שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תוניסיה: פתאום קם עם ומחליט שנמאס לו
    משום מקום, אחרי 23 שנות משטר הברזל של זין אל-עאבדין בן עלי, הרחוב התוניסאי התעורר לחיים. צעירים שלא מצאו את מקומם בשוק העבודה החליטו שהמצוקה הכלכלית, הפגיעה בחופש שלהם ושחיתות הנשיא הן סיבה טובה לעשות היסטוריה. חוקר תוניסיה מאוניברסיטת ת"א: "מוקדם להעריך אם הנעשה בתוניסיה ישפיע על מדינות ערביות נוספות"

    מה ניתן ללמוד מהדחת נשיא תוניסיה שלשום (יום ו')? טרם התפוגגו תמרות העשן בתוניסיה וכבר מבקשים בעולם הערבי ואצלנו לעשות מאזן ביניים על האירוע הדרמטי שהתחולל בימים האחרונים במדינה השקטה בימים כתיקונם בצפון אפריקה. כיצד זה לא ראינו את הדבר מתקרב, שואלים רבים? מה ניתן ללמוד מכך, מקשים כלי התקשורת הערביים והבינלאומיים? והעיקר - מה יהיה הלאה?

     

     

    בראש הדברים חייבים להודות ביושר - מתוניס ועד פריז איש לא צפה את בריחתו של הנשיא, זין אל-עאבדין בן עלי, בצורה שכזאת, כמעט באישון לילה ובחופזה ממדינתו. איש לא סבר שהנשיא, ששלט ביד ברזל במשך 23 שנים בארצו, עמד בראש משטר חילוני והנהיג מדינה משכילה, ודיכא תנועות איסלאמיות מחד אך גם ביקורת תקשורתית מאידך, יודח לאחר הפגנות שכאלה.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    צפו: העם בתוניסיה אמר את דברו
     

    נכון, מדובר היה בהפגנות המונים, אך כשמשווים זאת למהומות שרוחשות באלג'יריה במשך שנים ארוכות, לכאוס במאוריטניה, לקרבות הקשים בסודן, ולתנועת "האחים המוסלמים" במצרים, מבינים שלנשיא בן עלי לא היה אתגר באותו סדר גודל. ובכל זאת, האיש ברח, ולא סתם ברח. על פי הדיווחים הוא הניס את אשתו ובנותיו כבר בראשית השבוע לחו"ל ואתמול ברח בעצמו בליווי מטוסי קרב לוביים. לאחר מגעים חפוזים הוא מצא מקלט - בסעודיה (לא בדיוק היעד אליו חשבה רעייתו שיגיעו בסופו של דבר) וזאת לאחר כתף קרה במיוחד שקיבל מארמון האליזה בפריז.

     

    לא הפיכה - הדחה

    אולם גם זה לא ישנה את העובדה - מה שהתרחש בתוניסיה, לפי שעה, זאת הדחה, ולא הפיכה. הנשיא הודח וגורש, אך אין מחנה יריב שמאיים או דורש לתפוס את השלטון בכוח, בוודאי לא המחנה האיסלאמי.

     

    "מי שהוריד את בן עלי מהשלטון זו הקואליציה שלו - אותו מעמד בינוני שתמך בו לפני עשרים שנה כדי לקבל שיפור ברמת החיים הכלכלית תמורת ויתור על חירויות אישיות. בשנים האחרונות חלה שחיקה ביכולת של בן עלי לספק את אותה רווחה כלכלית, אך מצד שני גבר השלטון האוטוריטרי שלו", מסביר ל- ynet ד"ר דניאל זיסנויין, חוקר תוניסיה במרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.

     

    הגולשים במדינה הצפון אפריקנית מציגים: "בן עלי - ה'פּרעֹה' של תוניסיה"
     

    "האיסאלמיסטים בתוניסיה מבחינה ארגונית-מוסדית דוכאו לחלוטין על ידי בן עלי במהלך השנים. אין להם תשתית ארגונית, אפילו לא מחתרתית, לפעול בצורה ממוסדת, ולא הם אלה שהפילו את בן עלי. המפגינים הם לא איסלאמיסטים, והאיסלאם הרדיקלי הוא לחלוטין לא הסיפור כאן. אין גם סיבה ללכת שבי אחרי הצהרות אל-קאעידה בעניין כי גם לארגון זה אין מאחז של ממש בתוניסיה. אפילו שייח' רשיד אל-רנושי, מנהיג תנועת 'א-נהדה' (ההתעוררות) - תנועת האופוזיציה האיסלאמית שהוצאה מחוץ לחוק בתוניסיה, חי בגלות בלונדון מאז 1991 והוא ממקם את עצמו כהוגה דעות איסלאמיסטי ופחות כאופוזיציונר".

     

    "גם מפלגות האופוזיציה הקיימות בתוניסיה אינן מהוות גורם כוח משמעותי. אלה רסיסי מפלגות - ליברלים, קומוניסטים לשעבר, והן היו בעמדה מאוד חלשה בימי בן עלי. מדובר במפלגות שאיישו את המושבים ששריין להן בן עלי בפרלמנט, כ- 20%, הן לא נהנו מתמיכה של ממש ובעיקר היו עסוקות במאבקים בינן לבין עצמן".

     

    הטלטלה שאחזה בתוניסיה החלה לפני כשלושה שבועות בעיירה סידי בוזיד, השוכנת כ-200 קילומטרים מדרום-מזרח לבירה תוניס. צעיר מקומי, מוחמד בועזיזי, בן 26, נקלע למצוקה של ממש. בועזיזי, בוגר אוניברסיטה, לא הצליח למצוא עבודה וניסה להתפרנס ממכירת ירקות ופירות בדוכן לא מורשה בעיר.  


    "העם הערבי מתעורר מכבליו". מתוך: "אל-קודס אל-ערבי", לונדון

     

    לאחר שסבל מהטרדות של השלטונות, בועזיזי הצית את עצמו ומת בהמשך מפצעיו. צעירים רבים, אחוזי תסכול דומה, יצאו לרחובות. בתוניסיה הנתונים הרשמיים מלמדים אולי על 14 אחוזי אבטלה, אך הנתונים הלא רשמיים מצביעים על 25 אחוזים ואולי אף יותר - קרקע פורייה לתחושת התסכול.

     

    "מדינת משטרה"

    הצעירים מיהרו לצאת להפגנות בדרישה לשפר את מצבם הכלכלי והתנגשו עם כוחות הביטחון - לא אירוע של מה בכך במדינה אותה הגדירו רבים כ"מדינת משטרה" בה כוחות הביטחון חזקים במיוחד ובה ישנה צנזורה קשה על אמצעי תקשורת ואתרי אינטרנט. את התוצאות של מהומות אלה, שהתגלגלו עד לכדי ירי באש חיה לעבר המפגינים ולעשרות רבות של הרוגים, ראינו שלשום בדמות בריחתו של הנשיא בן עלי.

     

    אז מי הם גורמי הכוח המשמעותיים בתוניסיה ומה הם רוצים?

    "הגורמים המשמעותיים בינתיים הם האיגודים המקצועיים וארגונים ציבוריים חוץ ממשלתיים. הם פתאום התעוררו ואולי הם יעוררו קצת יותר את החיים הציבוריים במדינה. ככלל, אין לכנות בינתיים את מה שקרה בתוניסיה כ'הפיכה' אלא 'הדחה', ואין להשוות זאת להפיכות אחרות בעולם הערבי. אולי ההשוואה הטובה ביותר למה שקרה בתוניסיה היא ההדחות במזרח אירופה של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, כמו זו של ניקולאה צ'אושסקו ברומניה, למרות ששם הוא חוסל וכאן בן עלי ברח".

     

    לפי ד"ר זיסנויין "מדובר כאן באוכלוסייה משכילה, פרו-מערבית שחבר אליה התמהיל של מצוקה כלכלית, מסמכי ויקיליקס על השחיתות של בן עלי - שחיתות שממילא היתה ידועה, יד הברזל שהוא הפגין ועוד. אם הוא היה מבקש את עצתי לפני, הייתי אומר לו להרפות קצת את הרסן, ולתת קצת יותר חופש ויותר חירות לכלי התקשורת ולאינטרנט". 


    "כל העולם נגד בן עלי". הגולשים בפייסבוק לא ריחמו על הנשיא המודח

     

    ומה הולך לקרות מעתה בתוניסיה?

    "בזירה הפנים-תוניסאית מדובר בהתפתחות דרמטית. אפשר להיות קצת אופטימי לגבי מה שיתרחש שם. אולי נראה תהליך פוליטי מסוים יחד עם מפלגות האופוזיציה של חתירה למערכת פלורליסטית ופתוחה יותר, אך שוב - אני לא רואה את האיסלאמיסטים קופצים פה, אפילו לא כעיט על הפגר. בטח אין מה להתרגש מאל-קאעידה. אולי רנושי ידבר, ויהיה מעניין לשמוע מה יהיה לו להגיד. מי שהוריד את בן עלי ומי שמכוון את העניינים הם בוגרי האוניברסיטאות המובטלים, ראשי האיגודים המקצועיים, כלומר - מעמד ביניים. הם יתנו את הטון".

     

    אבל היו גם הפגנות נגד ראש הממשלה, מוחמד רנושי?

    "כבר שמעתי את הקולות הטוענים שבן עלי עזב, אבל אותה קליקה נשארה. ראש הממשלה רנושי נודע יותר כטכנוקרט ששירת את בן עלי מבחינה מקצועית. אם הוא אכן מושיט יד למפלגות אופוזיציה, אולי נראה התקדמות לקראת פתיחות גדולה יותר, אך לא לקראת דמוקרטיה של ממש. חשוב להדגיש שבימי בן עלי נוצרה מסורת פוליטית מסוימת. יש במדינה מעמד בינוני ויש מוסדות. הנקודה של היציבות הפוליטית מאד חשובה לתוניסאים. לכן, לדעתי, לא צפוי שינוי מבני משמעותי. החתירה היא לשינוי באווירה הפוליטית והציבורית".

     

    "השינוי מתחיל ברחוב"

    נקודה חשובה לציון היא אמצעי התקשורת בדגש על ערוצי הלוויין הערביים והאינטרנט. רשת "אל-ג'זירה" מלווה בשידורים חיים את ההפגנות תחת הכותרת "הרחוב יצר את השינוי", תוך הצגת השאלה "האם הדבר ישליך על הפגנות דומות במדינות ערביות אחרות" - בהחלט קרקע בעייתית עבור בן עלי בימים האחרונים. אך לא רק זאת. ברשת האינטרנט, בדגש על אתרים כמו "פייסבוק", "יוטיוב" ואחרים, ניתן היה למצוא ביקורת קשה, ארסית, ואף הסתה של ממש נגד בן עלי מאז פרצו המהומות.

     

    באחד הסרטונים הוצג בן עלי כעריץ או כ"פרעה" של תוניסיה, וחוגים איסלאמיסטיים העלו סרטוני הסתה נגדו וקראו "בשם אלוהים, מספיק!". גולשים אחרים העלו סרטונים התוקפים את משפחתו ומקורביו תחת הכותרת "המאפיה של תוניסיה".

     

    צפו: כך ברח נשיא תוניסיה מהמדינה
     

    ומי שחיפש תיעוד בווידיאו של המהומות האחרונות יכול היה למצוא אותו בסרטונים שצולמו בטלפון סלולרי והועלו לאתר לשיתוף קבצי וידיאו "יוטיוב". בדומה לאיראן - לא מדובר בעניין של מה בכך במדינה בה יש אכיפה אקטיבית נגד אתרי אינטרנט שונים, בהם אתר "יוטיוב" שנחסם לא פעם. גם מקומה של הרשת החברתית פייסבוק לא נפקד מהמהומות האחרונות בתוניסיה, במהלכן קמו קבוצות דוגמת "אינתיפאדת העם התוניסאי - 2010" או קבוצה שמציגה את בן עלי כגנב.

     

    נשק יום הדין - פייסבוק וטוויטר

    בנוסף, אתרי אינטרנט בתוניסיה, שחגגו את בריחתו של בן עלי, העלו בלילה שבין שישי לשבת תמונות שצולמו כנראה בטלפון סלולרי ובהן, כך נטען, נראה מטוסו של הנשיא המודח כשהוא נמלט מהמדינה. כמה פרשנים ערביים טענו שהאינטרנט סייע רבות להדחתו של הנשיא, שכן הוא ליבה את רגשות הזעם וסייע לגבש סולידריות בין המפגינים.

     

    ד"ר זיסנויין סבור כי האינטרנט בהחלט סייע, אך לא יצר את המציאות. "אני מניח שלאינטרנט היה כאן תפקיד, אבל לא צריך להגזים. זה לא שהודיעו ב'טוויטר' למפגינים לצאת לרחובות. אני מתקשה לראות בכל מה שאירע כאן ארגון על, אלא משהו יותר ספונטני".

     

    ושאלת השאלות נותרה מידת ההשפעה של ההדחה על יתר מדינות ערב - לבטח על מדינות דוגמת אלג'יריה, בה מתרחשות במקביל מהומות בימים האחרונים על רקע דומה. כאן, ד"ר זיסנויין מסויג מאוד. "ברור שבכל העולם הערבי האנשים עומדים נדהמים מול המראות.

    נכון, באלג'יריה נהרגו כמה עשרות בימים האחרונים. אולם, המהומות שהיו בשבוע האחרון באלג'יריה הן חלק ממהומות מתמשכות נגד המשטר ואפשר לומר שהן קיימות מאז 1992".

     

    ד"ר זיסנויין מוסיף כי "באלג'יריה יש מהומות כמעט בכל שבועיים. יש שם אי נחת רבה, זה לא חדש, ולא באותם מימדים. מה שקרה בתוניסיה הוא באמת ייחודי - ציבור משכיל שקם ואמר 'מספיק!'. יכול להיות שתחושות כאלה קיימות גם במצרים ובמרוקו, אבל לא בטוח ששם זה יזלוג לכיוון תוצאה דומה. עוד מוקדם להעריך מה תהיה השפעת המהומות בתוניסיה על האזור. לדעתי, אין להתפתות להקיש ממה שקרה בתוניסיה על מדינות אחרות בעולם הערבי".


    פורסם לראשונה 15/01/2011 23:50

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קול העם
    צילום: AFP
    "חוף השנהב הבאה בתור!" הפגנה בבריסל
    צילום: AFP
    מומלצים