שתף קטע נבחר

הטרמינולוגיה שמכשילה את חוק הדיור הציבורי

למרות שחוק הדיור הציבורי התקבל בכנסת לפני למעלה מעשור, שבים ודוחים את יישומו בשל שיקולי תקציב ומחסור בדירות. במקום לפעול בנושא, המדינה מעדיפה להמשיך ולדחותו, ולהנציח את הפערים בחברה

חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) התקבל בכנסת ב-1998, אולם כניסתו לתוקף נדחית מאז ועד היום, במסגרת חוקי ההסדרים למשק המדינה. כעת, במסגרת חוק ההסדרים המוצע לשנת 2011-2012, מבקשים לדחות את יישום החוק פעם נוספת לתקופה של חמש שנים.

 

מה בעצם קובע החוק?

חוק הדיור הציבורי נועד לאפשר לאוכלוסיה המתגוררת לפחות חמש שנים בדיור ציבורי לרכוש את הדירה בהנחה משמעותית.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הדיור הציבורי הוא אחד המכשירים החשובים לצמצום מימדי העוני בישראל שכן, "כאשר המדינה אינה מרחיבה את מלאי יחידות הדיור הציבורי, מונצחים הפערים בין אלה שיש בידם אמצעים לרכוש דירות בשוק החופשי, לבין אלה שאין ידם משגת לעשות כן".

 

עוד נכתב כי מכירת דירות ציבוריות במחיר מסובסד, תוך חידוש מלאי הדירות הציבוריות הם צעדים חשובים ונכונים, שיאפשרו לפתור את מצוקת הדיור של משפחות רבות ויבלמו את העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה.

 

למרות דברים אלה, מאז שנת 1998 נדחה יישום החוק שוב ושוב במסגרת חוקי ההסדרים השנתיים משיקולים שונים, בהם מחסור בדירות לדיור ציבורי ושיקולי תקציב.

 

על המחסור בדירות לדיור ציבורי

הטענה לפיה מכירת הדירות הקיימות תחסל את הדיור הציבורי נכונה, אך בהקשר לכך אין למדינה להלין אלא על עצמה.

 

הזכות לדיור ציבורי משמעה הטלת חובה על המדינה למימוש זכות זו על ידי מדיניות עקבית ומתמשכת של בניית דיור ציבורי, באיזורים בהם יתאפשר לאוכלוסיה זו למצוא תעסוקה ולהתפרנס בכבוד.

 

במשך השנים, המדינה אינה מקימה פרויקטים חדשים של דיור ציבורי והדחיות החוזרות ונשנות של חוק הדיור הציבורי מראות שהמדינה פשוט מתנערת מאחריותה. קל יותר פשוט לדחות את החוק.

 

שיקולי תקציב

מפתיע לגלות כי אחת הסיבות לכך שהחוק לא מיושם עד היום היא הטרמינולוגיה בה נוקטים במסגרתו. דייר המבקש לרכוש את דירה בדיור הציבורי מקבל למעשה "מענק" מהמדינה (בשיעור ההנחה) לצורך רכישתה.

 

מאחר שמדובר ב"מענקים", הרי יש צורך לאשרם במסגרת תקציב המדינה וכאשר אלה עולים לדיון - מופעל מערך שיקולים תקציבי ולחצים אשר מביאים, בסופו של דבר, לדחיית יישומם.

 

ראוי לציין כי במהלך אותה תקופה, מחקיקת חוק הדיור הציבורי ועד היום, עברו חוקים והחלטות רבים, בין היתר בתחום הדיור, אשר העניקו הנחות משמעותיות למגזרים שונים באוכלוסיה.

 

אולם, מאחר שמדובר בהנחות ולא במענקים, אין להן לכאורה משמעות תקציבית, ולפיכך יישומם לא נדחה ולמעשה לא נשקל מול צרכים אחרים.

 

על חשבון הקופה הציבורית

כך לדוגמא, החלטות המעניקות הנחות בעת היוון זכויות בקרקע עירונית או חקלאית ואף הנחות בשיעורי מס לגופים מסוימים (ונבחרים).

 

אין ספק כי המשמעות התקציבית של מענקים או הנחות בנוגע לתקציב המדינה זהה: שניהם ניתנים על חשבון הקופה הציבורית וצריכים להיות מגולמים בתקציב המדינה.

 

הטרמינולוגיה השונה למעשה חרצה את גורלו של חוק הדיור הציבורי לקיפאון מתמיד, בשעה שהחלטות אחרות שמקנות הנחות למגזרים ולגופים שונים באוכלוסיה ממשיכות לעבור ללא כל פיקוח תקציבי.

 

הכותבת היא רכזת האגודה לצדק חלוקתי 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עומר הכהן
הפערים מונצחים
צילום: עומר הכהן
מומלצים