שתף קטע נבחר
צילום: index open

קרובים, קרובים: תראו מי בא לעבודה

ג'ולי מבלה שעות רבות בסטארט-אפ בר"ג, קופר צופה בבעליו משכפלים מפתחות בת"א וזואי נהנית מריחות של בישולים בגבעתיים. הכירו את מי שלוקח איתו את הכלב לעבודה. פרק 4

הדלת נפתחת וג'ולי, כלבה מעורבת חומה בת שנה וחצי, נכנסת למשרדי חברת הסטארט-אפ "OverWolf" ברמת-גן. קולות ירי ופיצוצים מקבלים אותה בברכה והיא משיבה בכשכוש זנב שמח.

 

 

אחריה מגיע בעליה, גיל אור, עובד בחברה ואחד ממקימיה, מצוייד בחיוך. "היא כבר רגילה לרעשים ממשחקי המחשב כאן", הוא אומר ועוקב אחרי הכלבה, שנכנסת לאחד החדרים. קולות ההליכה שלה על פרקט העץ מתמזגים ברעשי הרקע.

 

החברה הקטנה שמפתחת תוסף למשחקי מחשב שאמור לאפשר לגיימרים לשחק ועדיין לתקשר עם העולם ברשתות חברתיות ובאתרי וידאו, מצריכה מעובדיה שעות רבות של תכנות ופיתוח. תרחיש לא פשוט למי שרוצה לתחזק משפחה או חיית מחמד.

 

"אנחנו כאן משעות הבוקר ועד שעות הלילה המאוחרות, כך שצריך שלא יהיה לחץ בית משני הכיוונים", אומר אור. "את ג'ולי אימצתי כשהיתה גורה בת שלושה חודשים אחרי שחבר מצא אותה משוטטת בדרום תל-אביב, פרסם אותה בפייסבוק וכך הגעתי אליה.  בילינו ביחד בבית כמה חודשים והיא התרגלה להיות איתי". 
 
עם המעבר למשרדים ועבודה בצוותים, התלבט אור כיצד למצוא את שביל הזהב בין פרנסה לטיפול בכלבה. "למזלי, מרבית מהעובדים אוהבים כלבים והיא כבר מחונכת לצרכים, כך שנוח להביא אותה למשרד. היא נכנסת ראשונה למקום, רצה ומסתובבת בין כולם וגם אוהבת לשבת על הברכיים שלי תוך כדי עבודה ובישיבות צוות", הוא מספר. 
 
כשמגיעה שעת הצהריים, ג'ולי כבר מריחה את השליחים שמביאים עימם את הארוחות לעובדים. "היא יודעת שהיא תקבל שאריות טעימות מאיתנו, אבל כל פעם מחדש אנחנו מרחמים על השליחים המסכנים שמגיעים לכאן, שמופתעים כל פעם מחדש שיש כלב במשרד. הם רגילים שנובחים עליהם כשהם מגיעים לבתים, אז זה קצת מפתיע אותם".

צילום: רועי גזית
כלבת סטארט-אפ. ג'ולי במשרד המשחקים (צילום: רועי גזית)
 

אור, תושב תל-אביב, בן 29, מקפיד גם להוציא את ג'ולי לטיולים כדי לנשום אוויר בחוץ במהלך היום. "חשוב להוציא אותה לטיול ארוך בסביבה, כך היא גם פוגשת חברים עם זנב וזה גם נותן לנו כוח לחזור לעבוד עד הלילה". לדבריו, הבאת כלב למשרד היא לא דבר פשוט לכל העובדים, במיוחד לשכירים בחבורה.

 

"זה לא אפשרי כל כך במסגרות עבודה רגילות ולכן חשוב להביא כלב עם אופי נוח ושקט למשרד. במקרה שלנו, בגלל שייסדתי את החברה עם שותפים, שמסכימים לנוכחותה, אז זה הצליח. אני משער שאחרי שהחברה תתפתח ותגדל, אולי זה לא יעבוד יותר וג'ולי תצטרך לחזור הביתה", הוא מסכם. "בינתיים, אנחנו נהנים ביחד".

 

מפתח לאושר

בעסק המשפחתי למנעולים ושכפול מפתחות משפחת בס ברחוב נחלת מוזס בתל-אביב, רעש המכונות ממלא את האוויר בקול מתכתי. עידו, סטודנט עם שיער פרוע, עסוק בשכפול מפתחות ללקוח.

 

מאחוריו, קופר, כלב צעיר מגזע קליין שפיץ, בעל פרווה לבנה, נמצא בדיאלוג נשכני עם בקבוק פלסטיק מאחורי הדלפק. השניים ביחד מזה כשנה וחצי ועידו משתדל להביא איתו לעבודה.

 

"בשביל מה שהוא יישאר כל היום בבית. אפשר להשתגע ככה. כאן בעסק הוא יכול לשחק ולעשות מה שבא לו, מקבל תשומת לב מכולם. זה נחמד לכולם", מספר עידו. "יש לקוחות שמגיעים לכאן ומשחקים איתו או מלטפים אותו, אפילו שיש לו לפעמים מצב רוח קצת עצבני". 


צילום: רועי גזית

קופר ועידו בחנות המפתחות (צילום: רועי גזית)

 

החנות הממוקמת ברחוב סואן, ליד מגדלי עזריאלי, פועלת כבר 30 שנה ועידו אינו בן המשפחה היחיד שמביא איתו את חיית המחמד לחנות. אחיו שמגיע לעבוד במשמרות אחרות במהלך השבוע, גם מצרף אליו את הכלבה שלו.

 

קופר, מתגלה ככלב מעט חששן מרעשים. "כשהמכונות כאן פועלות בשיא המרץ, זה קצת מחרפן אותו, אז הוא הולך למצוא לו פינה שקטה בחדר האחורי בחנות או הולך לישון על אחד הכיסאות. לפעמים הוא מחליט לישון דווקא מתחת למכונות או שהוא יוצא החוצה ומסתכל על כל האנשים שעוברים ליד הדלת".

 

עידו ממליץ לכל מי שמביא כלב למקום העבודה, לדאוג לחיה ולהיות קשוב לצרכיה. "כדאי שהוא יהיה ממושמע ולא נבחן גדול, כי זה יכול להרתיע או לעצבן אנשים", הוא מסביר ומושיט לקופר חתיכת פלסטיק ארוכה והם נלחמים עליה מספר דקות. "כאן הוא מקבל מכולנו הרבה אהבה ובמיוחד מסבתא שלי, שמפנקת אותו בארוחות צמחוניות. הוא מת על ירקות".

 

מבשלים על ארבע

זואי, כלבת האסקי מעורבת בקולי, היא למעשה נזיר בודהיסטי שמתחבא בתוך גוף של כלב. העיניים הכחולות שלה בוחנות את הלקוחות הרעבים שנכנסים ל"בישוליה של הדס", ברחוב כצנלסון בגבעתיים. היא שומטת את הראש וחוזרת למדיטציית המנוחה שלה ליד דלת הכניסה. 


זואי במנוחה אופיינית במסעדה (צילום: רועי גזית)

 

הדס הירש-אובזילר, בעלת המקום, מלהטטת במטבח תבשילים חמים. מבחינתה, זואי היא הקמע של העסק. "כשהיא היתה בת שישה חודשים ויותר מחונכת, החלטתי להביא אותה איתי לעבודה. היא מסתדרת כאן יופי ומשתלבת באווירה", אומרת הדס. "היא מאוד נוחה לכולם".

 

"95% מהזמן היא איתנו בבישוליה, אבל אנחנו דואגים ליצור הפרדה בין אזור הבישול לכלבה. היא גם לא מקבלת פינוקים בזמן העבודה כי אני שומרת על המשקל והבריאות שלה. היא מחונכת לא לאכול שאריות", מציינת הדס. בין אם זואי נמצאת בחנות או רובצת ליד אזור השולחנות בכניסה, לא משעמם לה ברחוב הראשי.

 

למרות שהיא יודעת שלא כל מי שמגיע אליה לאכול, מחבב כלבים, הדס מציינת כי במקרה מסויים אף הצליחה לגרום לאחת הלקוחות מהפך תודעתי ביחס להולכים על ארבע. "יש לי לקוחה קבועה שרק היתה רואה כלבים, היתה בורחת לצד השני של המדרכה, אבל אחרי שהיא הסתדרה עם זואי, היא הצליחה להתגבר על הפחד מכלבים".

 

המשפחה של הדס מגיעה לעזור במלאכת הבישול והאכלת הלקוחות. הדס, בת הזוג של שחקנית הטניס, ציפי אובזילר, מאמינה כי לזואי יש השפעה חיובית על כל מי שמבקר אצלה בחנות. "אני לא עסק של מזון מהיר ומי שמגיע לכאן מחפש אוכל ואווירה ביתית. זואי היא חלק מהחיים שלי וכשהיא כאן, זה כמו להביא איתי חלק מהבית לעבודה. בימים שהיא נשארת בבית, אני מתגעגעת אליה והיא חסרה לי". 

 

 


לפרקים הקודמים בסדרה:

פרק 1: נימורה בחנות האופניים וג'ורג' מעצב תכשיטים

פרק 2 - פו הולך לבית המשפט וגוגו מבקרת באולפן ההקלטות

פרק 3 - בובה נחה במשרד המכללה, טופי משתעשעת בחנות הצעצועים

 

  • הולכים עם חיית המחמד לעבודה? ספרו לנו בדוא"ל ynetpic@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קופר בחנות המפתחות. זמן למשחקים
צילום: רועי גזית
גיל אור. עובד שעות רבות וג'ולי איתו
צילום: רועי גזית
הדס הירש-אובזילר. בשלנית עם כלבה
צילום: רועי גזית
עידו בס בחנות המפתחות. "כלב משתגע לבד בבית"
צילום: רועי גזית
מומלצים