כשאני בחו"ל, ושם קיץ - לבקש "מוריד הגשם"?
שאלה:
האם בצד הדרומי של כדור הארץ אומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בחודשי דצמבר והלאה, אפילו ששם בעצם קיץ? אדם שטס מישראל לשם, מה יברך? (דוד, מוסקבה)
תשובה:
א. זמן בקשת הגשמים נזכר במשנה: "בשלושה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" (תלמוד בבלי מסכת תענית דף י,א). ובגמרא שם: "אמר רבי אלעזר: הלכה כרבן גמליאל". וכן הורו הפוסקים להלכה (רמב"ם הלכות תפילה ב, טז ושולחן ערוך אורח חיים סימן קיז א).
הגמרא מוסיפה: "חנניה אומר: ובגולה - עד שישים בתקופה". הגולה - הכוונה לבבל - שם מתחילים לבקש על הגשמים רק ביום השישים לתקופה. רש"י מסביר את ההבדל: "ובגולה
אין שואלין עד שישים בתקופה, לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכים מטר כל כך".
וכך פוסק הרמב"ם: "משבעה ימים במרחשון שואלין את הגשמים בברכת שנים, כל זמן שמזכיר הגשם. במה דברים אמורים? בארץ ישראל אבל בשנער ובסוריא ובמצרים, ובמקומות הסמוכות לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום שישים אחר תקופת תשרי" (שם). וכך גם בשולחן ערוך: "ברכת השנים, צריך לומר בה בימות הגשמים: ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי, ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון" (שם).
ב. אחד מהראשונים (רבנו אשר - הרא"ש) מקשה על דין זה; מדוע בכל ארצות הגולה נוהגים כבני בבל. גם אם בבל אינה צריכה למים בתקופה זו של השנה, אולם ארצות אחרות הזקוקות לגשם כמו בארץ ישראל מדוע שלא ישאלו כבר בז' חשוון?
הוא מוסיף: "והדבר ידוע, אם לא היה מטר יורד עד שישים לתקופה - היה הזרע אבד, ולמה לא נעשה כמשנתנו. ובפרובינצא ראיתי שהיו שואלין את הגשמים במרחשון וישר מאד בעיני" (רא"ש תענית פ"א, סימן ד).
אף על פי כן פוסק השולחן ערוך (אורח חיים סימן קיז, א) שבכל הארצות מחוצה לארץ מתחילים לשאול רק ביום השישים לתקופה (ב-4 בדצמבר, ובשנה שפברואר עשרים ותשעה יום - ב-5 בדצמבר.
ג. פיתרון לשאלתו של הרא"ש ניתן למצוא בדבריו של השולחן ערוך (שם, ס"ב), המתיר ליחידים הצריכים למטר לשאול גשמים בברכת "שומע תפילה", ברכה שבה ניתן לבקש כל צורכי האדם.
וכך כתוב במשנה ברורה: "לפי זה... יש לנו לשאול מטר בשומע תפילה, אחרי ז' מרחשוון, או בין פסח לעצרת במקומות הצריכין לכך (החלק הדרומי של כדור הארץ)... אבל לא יאמר אותו הש"ץ בקול רם אפילו בשומע תפילה, ומנהגנו כהיום שאומר הש"ץ בשומע תפלה, אבל אינו אומר ותן טל ומטר לחוד, כי אם בפסוקים ושאר לשונות וכבר נדפס בסידורים" (שם סק"ט). מכל מקום, ההלכה היא שאין לומר בחו"ל קודם הזמן (ס' יום לתקופה) "ותן טל ומטר".
ד. נמצא, שעיקר התפילה על הגשם של כל יהודי בעולם, צריכה להיות מכוונת לצורכי עם ישראל בארץ ישראל, ואף בחצי הכדור הדרומי, אף על פי ששם קיץ – יתפללו
על הגשם שיירד בארץ ישראל, כפי שמבקשים בכל העולם היהודי. בקיץ שלנו – שהוא זמן חורף אצלם, יבקשו על הגשם בברכת "שומע תפילה".
הוראה זו מביאה לחיבור של כל היהודים בכל מקום - לארץ ישראל וליושבים בה, ואולי גם להביא למחשבה שזה המקום שכולם צריכים לגור בו...
ה. מה דינו של אורח בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל? "אם דעתו בתוך שנה לחזור - שואל כמקומו, ואם דעתו (לחזור) אחר שנה - שואל כמקום שהוא שם", ויש סוברים ש"כל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה" (משנה ברורה שם סק"ה).
ו. הפוסקים מבארים שאם הוא משמש כש"ץ, ימשיך בתפילת לחש כמנהגו (לבקש מטר) אולם בחזרת הש"ץ הנאמרת בקול - יאמר כבני המקום שנמצא שם כבני חו"ל.
לסיכום:
גם בחצי הכדור הדרומי, שואלים את הגשמים כפי ששואלים בארץ ישראל, ולפי צורכי הארץ. ההתייחסות למקומם הפרטי יכולה לבוא לידי ביטוי בברכת "שומע תפילה".
בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל ימשיך לומר כמנהג הארץ. אך אם הוא משמש כש"ץ - בתפילת לחש יאמר כבני ארץ ישראל, ובחזרת הש"ץ - יאמר כבני המקום שנמצא שם.
כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
