דקת הוקרה במקום דקת דומיה - גם בישראל?
בטקס באצטדיון ר"ג לפני ההלוויה של אבי כהן ז"ל כובד לראשונה זכרו של אדם במחיאות כף, כפי שנהוג באנגליה. בוני גינצבורג: "האם זה יימשך? יכול להיות. במקרה הזה, זו היתה ההתחייבות שלי לאבי - שיקבל את הכבוד שמגיע לו"
במדינה שהורגלה לאסונות לאומיים ודקות דומיה רבות מדי, הבחירה בכיבוד מותו של דמות כל כך אהובה בכדורגל הישראלי דווקא בדרך השונה מהמקובל נתנה לרגע ההוא את הדרת הכבוד הראויה לאבי כהן.
למעשה, הרעיון לכבד בדקת הוקרה את זכרו של אחד מגדולי השחקנים בתולדות הכדורגל הישראלי נולד מספר רגעים לפני הטקס באצטדיון רמת גן, כפי שמספר בוני גינצבורג, שהינחה את האירוע: "הרעיון התגלגל ממש לפני תחילת הטקס, תוך כדי ההכנות. דובר ההתאחדות, גיל לבנוני, שגם סייע רבות בהכנת הטקס, בא אליי והציע: 'בוא נעשה את זה כמו באנגליה - עם דקה של מחיאות כף'. הרמתי את הכפפה, ביררתי עם המשפחה ועשינו את זה".
שוער העבר המשיך: "לי היה הכי חשוב לתת את הכבוד הכי גדול לאבי כהן, לעשות טקס ברמה הלאומית כמו שמגיע לו. אבי כהן היה כמו אח בשבילי 30 שנה וזו היתה התחייבות שלי אליו - שהוא יקבל את הכבוד המגיע לו, יותר ממה שהוא קיבל כאשר הוא פרש".
בוני גינצבורג עם דורית כהן. "הרעיון היה של דובר ההתאחדות" (דרור עינב)
באנגליה כבר מכריזים על "מותה של דקת הדומיה"
באנגליה לדוגמא, משם כאמור אומץ הרעיון, המנהג של דקת ההוקרה, שמקורו באיטליה, נעשה שכיח מאוד בשנים האחרונות. כיום, האוהדים באצטדיונים של הפרמייר-ליג ברוב המקרים יעדיפו את המנהג של מחיאות כפיים על פני שתיקה במשך דקה.
אחד המקרים הזכורים התרחש ב-2007, אז אוהדי אברטון התבקשו לכבד בדקת דומיה את זכרו של שחקן העבר, אלן בול, שמת מהתקף לב, אך באופן ספונטני החלו להישמע לפתע מחיאות כפיים, שהשתלטו על הגודיסון פארק. בראייתם, לא היתה דרך מכובדת יותר להודות לאחד מסמלי המועדון מאשר דרך זו.
בין השאר בעקבות המקרה של בול, ניטש בשנים האחרונות ויכוח לא פשוט באנגליה סביב השאלה האם ראוי להחליף את דקת הדומיה המסורתית (נערכה לראשונה בשנה הראשונה אחרי מלחמת העולם הראשונה) בדקת הוקרה. לצד קולות המכריזים על "מותה של דקת הדומיה", יש לא מעט שיוצאים נגד התופעה.
אלה התומכים ברעיון, טוענים כי אין דרך מכובדת יותר להנציח מותו של אדם נערץ ולהודות לו בדרך הזו על אין ספור רגעי אושר שהוא גרם לאותם אוהדים. אין ספק שהרגשות שעולים עם מחיאות כפיים הם שונים, אך לצד העצב, הם גורסים, זו ההזדמנות האחרונה להריע לדמות שתיחקק לעד בדפי ההיסטוריה של המועדון. 
ליברפול מכבדת את זכר אבי כהן ז"ל. המנהג החל באיטליה (גטי אימג'ס)
טענה נוספת, שרלוונטית ביותר למגרשי הכדורגל בארץ, היא שדקת ההוקרה לא מאפשרת לכל אותם חכמולוגים לנצל את השקט ששורר באצטדיון במהלך דקת דומיה כדי להשמיע את משנתם. אפשר רק להניח כי במידה שהמנהג של מחיאות כפיים היה מושרש בארץ קודם לכן, היו נמנעים מאיתנו לא מעט קריאות של מספר גזענים עלובים ביציעים.
אבל גם באי הבריטי ידעו לשים גבול לנושא. מנצ'סטר יונייטד לדוגמא שללה מיד את הרעיון להחליף את דקת הדומיה בדקת הוקרה במהלך טקס שקיימה לפני הדרבי מול הסיטי ב-2008 לציון 50 שנה לאסון מינכן. כשבאולד טראפורד נוכחים מספר ניצולים מהתרסקות המטוס ובני משפחות הנספים, לשדים האדומים היה ברור כי מחיאות כף אינן ראויות במקרה זה.
מלבד זאת, יש גם קולות שגורסים כי ציון מותו של אדם על ידי מחיאות כפיים, שבאות בדרך כלל להביע רגש של שמחה, אף פוגעות בזכרו ואילו דקת דומיה, שמסמלת עצב על אסון, היא דרך ראויה יותר. דעה נוספת היא שהמנהג של מחיאות כפיים הוא דרך נוספת שאימצו בני האדם כדי להיאבק בקושי שקיים כיום, בעיקר אצל ילדים, להתמודד עם שקט בקרבתם.
דקת ההוקרה לאבי כהן. בוני: "זו היתה סגירת מעגל בשבילי" (אורן אהרוני)
גינצבורג: "לא היה לי ספק שהקהל יצטרף למחיאות הכף"
אם נחזור לרגע המיוחד באצטדיון ר"ג, בוני גינצבורג מספר כי לרגע לא היה לו ספק שהקהל ישתף פעולה עם הצעד בו בחרה המשפחה: "לא היה לי ספק
שהקהל יצטרף, זה משהו סוחף. מיד לאחר שאמרתי כי נכבד את זכרו במחיאות כף ולא בדקת דומיה, הקהל הצטרף. עובדה שזה תפס כי מהמקום הזה ההתאחדות המשיכה ולקחה את זה גם למגרשים. צריך לזכור גם שזה אכן מונע קללות, שנשמעות בדקות הדומיה".
כשנשאל האם בראייתו, דקת ההוקרה תונהג מעתה במגרשי הכדורגל, השיב גינצבורג: "זה יהיה לגופו של עניין. פה היה מקרה ברמה לאומית. אני לא זוכר מקרה כל כך טראומטי, שגם איחד מדינה שלמה, מאז מותו של אבי רן ז"ל (שוער נבחרת ישראל שנהרג מפגיעת סירת מירוץ באופנוע ים עליו רכב בכנרת ב-1987 - א.ה.)".
גינצבורג מסכם: "הטקס היה מאוד מכובד בעיניי והיו בו שני רגעים שעבורי היו הכי מכובדים - מחיאות הכפיים בהתחלה וההקפה עם הארון סביב אצטדיון רמת גן, כשכל הקרובים לאבי הולכים אחריו. אני ראיתי לנגד עיניי את הסיבוב שהוא עשה עם מכונית סביב אצטדיון ר"ג אחרי המעבר לליברפול כשקני דלגליש ומלכת היופי נמצאים איתו ברכב. זו היתה סגירת מעגל בשבילי".
