הוא אומר, "לא מעמיסים עלי יותר מדי. גם ככה כשמגיעים לארץ מקבלים בריף מלא. גם טלוויזיה אני לא רואה.  אפילו לא ראיתי את 'הכל דבש', שבזמן הכתיבה שלה יעל (פוליאקוב - בת זוגו דאז) היתה מקריאה לי תסריטים. גם ביקורות על 'כלבת' לא קראתי".

     

    ואת האלבם החדש של עילי בוטנר שמעת?

     

    "ברור. אני אפילו שר שם. זה שנסעתי לא אומר שאנחנו לא בקשר. היה לנו כיף ביחד וקיבלתי ממנו המון. יצאנו ביחד לדרך שלא הכרנו ולא ציפינו לה. אני משער

    שעוד ניפגש מתישהו. לא יודע אם האלבום הבא שלי יהיה איתו או אם נהיה קשורים באיזשהו אופן, אבל אני מאמין שעוד ניפגש".

     

    נפגשתם בביקור הקצרצר שלך בארץ בתקופת החגים.

     

    "זה היה ביקור מאוד רגוע, מאוד נעים ומשפחתי. זה אחד הדברים שהכי חסרו לי, במיוחד מזג האוויר והים. לא יעזור כלום, אני הכי מתגעגע הביתה. כשנסעתי לא חשבתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן. כשהייתי בארץ, היתה לי הערכה למקום שממנו אני בא".

     

    ותכלס, למה אתה הכי מתגעגע? חומוס בזל או סושי בזל?

     

    "לא מתגעגע לבזל, אבל אם כבר אז לחומוס. לא, לסושי. לחומוס. לא יודע. לשניהם".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דנקר. "קצת איבדתי פרופורציה"
    צילום: גיא רז
    לאתר ההטבות
    מומלצים