בעד הפרטה ונגד הלאמה? רד לשורש המילים

משקיעי הגז מאשימים את יו"ר הוועדה לבחינת תמלוגי הנפט והגז, איתן ששינסקי - בהלאמה, בעוד שתומכי העלאת המס על מאגרי הגז טוענים כי מדובר בהפרטה של אוצרות טבע השייכים לאזרחי המדינה כולם. בין שתי המילים שמטלטלות את המשק לכיוונים מנוגדים נפערת תהום עמוקה, רוויית אידיאולוגיה והרבה מאד כסף, אבל כמו הרבה דברים בכלכלה עברית, הכל התחיל בספר בראשית.

בפרקים הקודמים:

• סובסידיה... מי המציא את המילה הזו?
• תרומה או גיוס הון? מילים שונות, אותו שנור
• השביתה - מקור גאווה לשפה העברית
  

הפועל "הלאים" הוא צורת הפעיל של השורש ל.א.מ. עד לעברית החדשה, המילה היחידה מהשורש הזה הייתה לאום. המילה מופיעה כבר בספר בראשית (כה:כג), כאשר רבקה הרה ואלוהים אומר לה: שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. כלומר יש לך בבטן שני עמים, אחד מהם יהיה יותר חזק מהשני, והבכור ("רב", כלומר "גדול"), יעבוד את הצעיר.

השורש הוא שורש שמי עתיק יומין: הפועל בערבית לַמַּ פירושו "קיבץ ביחד, אסף (אנשים), ובאכדית – השפה השמית העתיקה ביותר המתועדת – לִיאְמוּ, או לִימוּ, פירושו "אֶלֶף" – כלומר מספר גדול של אנשים.

במקור, לאום היה הגדרה אתנית, עם. רק במאה ה-19 עם התעוררות הלאומיות בכל רחבי אירופה, התעורר בכלל צורך במילה שתציין אנשים עם שיוך מדיני זהה. לכן רק בעברית חדשה קיים שם התואר "לאומי", רק בעברית חדשה יש לאומיות - וגם הפועל "להלאים", שנגזר משם התואר "לאומי".

הסיבה שבחרו דווקא בבניין הפעיל לפועל "להלאים", היא שאחת המשמעויות של בניין הפעיל היא גרימת שינוי: בדיוק כפי שבהלבנת כספים הופכים כסף שחור ללבן, כך בהלאמה הופכים גוף פרטי ללאומי.

בין פרוטה לכפתור

הפרטה היא התהליך ההפוך: הופכים גוף לאומי, או ציבורי, לפרטי. פרטי, כלומר שייך לפרט, לאדם אחד מתוך הכלל. פרט הוא יחיד מתוך שלם, גם כשמדובר באינדיבידואל – כלומר אדם אחד, וגם כשמדובר בפרטים של תוכנית, או בפרטים של הצעת חוק. כאשר פורטים כסף, מקבלים את חלקיו של השלם - כלומר מספר שטרות או מטבעות, שערכם הכולל שווה לשטר או למטבע שפרטנו.

גם הפרוטה היא מטבע הכסף הקטן ביותר, שהוא חלק משלם. בתקופת המשנה היה זה 1/192 מדינר כסף, ובשנותיה הראשונות של המדינה העברית – אלפית הלירה. המילה פרוטה היא במשקל הנקרא בינוני פעול, כלומר מצב שהוא תוצאה של פעולה. הדלת סגורה כי סגרו אותה, התפוח אכול כי אכלו אותו, הפרוטות פרוטות כי פרטו את הלירה (או את הדינר).

השורש פ.ר.ט מציין, אם כן, חלוקה של שלם לחלקיו ומשמש בעיקר לכסף, אבל גם לפרטים קטנים ולאינדיבידואלים. אבל רגע – גם השורש פ.ר.ק משמש לציין חלוקה של שלם לחלקיו, גם כאשר הם עדיין חלקים בתוך השלם (פרקים בספר), וגם חיבורים בין חלקים, כמו מִפְרָקים בגוף.

ובעצם, גם כשפורמים תפר מפרידים שלם לחלקיו. מפרידים - הנה עוד שורש שמתחיל ב-פ.ר. ומדבר על שלם שמתחלק לחלקים. ובפריון אחד הופך להרבה, וגם פריעת שיער מפרידה את השערות (ופריעת חוב מפרידה את החוב מהלווה). התפוררות עושה מאחד הרבה, פריצה גם היא כרוכה בשבירה של משהו, וגם הפרת חוזה היא סוג של שבירה.

קבוצת שורשי פ.ר הם קבוצה אחת מתוך כמה, שהובילו חוקרים למסקנה שהשורש השמי המקורי היה דו-עיצורי, כלומר היו לו שני עיצורים בלבד, והעיצור השלישי נוסף מאוחר יותר.

לכל שורשי פ.ר.X בעברית יש משמעות של הפרדת שלם לחלקיו. אחת הדוגמות היפות לכך היא הפועל לפרוף, שמשמעותו הפוכה – לרכוס: היא פרפה את חולצתה – כלומר היא כפתרה אותה.

אבל כשנתקלים בפועל בפעם הראשונה, בטוחים שמשמעות המשפט "היא פרפה את חולצתה" היא "היא פתחה את הכפתורים". הסיבה שלפועל "לפרוף" אין משמעות של הפרדה כמו כל אחיו, היא שזוהי שאילה מיוונית, ולא התפתחות שמית פנימית.

הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו