שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מאחורי הקלעים: פינוי מוסק במקום תרופות פסיכיאטריות

    מה קרה באמת בדיוני הסל: עודף של 16 מיליון שקלים בשעת ערב מאוחרת - למרות התקציב הנמוך מזה 5 שנים, החלטה להכניס תרופות שבשנים קודמות לא הגיעו כלל לשלב הסופי - כמו תרופה שמאריכה חיים בשישה שבועות, והעדפת פינוי מוסק על פני חולים פסיכיאטריים. כתבתנו היתה שם וחזרה כדי לספר

    אפילו חברים ותיקים בוועדת הסל שיפשפו אתמול את עיניהם בתדהמה: השעה היתה שש בערב, וחברי הוועדה שלרוב מתחבטים ומתלבטים עד השעות הקטנות של הלילה בעודם מתלוננים על היעדר תקציב - סיימו לדרג כמעט את כל התרופות. בקופת הסל, למרבה ההפתעה, נשאר "עודף" של כ-16 מיליון שקלים, כשעל הפרק רק עוד כחמש תרופות בסימן שאלה.

     

     

    כל זאת, כשברקע דיוני הוועדה עמדה מסגרת התקציב, רק 300 מיליון שקלים - התקציב הנמוך ביותר בחמש השנים האחרונות. על הפרק עמדו טכנולוגיות ותיקות

    שנדחו במשך מספר שנים והשנה קיבלו סיכוי ראשון להיכנס לסל. אחד החברים בוועדה העיר כי זו התוצאה של שנים רבות שבהן תקציב הוועדה היה גבוה וציין כי "לא היה צורך בתקציב גבוה יותר וההוכחה היא היעילות והנחיצות של התרופות שנכנסו". כמה מהתרופות והטכנולוגיות הללו, יש לציין, גרמו למחלוקת עוד לפני הדיון האחרון, ביניהן פינוי מוסק של פצועים בעלות של ארבעה מיליון שקלים, חיסון רוטה לכ-168 אלף תינוקות, ועשרות מיליוני שקלים שנלקחו עוד ב-2009 לטובת רפורמת טיפולי השיניים של סגן השר ליצמן

     

    חבר אחר, איש משרד הבריאות, לטש עיניים בתקציב וציין: "חבל שלא מכנסיים לסל הזה צרכים נוספים של מערכת הבריאות כמו מיטות אשפוז, לא חסרות דרישות אחרות של מערכת הבריאות שאפשר להכניס לסל הזה". גם חברה אחרת בוועדה, אתי סממה ממשרד הבריאות, ציינה בחוסר שביעות רצון כי מדובר ב"תחושת רווחה מזוייפת" וכי הוועדה לא התייחסה השנה לחולים רבים ובהם חולים פסיכיאטריים.  

     

    המחלוקת המוטסת

    בשנים האחרונות טוענים רבים במערכת הבריאות כי סל התרופות, שמיועד להוות מסגרת לתרופות הממומנות על ידי קופות החולים, הפך ל"קופה קטנה" של מערכת הבריאות שבמסגרתה נלקחים תקציבים לחיסונים (שירות שניתן בטיפות החלב וממקור תקציבי אחר), לבריאות השן (שירות שעד לשנה שעברה לא היה קיים בקופות החולים) והשנה הופיע גם סעיף של פינוי פצועים במסוקים, שעורר גאמור מחלוקת רבה.

     

    חברי הוועדה טענו שמדובר בתקציב שמועבר ישירות למד"א ומממן "דלק למסוקים". עוד נטען שלקופות החולים אין כל יכולת לפקח על אופן ומתן השירות ולמשרד הבריאות לא תהיה דרך להיענות לתלונות של הציבור בנושא. נציגי הציבור בוועדה התעקשו שמדובר בסעיף שהוא עניין של חיים ומוות עבור פצועים קשים בפריפריה, אך חלק מחברי הוועדה חששו שאין להם מנדט חוקי לקבל החלטה שאינה נוגעת ישירות לסל התרופות. רק חוות דעת משפטית של משרד הבריאות, שקבעה מנגנון מיוחד שבמסגרתו יינתן הכסף בנפרד מהסל, סללה את הדרך למימון מסוקי הפינוי.  


    עוד, תקציבי בשעות הערב. הדיונים, אתמול (צילום: עידו ארז)

     

    בפנים: תרופה שמאריכה חיים בחודש וחצי

    נקודה נוספת שעוררה מחלוקת היא התרופה האונקולוגית ארביטוקס, עבור חולי סרטן המעי הגס. התרופה נכנסה לפני שנתיים לטיפול בחולי הסרטן כקו טיפולי שלישי בתום מאבק ממושך, לאחר שנכשל הטיפול בשתי תרופות קודמות. כעת היא הוגשה גם לקו ראשון ולקו שני. עם זאת, חברי הוועדה התרשמו שהיא לא הפגינה כל יעילות בהשוואה לתרופה החלופית אווסטין. מחלוקת כזו, שבשנים עברו היתה גורמת להורדה מיידית של התרופה בדירוג, התפתחה השנה, ב"עידן השפע", לדיון סוער. זאת, למרות שגם יושב ראש הוועדה הסכים ש"אין ראיות מדעיות חד משמעיות" ליעילותה. הקופות טענו שהכנסת התרופה תעלה כמעט חמישה מיליון שקל וההחלטה שקיבלו חברי הוועדה אמש היתה להותיר את התרופה בחוץ. תרופה אונקולוגית אחרת שרשמה הישרדות ללא חזרה של המחלה למשך חודש וחצי נכנסה כמעט ללא היסוס, לאחר שבשנים קודמות סביר שהיתה נושרת כבר בדיונים הראשוניים.

     

    המרוויחים העיקריים מהשפע התקציבי (האמיתי או המדומה) הן קבוצה של טכנולוגיות שזכו ל"אפלייה מתקנת" בדיוני הוועדה. הוועדה קיבלה שלוש החלטות משמעותיות, בהן השקת תוכנית לאומית בעלות של 22 מיליוני שקלים לטיפול בפצעים קשיי ריפוי באמצעות ואקום, מאקרופג'ים או רימות. מדובר בתוכנית שתקודם על ידי ההסתדרות הרפואית והאיגודים המקצועיים ובמהלכה ייאספו נתונים סטטיסטיים על יעילותה.

     

    על הפרק: איכות חייהם של קשישים

    אחת ההחלטות חברתיות של הוועדה היא מימון מכשירי שמיעה ל-20 אלף מבוגרים מעל גיל 65 בעלות של 42 מיליון שקלים. עד כה קיבלו קשישים שרכשו מכשיר שמיעה זיכוי של כ-800 שקלים בפריסה של ארבע שנים, אבל המחסום הכלכלי היה גבוה מדי. במשך שנים ניסו במשרד לענייני גימלאים בביטוח הלאומי ובגופים נוספים למצוא פתרון לסוגיה. הוועדה קיבלה החלטה משמעותית בתחום זה כשהחליטה שהקשישים יקבלו מענק של 3,000 שקל, המספיק לרכישת מכשיר שמיעה בסיסי ויוכלו לשדרג את המכשיר בהשתתפות עצמית.

     

    גם חולי הלב הרוויחו השנה: הוועדה החליטה להרחיב את תוכנית השיקום עבורם. מדובר בהדרכה לפעילות גופנית בפיקוח של אחות ובהדרכה לתזונה נכונה ומניעת עישון לאנשים שעברו צינתור טיפולי. תרופות חשובות אחרות שנכנסו כוללות ניטור סוכר בילדים ובנשים הרות, מימון לשימור פוריות לנשים העומדות בפני טיפולים כימותרפיים, הכנסת חיסון חדש לתינוקות נגד וירוס הרוטה (אחת מסיבות האשפוז העיקריות אצל ילדים ותינוקות), ופורמולות מזון רפואי לתינוקות בתת-תזונה.

     

    עם כל אלה, השאלה שצריכה להישאל לגבי עתיד הסל הינה: אם אחרי שהצליחו להעביר סל "בעל משמעויות חברתיות רחבות" כל כך כפי שטענו פרופ' ביאר וסגן השר ליצמן, כיצד יצליחו לשכנע את משרד האוצר להגדיל את תקציב סל התרופות בשנים הבאות מהשפל שהוא נמצא בו כעת? 


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מדיוני הוועדה, אתמול
    צילום: עידו ארז
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים