שגריר מצרים בארה"ב: השלום הוא אינטרס שלנו

ההפיכה המצרית גרמה לחשש גדול בישראל מעתיד הסכם השלום עם מצרים, אבל בינתיים מנסים המצרים להפיג את הפחד הזה. אחרי שהצבא, השולט במדינה, הודיע כי יכובדו כל ההסכמים הבינלאומיים, גם שגריר מצרים בוושינגטון נותן פתח לאופטימיות.

מהפכה במצרים: הכותרות האחרונות בעמוד מיוחד

• ברק: לא להשוות בין המהפכה המצרית לאיראנית
• צבא מצרים פיזר את שני בתי הפרלמנט
• 18 פריטים נבזזו מהמוזיאון הלאומי בקהיר
• ג' זה גמאל: מילון המהפכה המצרית
  

כל ההתפתחויות - גם בפייסבוק של ynet

השגריר סאמח שוקרי אמר היום (יום א') בתוכניתה של כריסטיאן אמנפור כי הוא מאמין שהשלום עם ישראל יישמר, מכיוון שהוא גם אינטרס מצרי. "יש לנו דיבידנדים מהשלום, הוא הועיל לנו במשך 30 שנה ויותר. יצרנו ביטחון ויציבות באזור ואני מאמין שזהו מרכיב מרכזי ביחסי החוץ שלנו", אמר השגריר בראיון לאמנפור ב-"ABC ניוז". גם שר הביטחון, אהוד ברק, העריך באותה תוכנית כי אין סכנה לשלום בין ישראל למצרים.

סגן הנשיא עומר סולימאן, האיש שהודיע ביום שישי על התפטרותו של הנשיא חוסני מובארק, נותר מעט בצד לאחר שהצבא תפס את השלטון בקהיר. היום הודיע ראש הממשלה, אחמד שפיק, כי הצבא יהיה זה שיקבע את תפקידו של סולימאן, שמונה עם תחילת המהומות לסגנו הראשון של מובארק מתחילת כהונתו.

ביום שישי: מצעד ניצחון

"המועצה העליונה של הכוחות המזוינים", שפיזרה מוקדם יותר היום את שני בתי הפרלמנט והודיעה על כך שבחירות חדשות יתקיימו תוך לא יותר מחצי שנה, תוציא בנוסף אזהרה נגד "כל אדם הגורם לכאוס ואי-סדר". הצבא יאסור בנוסף על פגישות של ארגוני עובדים ואיגודים מקצועיים, ובכך למעשה ימנע הפגנות נוספות. השלטון המצרי החדש מנסה לכפות על האזרחים לחזור לעבודה, אחרי 18 יום של הפגנות בלתי פוסקות נגד מובארק, שגרמו גם לפגיעה בכלכלה.

פתחו את כל החלונות‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

מארגני ההפגנות, שהביאו להפלת הנשיא ששלט במצרים ב-30 השנים האחרונות, הודיעו כי ביום שישי יערכו "מצעד ניצחון" ברחבי מצרים. הפעיל הבולט עבדלבאקר עודה אמר כי הוא מצפה כי מיליונים יטלו חלק במצעד. 

שני ראשי ממשלה לשעבר חשודים במעילה

מי שלא יוכלו להשתתף בצעדה הם בכירים רבים מהשלטון הקודם. גורמים בשדות תעופה מצריים חשפו שמנגנוני הביטחון הורו לאסור את תנועתם של 43 שרים מצריים בהווה ובעבר, וכן למנהיגים במפלגת "אל וטני", ששלטה במדינה. ברשימה נמצאים, בין היתר, גם אחמד אבו אל-רייט, שר החוץ לשעבר, ואנס אלפקי, שר ההסברה לשעבר, שנטען כי התכוון לברוח ללונדון.

בנוסף לאנשי הממשל, צו איסור התנועה כולל גם שמות של אנשי עסקים בכירים, החשודים בשחיתות ובגניבת כספי ציבור. פרט לכך, הכין התובע הכללי במשרד המשפטים המצרי רשימה של אנשים החשודים במעילה - וביניהם ראשי הממשלה לשעבר, אחמד נזיף ועאטף עובייד.

בראיון של שוקרי לאמנפור, אמר השגריר כי גם יחסי מצרים וארצות-הברית מונעים על ידי אינטרסים משותפים, "והאינטרס שלנו הוא לשמור על יחסי קרבה עם האמריקנים". השגריר נשאל מי מנהל את מצרים והשיב: "המועצה הצבאית העליונה, בראשות שר ההגנה טנטאווי. המועצה החליטה לשמור על הממשלה הנוכחית של ראש הממשלה שפיק".

קודם ביטחון וכלכלה, אחר כך רפורמות

לדבריו, פעולותיה הראשונות של הממשלה המצרית הן "לטפל בחלל הביטחוני ובצורך לבנות מחדש את המשטרה, וכן לטפל במצב הכלכלי. העדיפות הראשונה היא לביטחון ולכלכלה, אבל זה לא מונע שגם הרפורמות יקודמו". לדעת השגריר המצרי הבכיר, "תקנות החירום יוסרו ברגע שהתנאים יאפשרו זאת", אך הוא אמר שלוח זמנים לכך טרם נקבע.

למרות הודעת הצבא על בחירות בתוך חצי שנה לכל היותר, השגריר שוקרי סבור שהבחירות במצרים עשויות להידחות בשנה בגלל דרישת מפלגות האופוזיציה, הזקוקות לזמן כדי להתארגן. "טנטאווי נפגש אתמול עם שר המשפטים ועם נשיא בית המשפט העליון, במאמץ לקדם חקיקה לביצוע הרפורמות הנדרשות לקיום בחירות הוגנות. לגבי מועד הבחירות הדעות חלוקות. יש גורמים באופוזיציה המדברים על הצורך לדחות את הבחירות בשנה, כדי למסד את האווירה הפוליטית וכדי שהמפלגות יוכלו להציג את המצע שלהן ואת המועמדים".

פרט להודעה על פיזור בתי הפרלמנט, הודיעו השליטים החדשים במצרים על "השעיית" החוקה, והבטיחו שלא יחזיקו במושכות ההנהגה יותר משישה חודשים, או עד לעריכת בחירות כלליות ובחירות לנשיאות. בנוגע לתיקונים בחוקה, הקשורים בעיקר לבחירות לנשיאות, ייערך משאל עם.