שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צעד תימני מעל בולען: עם עידו תדמור לים המלח
    רקדן הפרינג' שהפך ליקיר הפריים-טיים נוהג מאז ילדותו לרדת למקום הנמוך ביותר בעולם בקביעות: מתמרח בבוץ, לובש גלביה, מתפעל מהגמל הגמיש כמו רקדנית - וחולם להופיע במצדה

    עידו תדמור, מחלוצי מחול הפרינג' בישראל, רקדן-כוריאוגרף, שנולד לרקוד. לאחר שנים של פעילות - מה שהכניס אותו ללב המודעות הציבורית היה תפקיד השופט הטוב, ב"נולד לרקוד", שבקרוב תחזור למסך יחד עמו. ברזומה שלו, בין היתר - רקדן בלהקת "בת שבע", "לאר לובוביץ" מניו-יורק ומנהל להקה משלו, במשך 15 שנה. אין ספק שעידו הוא פרובוקטור. המופע שלו "מכתוב", יצירה שהוא רקד עם רקדן ורקדנית בערום מלא, הכתה גלים בבימות העולם וזכתה בפרסים.

     

    • רוצים לדבר על זה? כנסו לדף של ynet בפייסבוק

     

    החלום שלו מאז ומתמיד, להיות הראשון שיעלה מופע ריקוד על פסגת המצדה. בדרך לפסגה, טיילנו בצפון ים המלח , לשם הוא מגיע פעמיים בחודש מאז שהיה ילד. עידו מרוח בבוץ ומרקד מעל בולענים, הצטלם לאחרונה לקליפ על ים המלח, שנועד לקדם אותו בתחרות שבעת פלאי עולם הטבע. בצעד ריקוד תימני עידו רכב על גמל, נהג בטרקטורון, ליטף חמור וגילה עוד מהפוטנציאל האדיר של ים החיים.

     

    אגב, גם אתם יכולים לעזור לישראל לקבל יותר מ"לייק", בדף הפייסבוק "ים המלח", בקישור הזה , התחרות מסתיימת ב-11.11.2011.

     


     

    בוקר במינוס 400 מטר

    "זכרונות הילדות שלי הם ים המלח", הוא מספר. "הייתי מתלווה לאבי ישעיהו שירד לאזור לסיורים, כקצין חינוך ראשי ומפקד הגדנ"ע לשעבר.ים המלח אף פעם לא היה עבורי ים המוות. זה המקום בו תמיד מצאתי אנרגיות טובות ושפיות. הים, האויר, המינרלים, יוצרים משהו שמטהר פיזית ונפשית. כרקדן שנפצע כל הזמן, המים הצורבים, עשו את האיחוי הכי יעיל שאפשר. הייתי שוכב בערום בסולריום של מעיינות עין-גדי, לשם היו באים חולים במחלות עור שרק ים המלח ריפא, ומרגיש איך אני מתבשל כמו בתנור קרמיקה ויוצא 'כלי' חדש".


    רגיעה על החוף. "המרפסת הכי יפה בחיים" (צילומים: גילי מצא) 

     

    "הבוץ והמלחים היו מחלחלים כל-כך עמוק בעצמות, שהרגשתי החלמה אמיתית. בריכות הגופרית במרחצאות, הפכו למקווה שלי.

    השילוב עם הטמפרטורה הגבוהה של המים, שהריח שלהם דומיננטי למדי, גורם לרפיון שרירים מענג. היום העדפתי לא להכנס לתוכן ולא להתמרח בבוץ, כי אני בתקופת חזרות. הריח שנפלט ממני בשילוב עם זיעה לפעמים חודש אחרי, ממש לא ידידותי לסביבה".

     

    "הפעם הסתפקתי ב'לטעום' את הים מהחוף. בארוחת בוקר מרוקאית, במרפסת הכי יפה שישבתי בה בחיי. הכינה אותה עבורי מלכת המדבר, דינה דגן, בעלת גן העדן שתמיד כיף לחזור אליו, "ביאנקיני". כפר נופש עם כל מה שאפשר לעלות על הדעת, שעה ורבע מתל אביב".

      

    העולם מגובה הדבשת

    "כילד אני זוכר את הגמל שיושב עדיין (אולי זה אותו אחד...) בצומת 'לידו' שבצפון ים המלח. גמל זה הקיטש הקלאסי של ים המלח. מזכרת של פסלון מעץ זית או תמונה אמיצה על גמל, שמחרחר ונעמד במלוא שני המטרים שלו ודבשת עקומה. אחרי שירדתי מצ'ארלי - שם שיותר מתאים לכלב מאשר לגמל - הוא המשיך לדרכו. רגליו האחוריות קיבלו תפנית החוצה כמו רגלי רקדנית, בעלת גמישות מופלאה.


    הגב עקום, הרגליים גמישות כמו רקדנית 

     

    לא רק גמל: הריינג'ר מתחפר בבוץ

    "הילד שבי תמיד מחפש הזדמנות להרפתקה. ריינג'ר הוא סוג של צעצוע. בשלב מסויים כשהאצתי בו, הוא התחפר עמוק בבוץ. בדואי שעבר שם נחלץ וקפץ על החלק האחורי שלו. עשה ממנו טרמפולינה - עד שהגלגלים יצאו. הייתי שמח שיהיה לי ריינג'ר 'קולי' לגיחות למדבר. להרגיש את הויברציות של רכב, שמנהל דיאלוג מושלם עם השטח.

      

    קרמיקה נגד עין הרע

    אני אספן של דברים מיוחדים שמוצא בשווקי העולם. ריח כלי החרס ובמיוחד הצבעוניות שלהם בטורקיז, כתום, צהוב, גורמים לי לרכוש ולא משנה מה משקלם וגם לא כל כך מה מחירם. בחנות שנמצאת 200 מטר מצומת לידו נתקלתי במאות פריטים, והרגשתי כמו בחנות הקסמים של אלאדין. מנורות, פמוטים, כדים, עששיות, כלי הגשה. רציתי לקנות הכל. הסתפקתי בשני כדים, שהולכים לשבת על שולחן עתיק, באמצע הסלון שלי.


    מרגיש כמו בחנות של אלאדין

     

    אל המעיין וחמור המשיח

    "בטיולים השנתיים בעממי, הייתי ישן בשק שינה בשמורת עינות צוקים, שבערבית נקראת עין פשחה. אני זוכר את יללות התנים ממרחקים. מדהים לגלות מעיינות מתוקים בכזו סמיכות לים המלוח כל כך. 


    לצד המים המתוקים בעין פשחה

     

    "האדמה מסביב נבקעה ויצרה מעין קניון מרשים ומפחיד כאחד. כמו הבולענים שרקדתי מעליהם לקליפ. משום מקום - הופיע חמור משיח, בצבע לבן, יפיפה ומטופח, שיש לו אחים ואחיות מוגנים בשמורה. נזכרתי בחמור שרכבתי עליו לרגע בדרך לשמורה, שבעליו, רועה צאן של כבשים. כל הסצנה נראתה לי לקוחה מהתנ"ך, או מציור שמתעד את ימי בראשית. כל האזור הזה נראה כמו פיסת נוף וזמן שעצרו מלכת. 

     

    מצדה לא תיפול שנית

    "זה יישמע מוזר אבל אני מרגיש שייך למקום הזה. בין אם כלוחם במצדה, או בכת מדברית קדומה. העוצמה של ההר, שהתחולל בו סיפור גבורה אדיר, הנוף המרהיב שנשקף ממנו, זה ווואוו. אני מאמין שאופיע על המצדה כמו שחלמתי".


    נוף בראשית. הזמן עצר מלכת

      

    "אני ממליץ לבקר במוזיאון של האתר, שיש בו ממצאים ארכיאולוגיים, אילוסטרציות מהתקופה ומופע אורקולי מרהיב".

     

    מהכי נמוך להכי גבוה

    פסל מברזל מגולוון, עמוד שבראשו כדור העולם, משקיף על ים המלח, ומראה לי את האופציות בחיים.

    יש עליו שלושה קווים מנחים. הוא מתחיל במינוס 410, שזה גובה פני המים בים המלח. באמצע כתוב 'ירושלים', בגובה 835 מטר ולמעלה - האוורסט בגובה 8830. מי שמתחיל כל כך נמוך יכול - אם הוא נחוש וממוקד - להגיע עד גג העולם".

     

    "הפסל נראה כמו אובליסק מצרי קדום וגם מצפן מודרני. הוא מכוון במדויק לאן ואיפה המרכז. 'סנטר', נושא חשוב עבורי כרקדן. הפסל הזה, מול הרי מואב, עומד ברחבת פארק עצים ובית הכנסת היחיד באזור, ע"ש מאיר אבוטבול ז"ל.

     

    קפיצה לירדן

    המשפט 'משתי גדות הירדן', הפך למוחשי כאשר בקרתי ב'קאסר אל יהוד'. גדרות תייל של הגבול עם ירדן וארמונות מדהימים, שאין אליהם גישה, כי הם זרועים במוקשים, חלפו על פני. זהו המקום שלפי המסורת בני ישראל חצו בו את הירדן. לנוצרים, הוא המקום השלישי בחשיבותו בעולם, כי יוחנן הטביל בו את ישו ומאמיניו. לבשתי גלביה לבנה כדי לכבד את המעמד, אבל היה לי קר מדי לטבול. מולי, במרחק כמה מטרים צללו והצטלבו, ירדנים ותיירים, והשלום נראה במרחק נגיעה. אתר עם פוטנציאל אדיר, איפה היזמים?"  


    הפעם הגלביה נותרה יבשה. קאסר אל יהוד 

     

    לכל הכתבות במדור "מסע עם כוכבים "

     

    גילי מצא עיתונאית וצלמת שצילומיה מתפרסמים בעולם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכל אפשרי. עידו תדמור בים המלח
    צילום: גילי מצא
    סיבוב על חמור ליד החוף
    צילום: גילי מצא
    תדמור ומצא
    צילום: גילי מצא
    כמו מצפן מודרני. עמוד הגובה
    צילום: גילי מצא
    מומלצים