שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוהבים גברים בשחור
    המשפחה של דוד לא יודעת על נטיותיו המיניות, ואין לו כל כוונה לשתף אותם. שלומי נשוי, ובמשך שנים ארוכות ההצלה שלו הייתה ימי הנידה. מאוד לא פשוט להיות הומוסקסואל בחברה החרדית, אבל בכל זאת יש אור בקצה המנהרה

    12 בלילה, יום חמישי, נערים חרדים בלי בית עומדים בגן במרכז ירושלים. אדם עבדקן ניגש לאחד מהם ומתחיל דיון פיננסי על גובה התשלום. פה אין בושה, היא נותרה מחוץ לשערי הגן. חברו של הנער מנסה להתחמם בקור של הבירה, מסרב לפגוש במבטי השואל. כבר שנה הוא מחוץ לבית, מאז גילו הוריו את נטייתו. עכשיו הוא מתפרנס מ"חום ואהבה" - כך הוא מכנה זאת - באדיבותם של גברים חרדים.

     

     

    חיים כפולים, סודות ושקרים - כך חיים הומוסקסואלים חרדים. רובם הצליחו לדחוק את עצמם פנימה אל תוך הארון, ולא נאלצים למכור את עצמם בגנים. הם למדו לחיות עמוק בתוך המסגרת, ולמעט "גיחות" מתוכננות בקפידה לפורקן יצרים באפלה, הם חיים את חייהם בלב הקהילה החרדית, עם הסוד הגדול.

     

    תאמין שאפשר לתקן?

    "יש לי שישה-שמונה 'קבועים' חרדים", מספר הרב רון יוסף, יושב ראש ארגון הו"ד המסייע להומוסקסואלים דתיים. "מדי פעם הם מרימים את הטלפון לשיחה, אני לא מכיר אותם בשם. הם לא מוכנים להיחשף אפילו בפני, אבל עצם העובדה שאני שם, בשביל להקשיב למצוקה, עוזרת להם במאבק".

     

    אל אותם אנונימים במחתרת, מצטרפים חרדים נוספים, שנמצאים איתו בקשר רציף. אחד מהם הוא דוד. בחור חרדי והומוסקסואל בארון, שלדבריו המפגש עם הרב רון הציל את חייו.

     

    את נטייתו המינית גילה בגיל 15, ומשם שלוש שנים מייסרות וקשות עברו עליו עד שאזר אומץ לבקש עזרה ממי שראה בהם מקור הסמכות. "פניתי לכל מיני רבנים, מקובלים ובעלי כוחות למיניהם כדי לברר מה אני עושה עם הנטייה שלי. אם אפשר 'לתקן' אותי. אם יום יבוא ויקרה נס ואני אפתח

    משיכה לנשים. אמרו לי שאני צריך להרבות בתפילות, לקרוא תהילים ובקשות. הייתי אפילו בהתבודדויות. שום דבר לא עזר כמובן.

     

    "בשלב מסוים אחד הרבנים הציע לי לפנות לארגוני 'המרה'. הוא אמר ששמע מהם שאפשר להשתנות ויש דרך בטוחה שמצליחה. ובאמת האמנתי בכל לבי ומאודי שהנה באה הישועה. שוחחתי עם אנשים בקו שלהם, שמעתי הרבה מילים שחיממו לי את הלב ונטעו בי תקווה, שהשינוי אפשרי, אם רק ארצה בו".

     

    כדי להתקדם בתהליך ה"טיפול", הציעו לדוד ללכת לסדנה מטעמם. "נתנו לי שם של מטפל בירושלים, שלדבריהם יש לו הצלחות רבות", הוא מספר. "אחרי תקופה של כמה חודשים שחסכתי שקל לשקל, פניתי אליו. נפגשנו במשך תקופה ארוכה. המחיר לכל מפגש של שלושת-רבעי שעה היה 350 שקל. הייתי אצלו 15 פעמים לפחות - וכלום. הוא גם אמר לי שאין שום שינוי כי משהו בסולם הערכים שלי לקוי ואני לא מתמסר לטיפול עד הסוף, ממש נפגעתי מזה כי באמת עשיתי הכול".

     

    הגאולה של דוד הגיעה בדמות רב חרדי מבני ברק שהחליט לשים קץ למסע הייסורים. הרב הפנה אותו לארגון והוא יצר קשר עם הרב רון יוסף. לדברי דוד, באותה תקופה כבר חש מיאוס מעולם המצוות ולא היה לו חשק להתפלל או להניח תפילין.

     

    "רציתי לברוח מעצמי, מחיי", הוא מספר. "בשיחות עם הרב רון הרגשתי שהנה יש מי שמבין אותי, ושהמצב שלי לא סותר את האמונה בבורא עולם. התחלתי גם להשלים עם הנטייה שלי באופן סופי. אני לא יודע עדיין מה יהיה בסוף הדרך, אבל טוב לי עכשיו".

     

    המשפחה של דוד לא יודעת עד היום על נטייתו המינית, ובינתיים גם אין לו כל כוונה לשתף אותם. "זה יהיה קשה מאוד שהם יגלו, אני מעדיף לא לחשוב על זה בכלל", הוא אומר ומספר שהדבר היחיד שעדיין מעיב על אווירת ההשלמה והפיוס הן הצעות השידוכים: "בכל פעם אבא שלי מגיע עם הצעה חדשה, ובכל פעם אני צריך למצוא תירוצים למה זה לא מתאים".

     

    החתן שבכה

    מי שלא עמד בלחץ הבלתי-פוסק להינשא הוא שלומי. חרדי הומוסקסואל, שהתחתן וכיום הוא אב לארבעה ילדים קטנים - שני בנים ושתי בנות. הוא חולק את חייו בין אירופה לישראל, ובין משיכה לגברים לבין חיים בלב העולם החרדי כנשוי.

     

    היום, המשפחה והחברים הקרובים כבר יודעים. בחודשים האחרונים שלומי שיתף אותם בסוד שהוא נושא בקרבו כבר 15 שנה. לדבריו, לא יכול היה עוד להמשיך ולחיות בעולם של שקרים. "כמה אפשר? כמה אפשר לשמור סוד ענק שכזה? ולמה בכלל צריך? לפעמים

    אדם צריך לשלם מחירים כדי להרוויח חיים נפשיים בריאים. אחרת הוא יגיע לקבר מהר מאוד".

     

    אבל לא תמיד פיעמה בשלומי הנחישות הזו. נדרשו שנים של התמודדות במסתרים כדי לצאת, גם אם חלקית, מתוך הארון. ההחלטה להתחתן, למשל, לא הגיע מתוך מבחירה. "התחתנתי כי לא הייתה אפשרות אחרת", הוא אומר. "לחיים בעולם החרדי, יש תבנית מאוד ברורה לכל דבר קטן, גם לצבע הבגד. כשמדברים על נטייה הומוסקסואלית המשמעות היא חיים בתוך חברה שלא מכירה בלגיטימיות של הרגש והכאב שלך. זו תחושה נוראית ובלתי נסבלת. זה לחיות במחשכים".

     

    את ההכרעה "ללכת על זה" ולהינשא, למרות נטייתו, שלומי קיבל בהתייעצות עם רב. "הוא אמר לי שזה 'יסתדר' והכי חשוב זה להתחתן ולהביא ילדים. ומקסימום, שאני 'אתפרק בצד'. הוא אמר, שאם זה יציל את הנישואין, אז מידי פעם זה בסדר". שלומי, שהתקשה לקבל את הדברים ופנה לרב אחר, חזר משם עם תושבה דומה.

     

    אז איך מרגיש חתן מתחת לחופה שיודע שחיי הנישואין שלו מתחילים מתוך כורח ברגל שמאל? "רע מאוד", אם תשאלו את שלומי, "כחתן אתה מנסה להתרכז בשמחה כמה שאפשר, ומתפלל להיות כבר ביום שאחרי הלילה. ברמה הרעיונית אני לגמרי מקבל את התפיסה שהמשפחה מאוד חשובה בצורתה 'הטבעית' - אבא, אמא וילדים. מצד שני, לא כל אחד יכול לשלם את המחיר של חיים כפויים שכאלה. לאורך כל השנים שמחתי שיש את כל הלכות הריחוק בעת הנידה. רק אלוקים יודע כמה זה עזר לי. כשכן הייתי צריך לקיים יחסי אישות, הייתי מפנטז על גברים.

     

    "אני מאמין, שמי שיכול להגיע למצב של הקמת  משפחה בישראל כשהצד השני יודע על הנטייה, והם מקבלים את ההחלטה ביחד, בצורה מודעת ושקולה, שתבוא עליהם הברכה. אבל אסור להסתיר את זה בשום פנים ואופן". 

     

    מה בכל זאת יש שם בקשר עם האישה שאיתו? "חיבה עמוקה ותחושת שותפות. זה קשר חברי מאוד. עזרה הדדית, לצערי זה כל מה שאני מסוגל לו".

     

    שלומי מספר שבעבר הסתובב בגנים ציבורים, "שם יש לא מעט חרדים שמחפשים בלילה מגע של גבר. בתחילת הדרך היו לי הרבה סטוצים, חלקם גם במקווה בשכונה, אבל זה אף פעם לא נגרר למקום של איסור מפורש. האקט המיני עצמו אסור ועליו אנחנו לא עוברים. היות ואנחנו אנשים מאמינים, ואם אלוהים מצווה אני אקיים את המצווה. אף אחד לא בא לשנות את התורה. איסור מוחלט זה איסור מוחלט. הבורא לא נותן לנו ניסיונות שאנחנו לא יכולים להתמודד איתם.

     

    לדברי שלומי, ארגון הו"ד והרב רון יוסף הם חלק מתחילתה של מהפכה. "הם נפגשים עם רבנים ומדברים איתם בריש גלי. אולי ככה הרבנים יפסיקו לשלוח אנשים תמימים ומבולבלים לטיפולי המרה. לדעתי, הסדנאות הללו צריכות להפוך לסדנאות של 'ואהבת לרעך כמוך' - להוציא את שנאת האחר מתוכם".

     

    ניצני מהפכה

    676 פניות מצד חרדים בארון היו לארגון הו"ד בשלוש שנות קיומו. מספר זעום לעומת הערכות על מספרם בקהילה החרדית. הרב רון יוסף, הומוסקסואל מוצהר בעצמו ורב אורתודוקסי, פורס בפניי את משנתו ההלכתית-חברתית.

     

    "הזהות, אין בה בחירה", הוא אומר, "אבל הנחה שגויה השתרשה לפיה מאחר שהמעשה אסור, זה משליך על האדם עצמו, שזהותו היא חולה ומופרעת - וזה פשוט לא נכון, גם הלכתית. אם הגענו סוף סוף למסקנה הזאת, הפועל היוצא הוא שצריך להתייחס אל ההומואים אחרת. הרי רשימת האיסורים על גבר הטרוסקסואלי מצד ההלכה גדולה בהרבה, ולא שמעתי שזה הופך את הנטייה שלו למשהו בעייתי. ברור שמדובר בערבוב בין תחושות אישיות סובייקטיביות להלכה, דבר שלא צריך לקרות".

     

    ומה עם המילה תועבה, שמוזכרת בהקשר ליחסים הומוסקסואלים בתורה? גם לזה יש לרב מענה ישיר: "בתורה כתוב תועבה 122 פעמים, והמילה הזו נאמרה בהרבה הקשרים אחרים מלבד זה. 19 פעמים זה נאמר על גזל, האם ראית רבנים יוצאים בחריפות ובצורה נוקבת מול אנשים שעברים על העבירות האלה? לצער ליתום ואלמנה זה גם תועבה, מה קרה ששם לא שומעים את אותם רבנים נזעקים בחריפות? ברור שיש פה משהו מעבר להלכה היבשה".

     

    רוב רבני הציונות הדתית מחליטים שלא להחליט, לפחות לא בפומבי. הרב רון יוסף, לא מקבל זאת. "היחס של חז"ל לכל הנושאים האלה היה מאוד גלוי ופתוח", הוא אומר. "הם לא היססו לעלות דילמות וסיפורים שקשורים לנושא המיניות מכל מיני זוויות, אין כזה דבר נושא לא ראוי הלכתית. חז"ל לא הכירו בזה".

     

    דווקא במגזר החרדי, שלכאורה אמור להיות קיצוני הרבה יותר, מתגלה לעתים הפרגמטיות במיטבה. "לאחרונה הוזמנתי להרצות בפני אנשי מקצוע במגזר החרדי. ישבו מולי כ-40 עובדים סוציאליים חרדים וסיפרתי להם על הארגון ונרשמה התעניינות רבה", מתאר הרב, "ברור שהיו גם כאלה שלא מצא חן בעיניהם עצם הדיון והיו אף שעשו מעשה ופנו אל הרב אהרון פלדמן, חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת 'נר ישראל' בבולטימור, ששהה באותו זמן

    בארץ, והתלוננו. התגובה שקיבלו ממנו הכניסה אותם להלם. הוא, בניגוד אליהם, לא חשב שאין מקום לדון בזה".

     

    לדברי הרב יוסף, בעקבות זאת הוא יצר קשר עם הרב, העביר לו את מסמך העקרונות של הארגון וזה העביר אותם לאחד מגדולי הפוסקים בעולם הליטאי שקרא אותו "ולא חזר אפילו לא עם הערה אחת". מאוחר יותר נפגשו השניים וכעת נעשים מאמצים לפתוח ערוץ תקשורת ישיר ומסודר אל אותו פוסק. בהמשך מתוכננת הצטרפות וגיבוי רשמי של אותם רבנים חרדים לארגון.

     

    "אומנם ברור לי שיהיו נקודות מחלוקת בינינו, בעיקר בניואנסים, אבל זה שולי מול גודל ההסכמה וההכרה", אומר הרב יוסף באופטימיות, "אין ספק שיש שינוי טון מאוד משמעותי וימים יגידו כמה זה ישפיע הלאה, ואם התהליך באמת יבשיל לשינוי מגמה מצד השטח, שבינתיים, נשאר הרחק מאחור".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים