שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נאמן ממליץ: "לא להתערב בשכר המנהלים"

    ועדה בראשות שר המשפטים מתנגדת לחקיקה שתגביל שכר בכירי החברות הבורסאיות. נאמן: התערבות ישירה לא מוכרת בעולם, ועלולה להביא לנזק העולה על תועלת ריסון השכר

    המדינה לא תתערב באופן ישיר בחברות פרטיות הנסחרות בבורסה ("חברות ציבוריות") - כך ממליצה, במסקנותיה הסופיות ועדת המומחים הבינמשרדית בראשות שר המשפטים יעקב נאמן, שכונסה ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו לדון בנושא. הוועדה קובעת כי "אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות (חברות פרטיות הנסחרות בבורסה -ת.ג). התערבות ישירה אינה מוכרת בעולם ועלולה להביא לנזק העולה על התועלת שבריסון השכר".  

     

     

    הוועדה כונסה בשנה שעברה לאחר שחברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ' הגישו באפריל הצעת חוק פרטית, לפיה שכר המנהלים בחברה יוגבל לרמה של עד פי 50 משכרו של העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. הממשלה הכשילה את הצעת החוק, אך הבטיחה לגבש הצעת חוק משלה בנושא, לאחר שתבדוק אותו - באמצעות הקמת הוועדה. בפועל גרם נתניהו, איפוא, לעיכוב של קרוב לשנה בהטלת מגבלה חוקית כלשהי על שכר הבכירים.

     

    עם זאת, הוועדה ממליצה על שורת צעדים שייעלו, לדעתה, את תהליך אישור שכר הבכירים בתוך החברות עצמם. בהמלצות הוועדה נכתב כי: "יש לפתור את בעיית שכר הבכירים באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור, והסדרת מבנה השכר בחברה.

     

    "יש ליצור מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה, ויתמרץ אותם להביא לתשואות ארוכות טווח בהתאם למדיניות בחברה".

     

    הוועדה ממליצה לחייב את החברות לגבש מדיניות מושכלת וקבועה לתגמול המנהלים, ולדווח על המדיניות הזאת לרשות לניירות ערך ולבעלי המניות - אף שהרשות לא תוכל לפסול את מדיניות החברה ולא תצטרך לאשר אותה.

     

    חוק החברות הקיים אינו מטיל מגבלות על הדרך שבה נקבע שכר בחברות, למעט החובה החוקית לאשר את השכר באסיפת בעלי המניות של החברה.

     

    היוצא מהכלל - חברות אחזקה

    הוועדה ממליצה לתקן את החוק באופן שיחייב את החברות לקבוע כי מדיניות הגמול תקבע על ידי הדירקטוריון לאחר אישורה של ועדת הביקורת של החברה, ולאחר מכן תאושר על ידי בעלי המניות, באופן שיחייב רוב מקרב בעלי מניות המיעוט - כלומר, בעלי מניות שאינם בעלי השליטה בחברה.

     

    אם בעלי מניות המיעוט לא יאשרו את שכר המנהלים, ממליצה הוועדה, יובא השכר יובא לדיון מחודש בדירקטוריון שיהיה חייב לדון בטענות בעלי מניות המיעוט בדיון, אך ההכרעה הסופית בדיון המחודש תהיה בידי הדירקטוריון.

     

    להמלצות הוועדה יש יוצא מן הכלל אחד - חברות המנוהלות באופן פירמידלי, כלומר, חברות אחזקה המחזיקות בחברות קטנות יותר בשליטתן באמצעות גרעין שליטה.

     

    במקרים כאלה, ממליצה הוועדה, יידרש רוב בקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה כדי לאשר את השכר. "במקרה כזה גדל הפוטנציאל למתן שכר מופרז לשם הגברת התלות של המנהל בבעל השליטה, על חשבון יתר בעלי המניות", קובעת הוועדה.

     

    באיגוד החברות הציבוריות מברכים

    גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר בתגובה כי "אנו שמחים שהוועדה החליטה שלא להתערב בחקיקה בגובה השכר בחברות הציבוריות – דבר שאינו מקובל בשום מדינה בעולם. הדבר עולה בקנה אחד עם ההמלצות שלנו לעבודה, בהן ביקשנו להתמודד עם סוגיית שכר הבכירים באמצעות חיזוק הממשל התאגידי בחברה והגברת השקיפות.

     

    "בהופיענו בפני הוועדה הצענו כי כל חברה ציבורית תקים וועדת תגמול שתהיה מורכבת ברוב דירקטורים בלתי תלויים - הוועדה תגבש את מדיניות התגמול של החברה בכלל ואת מדיניות התגמול לחמשת מקבלי השכר הגבוה בפרט. מדיניות התגמול צריכה להתחשב בצרכי החברה, באמצעיה ובסביבתה הכלכלית. המלצות וועדת התגמול צריכות לעבור לאישור הדירקטוריון.

     

    "ניתן להסתייע בחוק שעבר בסנאט האמריקני ב-2010 שבו נקבע שתגמול נושא משרה מובא להצבעה באסיפה הכללית אך הצבעת בעלי המניות איננה מחייבת ואין בה בכדי לכפות על הדירקטוריון לשנות את החלטתו (say on pay). מדיניות התגמול תיקבע בהתייחס לרווחיות הארגון ומטרותיו ארוכות הטווח".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים