שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טיפול שורש, בלי כתר
    "נאום המלך" הוא סרט בעל איכויות קלאסיות, שקוסמות לחברי האקדמיה. אבל איך יתכן שהמאבק של המלך ג'ורג' ה-6 בגמגומו מאפיל על המלחמה באויב האמיתי באותם שנים - אדולף היטלר


    איכויותיו של "נאום המלך" ("The King's Speech") הן קלאסיות במלוא מובן המילה – התקופה והמעמד של הדמויות, המשחק, ובעיקר הקונפליקט הנבנה, בכל שלביו, על פי הנוסחאות הידועות והמוכרות.

     

    תריסר המועמדויות לפרסי האוסקר שהוענקו לסרט ביום שלישי האחרון אינן מפתיעות. "נאום המלך" מכיל כמעט כל מאפיין אפשרי של זוכי העבר, וחלקם בצורה כה מופגנת, עד שנראה כאילו הסרט תוכנן במחשבה על השמרנים מבין חברי האקדמיה.  

     

    צפו בטריילר של הסרט "נאום המלך"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    העלילה עוסקת במערכת היחסים שהתפתחה בין הנסיך אלברט (קולין פירת'), הדוכס מיורק אשר עתיד להפוך בסוף שנת 1936 למלך ג'ורג השישי, ובין ליונל לוג (ג'פרי ראש), מטפל בליקויי דיבור ממוצא אוסטרלי, שניסה לפתור את בעיית הגמגום החריפה של הנסיך.

     

    הסרט מתחיל ב-1925, בניסיון כושל של הנסיך לנאום באצטדיון וומבלי. מערכת ההגברה בה נישא קולו מעצימה את הגמגומים כהדים המתפשטים ברחבי האצטדיון. בעידן בו הטכנולוגיה המודרנית מגדירה מחדש את אופי היחסים בין בני משפחת המלוכה והנתינים, הם חייבים להיות שחקנים על במה, חשופים מכפי שהיו אי פעם. בעידן זה הגמגום של אלברט הוא בחזקת נכות.


    פירת' ובונהאם קארטר. הלשון כבדה, הסרט קליל

     

    אליזבת (הלנה בונהאם קארטר), אשתו המודאגת של הנסיך, מביאה את בעלה למשרדו של לוג לטיפול, שיתבצע בתנאיו של המטפל. המפגש בין הנסיך, שחרף מוגבלותו אינו רגיל שאנשים ממעיטים בכבודו, ובין המטפל הנון-קונפורמיסט מוליד חיכוך בין שני הפכים.

     

    מכסא המלך לספת המטפל

    מבעד לציפוי המהודר של תקופה ומעמד, "נאום המלך" הוא פנטזיה על אפשרות האחווה הגברית בנוסח סרטי ה-Buddy Film. למורת רוחו הניכרת של הנסיך, לוג מתעקש לקרוא לו "ברטי" - כינוי החיבה שבו משתמשים רק בני משפחתו. שלל התרגילים הפיזיים והווקאליים, שבהם מתנסה המטופל, נוטלים ממנו את הדרת הכבוד לה הוא רגיל.

     

    הטיפול כולל גם אספקט פסיכולוגי שבו מנסה לוג להתחקות אחר שורשי הליקוי המצויים בילדותו של הנסיך. שני אפיקי טיפול אלו מספקים את ההנאות הפשוטות של חשיפת האנושי במלכותי: האפקט קומי הנובע מהכעס המופגן של הנסיך על תעלולי המטפל, והתרגשות מהאינטימיות המתפתחת בין השניים כשהטיפול מתחיל לשאת פרי.


    ראש ופירת'. חזרה לימי הרדיו

     

    מעבר לדינמיקה בחדר הטיפול, יש גם דרמה ההיסטורית המושפעת מהגמגום של הנסיך. האח הבכור של אלברט, הנסיך אדוארד (גאי פירס), מוכתר בתחילת 1936 למלך,

    אך מעמדו מתערער במהירות בגלל אהבתו לגרושה אמריקאית בעלת רקע מפוקפק. אלברט, שזוכה כעת במלוכה, רוצה שקולו יינשא בגאון, ולכן גוברת תלותו בעזרתו של לוג. התקדרותם של ענני המלחמה מעל אירופה הופכת את שאלת יכולתו של המלך לפנות בבהירות ונחישות לנתיניו להרת גורל מבחינת המורל הלאומי.

     

    זהו רק סרטו השני של הבמאי טום הופר, אך יש לו ניסיון מרשים בבימוי לטלוויזיה (הכולל, בין השאר, עונה של "החשוד העיקרי" ואת המיני סדרה זוכת פרסי האמי "ג'ון אדמס"). הוא מביים היטב תוך שימוש בנגיעות סאטיריות אפקטיביות. התסריט, שנכתב תוך הסתמכות על יומניו של לוג, נותר נאמן למה שהתרחש בחדר הטיפול. אך הסרט בכללותו לוקה באופן משמעותי בכל הקשור לזמן ההתרחשויות ולמורכבות הסיטואציה ההיסטורית.

     

    לוג, לא כרונולוג

    למרות שלוג מתחיל לטפל באלברט בשנת 1926, אין בסרט תחושה של העשור שחלף עד פריצת המשבר המלוכני ב-1936. חסרה גם תחושת הזמן, שחולף מתחילת הכהונה של ג'ורג השישי עד פריצת המלחמה עם גרמניה. בהתחשב במסגרת הזמן האמיתית והממושכת של אירועי הסרט, הרי שהיחסים בין הדמויות אינם מתפתחים באופן סביר.


    ראש. משעשע כמטפל ליונל לוג

     

    בעייתי מכך הוא הפישוט של הסיטואציה ההיסטורית, והטשטוש של המרכיבים הלא מחמיאים לבית המלוכה ולדמותו של אלברט. רבות כבר דובר על יחסו הבעייתי של בית המלוכה הבריטי לגרמניה הנאצית. הזדהותו המופגנת של הנסיך אדוארד עם המשטר, תמיכתו של ג'ורג השישי במדינאות הפייסנית של נוויל צ'מברלין,

    וניסיונו ללחוץ על גרמניה שלא תאפשר הגירת יהודים לפלסטינה. חומרים שהיו משבשים את הסיפור הפשוט וההרואי מדי על הפיכת הנסיך אלברט למנהיג לאומי.

     

    כמובן שניתן להתעלם מבעיות אלו, ולהתמקד במה שהסרט מבצע היטב. כפנטזיה על ידידות בין שני הפכים הסרט אפקטיבי. האוסקר לשחקן הראשי כבר מונח בכיסו של פירת', שמקבל הזדמנות לא רק להפגין מנעד רגשי רחב, אלא גם לעשות זאת בעודו מגמגם.

     

    ג'פרי ראש משעשע ובונהם קרטר עושה עבודה הולמת. גם שניהם לא קופחו במועמדויות. עכשיו רק נשאר לראות אם הדיון על מה שהושמט מהסרט לא יצבור תאוצה, ולא ישפיע על בחירתם של חברי האקדמיה שרבים מהם, יש לזכור, אינם רק מבוגרים, אלא גם יהודים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים