שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עולם הפוך: שוברים את המיתוסים על העטלפים
    גן החיות התנ"כי בירושלים משמש בית לעטלפים רבים, שחרף ההילה המפחידה והאמונות התפלות - דווקא מסייעים רבות לאדם. גם במוצבי צה"ל שבגבול המזרחי של המדינה תמצאו רבים מיונקים מעופפים אלה, הודות למבצע סודי. הצצה

    יש בעלי חיים, חלקם נדירים ומיוחדים, הבאים ומבקשים להיות בגן החיות מרצונם החופשי. ברשימה החלקית הזו כוללים יזנוב, אשף, אשמן, פרסף גדול, פרסף גמדי ועטלפון גמדי - כן, מדובר בעטלפים. נכון שרבים מסתייגים מהיונקים המעופפים האלה, בין השאר בשל ההילה המפחידה והאמונות התפלות, אבל בחינה של תמונותיהם ושל חבריהם עטלפי החרקים ועטלפי הפירות, עשויה לשנות זאת. 

     

    בישראל אפשר למצוא 32 מינים של עטלפים המהווים לא פחות משליש ממיני היונקים בארץ. 31 מהם עטלפי חרקים, שרבים מהם לא נחקרו עדיין ואין עליהם מידע רב. עם זאת, זה הזמן לשבור את המיתוס הישן בנוגע לעטלפים - עטלפי החרקים אינם מסוכנים לאדם, נהפוך הוא: הם מנקים את הסביבה מחרקים, כולל יתושים ומזיקים אחרים.

     

    עטלפי החרקים מוגנים על פי החוק ורובם מצויים בסכנת הכחדה בשל פעילות האדם. כדי לשמור עליהם יש להימנע מכניסה למערות שבהן עטלפים חורפים, ולפעול להקטנת השימוש ברעלים קשים הפוגעים בעולם החי.


     

    יזנוב קטן (צילם: ד"ר אסף צוער)

     

    עטלפים בדם

    ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז הדרום ברשות הטבע והגנים, הוא "איש מוזר" במובן הכי חיובי של המילה - העטלפים אצלו בדם. בשנים האחרונות הוא ביקר בגן החיות התנ"כי בירושלים פעמים רבות  ועקב בדבקות אחרי העטלפים שבחרו להתגורר דווקא במתחם זה. 

     

    צוער ושותפיו קיבלו כמה מלגות מחקר מטעם קרן מלגות המחקר של גן החיות התנ"כי ע"ש פרופ' שולוב, וביקשו לחקור את מיני העטלפים, אוכלוסיותיהם, דרכי התנהגותם, מקומות לינתם, והאפשרות להשתמש בהם לצורך הדברה ביולוגית במלחמה בחרקים המעופפים.

     

    צוער מעיד על עצמו, שהוא מאוהב בעטלפים מינקות. משום כך לא התפלאנו כשראינו אותו בשנים האחרונות, בעיקר בלילות, מנטר את אוכלוסיית העטלפים בגן החיות, מקליט אותם, לפעמים מצליח לצפות במעופם ומחפש בימים אחרי מקום לינתם.

     

    סביר להניח שצוער יצליח לשכנע אתכם שאין כמו העטלפים, ודאי בהקשר של הדברה ביולוגית נקייה וטבעית. משקל גופם של עטלפי חרקים לא עולה בדרך כלל על גרמים אחדים, אבל בליל זלילה הגון, מספר החרקים שכל עטלף אוכל הוא עצום והכמות אף עשויה להגיע לכמחצית ממשקל גופו. לפיכך, תארו לכם כמה יתושים או ברחשים עטלף רעב צורך בלילה אחד.

     

    הפרספים חוזרים לעיר הקודש

    אסף וחבריו מתרגשים במיוחד כשהם מדברים על הפרסף הגמדי - הפעם האחרונה שפרטים ממין זה תועדו בירושלים הייתה בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת. מאז היו החוקרים בטוחים שאלה נעלמו מירושלים והסביבה, בידיעה שגם המושבה הגדולה של הפרספים באזור עין חמד כבר לא בנמצא. והנה עכשיו, בניגוד לכל הדעות, הם חזרו דווקא לגן החיות בעיר, ובמספרים גדולים.


    עטלפי פירות (צילום: עדי פיליפסבורן)

     

    אך זה עוד כלום לעומת ההתרגשות העצומה של חוקרי העטלפים בהקשר לעטלפון האירופי - שנקלט ונשמע לראשונה בירושלים בגן החיות התנ"כי. ההתרגשות גדולה במיוחד כי זהו גבול התפוצה הדרומי של המין והמקום הדרומי ביותר שבו אותר אי פעם העטלפון האירופי. 

     

    גן החיות התנ"כי התגלה כאתר טבע עירוני המושך אליו יצורים שונים ומשונים, היכולים להתקיים בזכות הסביבה הייחודית שבתוככי הגן - שפע המזון, הצמחייה, החשכה היחסית בשולי העיר, ואולי גם בשל ה"חברה הנעימה". כל אלה גרמו למיני העטלפים למצוא את מקומם באופן חופשי דווקא כאן.

     

    משום כך, גם אם גן החיות הוא תמיד "בבחינת חשוד" כגורם המעודד חרקים, יתושים, ברחשים ומיניהם (לפעמים לא בצדק) - הרי שגן החיות התנ"כי דווקא נקי מכל אלה, בעיקר בשל הלוחמה הביולוגית הנקייה שמקיימים העטלפים בגן מדי לילה.

     

    שועלים מעופפים מנמנמים בנחת

    מין נוסף שמתגורר בגן החיות התנ"כי הוא עטלף פירות אפור-ראש - שפרטים שלו מנמנמים בנחת בצפרייה, או יותר נכון בעטלפייה שבתצוגה האוסטרלית בגן. מין זה, השייך לקבוצה המכונה גם "שועלים מעופפים" על שום גודלם ומבנה פניהם, חי במזרח אוסטרליה, שם הוא ממלא תפקיד חשוב בהאבקה של צמחים בחורשים וביערות ובהפצת זרעיהם, ולכן מסייע בהמשכיות קיום בתי הגידול הטבעיים ובהתחדשותם.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עטלף שטופל בבית החולים לחיות בר (כתב: ארז ארליכמן)
     

    בשנים האחרונות גובר קצב הריסת מקומות החיות הטבעיים על קצב ההתרבות, ואוכלוסיית המין פחתה ממיליונים רבים ל-300 אלף בלבד. על פי ההשערות, בעשור האחרון בלבד פחתה אוכלוסיית המין בשליש, דבר המציב אותו ברשימת המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. מעבר להרס בתי הגידול, המין גם ניצוד על ידי חקלאים בשל החשש כי הוא מזיק למטעים - כאוכל פירות, צוף ואבקה, אך חשש זה הוכח כלא מדויק.

     

    אבל לא הכול רע בהקשר לעטלף הפירות אפור-הראש - בני אדם רבים באוסטרליה מסייעים למין, בעיקר לפרטים צעירים המתייתמים מאמם בשל נפילה מהאם, מוות האם או נטישה המונית של אתרי רבייה ולינה. הצעירים, וגם בוגרים הנפגעים מכבלי חשמל, גדרות תיל, או עקיצת קרציות שמשתקות עטלפים - מובאים למרכזי שיקום ושם הם מטופלים עד שניתן להשיבם לטבע.

     

    הגרעין הראשוני של העטלפים בגן החיות הגיע מאחד המרכזים הללו, לאחר בדיקה של ממשלת אוסטרליה כי גן החיות הוא מקום ראוי להחזקה של מין אוסטרלי זה. הפרטים הראשונים היו בוגרים שלא יכלו לעוף בשל פציעות שונות, ולכן לא ניתן היה להשיבם לטבע, אבל הגורים שנולדו כאן כבר למדו לעוף ועל אף שהם לא יודעים את זה - הם לומדים גם לסייע לבני מינם להינצל מהכחדה.

     

    מבצע: מקלט צה"לי לעטלפים

    המודעות לצורכי העטלפים, שמירת טבע והרצון לעודד את החלפת ההדברה הכימית והרעילה בהדברה ביולוגית וידידותית לסביבה - הביאה גורמים רבים לנסות ולעודד את העטלפים למצוא בית חם, בטוח ומוגן בבקעת הירדן, שיעודד רבייה ושייתן מחסה חשוך וקריר (יחסית) בימים החמים ובשעות האור. 


    עטלפי פירות (צילום: ד"ר אסף צוער)

     

    רוב עטלפי החרקים שוכנים במערות, אך חלקם מחפשים בית במקלטים או במבנים נטושים. ד"ר ערן לוין, חוקר עטלפים מאוניברסיטת תל אביב, ואביאם אתר, פקח רשות הטבע והגנים, שמו לב כי עטלפי חרקים רבים, חלקם נדירים במיוחד, מוצאים מקלט במוצבי צה"ל נטושים לאורך הגבול עם ירדן. לאחר ליל זלילה ארוך, עם זריחה, מחפשים העטלפים מסתור מפני החום לשנת יום ארוכה.

     

    כך, לפני יותר משנה, במבצע "סודי" המתואם עם צה"ל, יצא צוות עובדים מגן החיות התנ"כי למשימה בלתי שגרתית וכמעט חשאית. המשימה: הכנת משטחי אחיזה ולינה לעטלפי חרקים. המיקום: מוצבי צה"ל אי שם בגבולה המזרחי של המדינה.  

     

    החוקרים ביקשו לעודד את העטלפים להשתמש במוצבי צה"ל הישנים, החשוכים והקרירים, אך רבים מן המבנים האלה ומשטחי הלינה האלטרנטיביים שבהם חלקלקים מדי עבור העטלפים ורגליהם אינן יכולות להיתפס בצורה מתאימה, שהרי העטלפים ישנים כשהם תלויים ברגליהם וראשם כלפי מטה.

     

    לאחר כמה ניסיונות שעלו יפה ליצירת משטחים מחוספסים, יצא צוות גן החיות - מטפלים ואנשי תחזוקה, להכין משטחי לינה לעטלפים באחד מהמוצבים הנטושים באזור זה. המקומות נבחרו כדי לעודד את העטלפים לשכון בצמוד לאזורים חקלאיים במטרה שיסייעו לחקלאים בלוחמה ביולוגית נקייה.

     

    זוהי שרשרת מזון הטובה לכולם (למעט החרקים). הפגיעה באוכלוסיות העטלפים נובעת בעיקרה בשל הריבוי בשימוש ברעלים קוטלי חרקים המפוזרים בשטחים חקלאיים. מעבר להקטנת זמינות המזון, אכילת מאות חרקים הנגועים בחומרים כימיים פוגעת בעטלפים וגורמת לפגיעה בכושר הרבייה שלהם ואף למוות. באמצעות הדברה ביולוגית המבוססת על עטלפי חרקים יש עתיד לעטלפים, המזון בשפע, החקלאים חוסכים בעלויות, ואין שימוש ברעלים המסוכנים לבעלי החיים ולבני האדם כאחד.

     

    • הכתבה פורסמה בגיליון ינואר 2011 של הירחון "טבע הדברים "

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים