שתף קטע נבחר

העובדים שובתים? אסור להחליפם בעובדי קבלן

שביתת עובדים ננקטת כצעד אחרון במשא ומתן ונפגעים ממנה לא רק המעסיק אלא גם העובדים עצמם, שלא מקבלים שכר. האם מותר למעסיק לשכור עובדים אחרים ולנטרל את השביתה? ביה"ד החליט שלא

מותר להעסיק עובדים במקום עובדים ששובתים? ביחסי עבודה טבוע חוסר איזון מובנה בין מעמדו וכוחו של המעסיק לבין כוחו ומעמדו של העובד. המעסיק אוחז בידיו את המפתח לפרנסתו של העובד והוא בעל סמכות לפטר אותו ולמנוע ממנו להתפרנס.

 

 

במקצועות בהם היצע רב של עובדים בלתי מיומנים, הם תלויים לחלוטין במעסיק, ביושרו, ב"נכונותו" לשלם לעובד את כל זכויותיו וברצונו הטוב לתגמל את העובד ולעדכן את שכרו מעת לעת. תלות זו מביאה לכך שמרבית התביעות בדיני עבודה של עובדים שאינם מאורגנים מוגשות לאחר סיום יחסי העבודה - כשהעובד אינו כבר אינו חושש לפרנסתו. זאת, גם אם זכויות בסיסיות ביותר לא ניתנו לו.

.

המצב הפוך במקומות עבודה מאורגנים ובעלי ועד. מרבית התביעות הנוגעות לאי תשלום זכויות או להפרת הסכמים מוגשות דווקא במהלך יחסי העבודה. תביעות אלה מוגשות על ידי ארגון העובדים בשם קבוצת העובדים הרלוונטית, ולא בשם עובד ספציפי כזה או אחר. החשש מהתנקמות המעסיק נמוך יותר.

 

שביתה - נשק יום הדין

אחת לכמה שנים לקראת תום תקופת ההסכם הקיבוצי שלהם, העובדים מעלים דרישות חדשות לשיפור תנאי עבודתם וביטחונם התעסוקתי. דרישות אלה מוכרעות לרוב סביב שולחן המשא ומתן מול המעביד. העובדים עשויים להשתמש במשא ומתן בנשק "יום הדין" - שביתה - זאת, כדי לדרוש ולקבל, למשל, עדכון שכרם אחת לכמה שנים.

 

שביתה גורמת אי נוחות ואף נזקים למעסיק, לעובדים עצמם (שלרוב אינם מקבלים שכר בגין השביתה) ולעיתים גם לציבור. אולם זכות השביתה היא לב ליבה של זכות ההתארגנות ובלעדיה ההתארגנות היא עקרה ונטולת שיניים. מאחר והשביתה גורמת אי נוחות ואף נזקים למעסיקים, לרוב הם ינסו למנוע אותה ואת האפקטיביות שלה בדרכים שונות.

 

מותר להחליף עובדים בעובדי קבלן?

איך? מבקשה מבית הדין לעבודה שימנע אותה, על ידי ניסיון להסיט עבודה מהמפעל המושבת למקורות אחרים וכו'. נשאלת אפוא השאלה האם במסגרת ניסיון המעסיק למגר את השביתה או לנטרל את האפקט שלה הוא רשאי להפעיל את מקום העבודה באמצעות עובדים אחרים שיבואו במקום העובדים השובתים – כמו עובדי קבלן או עובדים המועסקים בחוזה אישי?

 

צעד כזה של המעביד מנטרל את השביתה ומותיר את העובדים השובתים ללא שכר בזמן השביתה וגם ללא אופק ממשי לסיומה – שהרי המפעל ממשיך לעבוד והשביתה כמעט שאיננה מורגשת. מנגד, המעסיק עשוי לטעון שהוא חופשי להפעיל את העסק שלו לפי ראות עיניו גם אם עובדיו החליטו לשבות, שהרי לשיטתו איש לא יגיד לו איך לנהוג בקניינו שלו ואיך לנהל את העסק שלו. בעל העסק יראה עצמו רשאי לפעול כמיטב יכולתו על מנת להקטין את הנזקים לו ולציבור לקוחותיו.

 

שני האינטרסים המנוגדים כאמור מחייבים ביצוע "מאזן זכויות ונזקים" – אשר בראשם השאלה: מי ייפגע יותר כתוצאה מריקון השביתה מתוכן? העובדים והעבודה המאורגנת או המעסיק? איזו סוג של פגיעה אנו מוכנים, כחברה מערבית דמוקרטית, לקבל, ועם איזה סוג פגיעה איננו מוכנים להסכים? שאלות אלה הגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה, אשר הכריעו בהן באופן חד, מובהק וברור.

 

שובתים? תתמודד

באותם תיקים שהגיעו להכרעת בתי הדין בעניינים אלה, נשאלו שאלות כגון: האם המעסיק רשאי להביא עובדים מחברות אחרות שלו לבצע את עבודת העובדים השובתים? האם ניתן להפעיל תחבורה ציבורית באמצעות מפעילים אחרים במקום העובדים בחברה השובתת? האם המעסיק רשאי להפעיל את העסק באמצעות עובדי לקוחותיו במקום העובדים השובתים?

 

בכל המקרים הללו תשובת בתי הדין לעבודה החד-משמעית הייתה כי אין המעסיק רשאי לנקוט פעולות שירוקנו את זכות השביתה מתוכן, וכי יש לאפשר לעובדים המאורגנים להפעיל את הלחץ שהשביתה מייצרת על המעסיק לצורך קידום זכויות העובדים הלגיטימיות.

 

ההכרעה המשפטית העקבית הייתה ועודנה חדה וברורה – אין המעביד רשאי לשבור את השביתה על ידי הפעלת העסק באמצעות עובדים אחרים שיחליפו את עובדיו השובתים.

 

האם זה הוגן כלפי המעסיק? יש להבין ולזכור כי את זכות השביתה ממילא ניתן להפעיל רק כצעד אחרון ובמגבלות שונות מכוח הדין והפסיקה (כמו הודעה על סכסוך עבודה שבועיים לפני שאפשר לשבות).  שביתה היא הצעד האחרון, היא הקצה של הסקאלה של מאבק ארגוני, והיא מסמנת פעמים רבות שבר ביחסי העבודה. במובנים רבים ניתן להמשיל זאת למצב חירום או מלחמה. אבל גם למלחמה יש כללים וחוקים. בזמן שביתה גם למעסיק נתונים כלים שונים להפעיל לחץ נגדי על העובדים השובתים (כמו אי תשלום שכרם וסירוב לקבל עבודה חלקית).

 

השביתה היא תמיד כלי להשגת יעדים ואין היא מטרה בפני עצמה. אם וכאשר היא כבר מופעלת כדין, יש לאפשר לה לעשות את פועלה ולהביא להכרעה של הסכסוך בין הצדדים. פעולה של מעסיק במסגרת שביתה, אשר תסיר ממנו את כל הלחץ ותותיר את העובדים השובתים ללא אופק לפיתרון, נוגדת בעליל את "כללי המשחק" והיא למעשה רק תרחיק עוד יותר את השגת הפיתרון המוסכם אשר יאפשר את המשך יחסי העבודה בשלום לאחר השביתה. טוב עשו אפוא בתי הדין לעבודה כאשר קבעו ושמרו על מסגרת "כללי המשחק" בזמן מאבק השביתה.

שביתה היא תמיד האמצעי האחרון, אשר יש לעשות בו שימוש רק כאשר מוצו כל המגעים וכלו כל הקיצין; אך אם וכאשר כבר הופעלה, באין מנוס, שביתה לגיטימית וחוקית, יש לאפשר מימוש של זכות השביתה, על כל הכרוך בה., רק דרך זו תייצר הכרעה, אשר בסופה ישובו הצדדים לשולחן המו"מ, יגיעו להסכמות הנדרשות, ויוכלו להמשיך יחדיו, בשיתוף פעולה והבנה, כתף אל כתף, את יחסי העבודה במקום העבודה.

 

 

מאת עו"ד שי תקן ועו"ד אוהד גלעדי מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לשמור על זכות ההתארגנות
צילום: דודי ועקנין
מומלצים