שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עוברות הפלה יזומה ולא מודעות לגלולת ההפלה
    רק אחת מתוך חמש נשים שעברו הפלה יזומה היתה מודעת לאפשרות להפלה תרופתית - כך עולה מסקר חדש. 84% מהנשים מציינות כי היו בוחרות בתרופה, אם היו יודעות מהן האפשרויות העומדות בפניהן

    נשים בוחרות באופציה של גרידה במהלך הפלה יזומה כי הן לא מכירות את גלולת ההפלה: כך עולה מסקר שערכה החברה הישראלית לאמצעי מניעה. מהסקר עולה גם כי הרוב המכריע של הנשים שעברו הפלה בשבועות ההריון המוקדמים הופנו לטיפול כירורגי (גרידה), מבלי שהוצגו בפניהן מלוא האפשרויות להפסקת היריון.

     

     

    "לנשים בישראל אין המידע החיוני"

    הסקר נערך על ידי מכון המחקר ברנדמן, בקרב מדגם של 385 נשים בנות 30-16, מהן 100 נשים שעברו הפלה. מהנתונים עולה כי רק ל-9% מנשים שעברו הפלה יזומה הוצע לבחור בין הפלה תרופתית לגרידה. ל-47% מהן הוצעה גרידה בלבד ול-37% הוצעה הפלה תרופתית בלבד.

      

    רק אישה אחת מתוך 5 מאלו שעברו הפלה היתה מודעת לאפשרות של הפלה תרופתית. 84% מהנשים ציינו כי אם היתה מוצעת להן אפשרות להפלה תרופתית היו בוחרות בה.

     

    פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה, אמר כי "לצערנו, למרות שאנו חוזרים ומתריעים על כך כבר זמן רב, הנתונים מראים כי הנשים בישראל אינן מקבלות את המידע המלא והחיוני לקראת ההפלה ולא ניתנת להן ההזדמנות הנאותה לבחור באיזו דרך יבצעו אותה. ההחלטה לבצע הפלה נעשית בכובד ראש ולעתים גם בייסורים קשים. לכן, זוהי חובה מוסרית עליונה לחשוף את הנשים למידע בצורה ברורה יותר ולתת להן את חופש הבחירה המלא באופן הביצוע.

     

    "מידע זה הוא עניין בסיסי ומהותי המבטא עמידה ושמירה על זכויות החולה. אני קורא לכל הגורמים הרלוונטיים, לחברי הרופאים, לחברי הוועדות ולעובדות הסוציאליות: לחדד את הנהלים בכל הקשור למידע המוצג לנשים בתחום ההפלות ולדאוג כי הדברים יתבצעו בשקיפות ובבהירות".

     

    עם זאת, פרופ' זיידמן נמנע מלהטיל את מלוא האחריות למסירת המידע על עמיתיו הרופאים. פרופ' זיידמן אמר ל-ynet כי "נשים צעירות הרבה פעמים מרגישות שלא בנוח להתייעץ עם רופא הנשים. יש נשים שקוראות באינטרנט ומגיעות לרופא עם המידע שקראו. הרבה פעמים אישה שומעת מחברה שלה שעברה גרידה ואומרת לרופא שגם היא רוצה גרידה.

     

    "יש בעיה של מודעות הרופאים. בחלקה זו אשמת הרופאים. יש רופאים שעד היום חושבים שגלולת ההפלות היא קשקוש. בוא נגיד שאם יש רופא שכל חיים שלו עשה גרידות ולא התנסה בטיפול התרופתי הוא יהיה בעד גרידות".

     

    פער בין בתי החולים הציבוריים לפרטיים

    בנוסף מצביע פרופ' זיידמן על הבדלים בין בתי החולים ומציין כי בעוד שבבתי החולים הציבוריים 60%-70% מהפסקות ההיריון הן תרופתיות, בבתי החולים הפרטיים רק 20% הן תרופתיות, הבדל שנובע לדבריו "גם משיקול כלכלי".

     

    הפסקת היריון תרופתית נעשית בשילוב של שתי תרופות: האחת, מיפיג'ן, חוסמת את הורמון הפרוגסטרון ומפסיקה את ההיריון. האחרת, ציטוטק, גורמת להתכווצות הרחם ולפליטת שק ההריון. מדובר בתהליך הנמשך מספר שעות (בניגוד לגרידה שאורכת דקות), וסיכויי ההצלחה שלו עומד על 95%. הסיבוך האפשרי הוא שהרחם לא התרוקן במלואו ויהיה צורך בגרידה.

     

    בניגוד לגרידה, הפסקת היריון תרופתית אינה חודרנית ולא נעשית תחת הרדמה. "גרידה היא טיפול יעיל,

    אבל באופן כללי ברפואה מנסים ללכת לכיוון של פעולות לא חודרניות וללא הרדמה. השכל הישר אוצר שמה שניתן לעשות בלי חדר ניתוח - עדיף", אומר פרופ' זיידמן.

     

    19,570 פניות להפסקת היריון

    על פי הנתונים שהוצגו היום על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה, ב-2009 נרשמו 19,570 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, שיעור פניות של 10.9 לכל 1,000 נשים בגיל הפריון. כמעט כל הפניות - 98.5% - אושרו על ידי הוועדות.

     

    שיעור הנשים הנשואות המבקשות להפיל דומה לשיעור בקרב רווקות - 45% רווקות, 42.7% נשואות. נוסף לכך נרשמו 11.6% גרושות ו-0.6% אלמנות שביקשו לבצע הפלה.

     

    עם זאת, בעשור האחרון עלה חלקן של הנשים הרווקות מכלל הפונות לוועדות, מ-40.9% ב-1998 ל-45.4% ב-2008, וירד חלקן של הנשואות, מ-45.9% ל-42%.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    "זאת חובה מוסרית עליונה לחשוף את הנשים למידע"
    צילום: גטי אימג' בנק ישראל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים