שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בית הקפה מתחת לבית מרעיש? כך תפעלו

    בתי קפה או פאבים שכונתיים הממוקמים בבתים משותפים רבים בערים הגדולות פוגעים לעיתים קרובות באיכות חייהם של הדיירים. מה עמדת החוק בנושא, היכן ניתן להגיש תלונה והאם זה יעזור?

    בבתים משותפים רבים מוקמים בקומת הרחוב בתי קפה או מסעדות. בתי קפה אלה הופכים לחלק מהבית המשותף והחוקים אשר חלים על כלל הדיירים בהתנהלות הבניין חלים גם עליהם.

     

    • הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

     

    לעיתים קרובות נוצרים סכסוכים בין דיירי הבניין לבית הקפה, אשר חלקם נגרמים עקב הרעש שבוקע מבית הקפה או המסעדה.

     

    כיצד מתייחס החוק לתופעה?

    כמו כל עסק, גם בית הקפה חייב רישיון עסק על מנת לפעול. על מתן רישיון העסק אחראית העירייה או המועצה המקומית.

    במתן הרישיון צריך לקבל את אישורם של גופים רבים כגון: משרד הבריאות, משטרה, מחלקת ההנדסה וכדומה.

     

    במקרים רבים, מתברר כי בית הקפה או המסעדה, אינם יכולים לפעול כלל וכלל באזור המגורים מאחר והתב"ע (תכנית בניין עיר) אינה מאפשרת זו. במצב שכזה, צפוי בית הקפה לפנות את המקום ומנהליו אף עשויים לעמוד לדין פלילי.

     

    בעניין הרעש, קיימים חוקים ותקנות האוסרים על קיומו של מפגע רעש בסביבת המגורים בשעות מסוימות של היום ומגדירים את עצמת הרעש המותר בשאר שעות היממה.

     

    רק לאחרונה נכנסו לתוקף תקנות חדשות אשר הקדימו את האיסור על קיומו של מפגע רעש החל מהשעה 22:00 בלילה במקום מהשעה 23:00.

     

    על מנת לקבוע האם מדובר ברעש בלתי סביר, יש להזמין מודד רעש מקצועי, אשר לפי המדדים הקבועים בחוק, יקבע האם הרעש הינו סביר או לא. אם הרעש הינו בלתי נסבל, יש באפשרותכם לפעול במספר דרכים.

     

    לדבר, לגשר ולפשר

    דרך המלך, לטעמי, הינה לפנות לבעלי בית הקפה, לבקש מהם לבוא לאסיפת דיירים (הלא הם חלק מהבית המשותף) בשעות בהם הרעש הינו בלתי נסבל, להראות להם כי התלונות שלכם מוצדקות ולנסות להגיע להבנות ומציאת פתרונות אשר יהיו מקובלים על ידי כל הצדדים.

     

    רוב בעלי בתי הקפה, הינם אנשי עסקים אשר חשוב להם מאוד ה"שקט הנפשי" בסביבת העבודה ולא ירצו להיכנס לעימות עם הדיירים. אם לא ניתן לגשר על הפערים ניתן לעבור לשלבים הבאים:

     

    תלונה בעירייה

    העיריות אמונות, באופן עקיף על ביצוע החוק למניעת מפגעים, הן על ידי הסמכה שלהם בחוק ליצירת חוקי עזר עירוניים למניעת רעש והן בעובדה כי כל רישיון על פי חוק רישוי עסקים, מותנה בקיום הוראות למניעת הרעש.

     

    לפיכך, ככל שתוגש תלונה לעירייה, העירייה יכולה לאכוף על בית הקפה/מסעדה, להפחית את עצמת הרעש וזאת כתנאי למתן רישיון עסק.

     

    תלונה / תביעה למפקח על המקרקעין

    ניתן לפנות למפקח על מנת שיכריע בסכסוך, בטענה כי רעש בית הקפה מונע משאר הדיירים לעשות שימוש טבעי וסביר ברכושם.

     

    צריך לזכור כי למפקח אין זכות להכריע בעניין "מפגע הרעש" בהתאם לחוק למניעת מפגעים, אלא הסמכות ניתנת לו מהוראות חוק המקרקעין בבואו להכריע האם הצדדים עושים שימוש סביר במקרקעין המשותפים.

     

    במקרה בו הרעש מונע מהדיירים את שימושם הסביר במקרקעין, המפקח יכול להוציא תחת ידו פסק דין המחייב את בית הקפה לפעול באופן בו כל הצדדים יכולים ליהנות מהמקרקעין.

     

    הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט

    בתביעה שכזו ניתן לבקש צו מניעה זמני וקבוע להפסקת הרעש ולדרוש מהשכן המרעיש פיצוי מאחר ומדובר במטרד כאמור בפקודת הנזיקין.

     

    במקרה שאכן תוכיחו כי מדובר במטרד ליחיד, בית המשפט זכאי לפסוק פיצוי על נזקים מוחשיים שנגרמו לכם (במידה ותוכיחו לדוג' ירידה בשמיעה או שעברתם דירה לאור הרעש) ובסמכותו אף לפסוק פיצויי עבור עגמת הנפש שנגרמה לכם.

     

    בפסק דין של בית המשפט השלום בהרצליה לדוגמא, נפסק פיצוי של 12 אלף שקל נגד אדם שהפעיל מזגן רועש ופגע בשנתו של שכנו.

     

    תלונה במשטרה

    החוק למניעת מפגעים והתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) קובעות כי העובר על הוראה מהוראות החוק והתקנות, דינו – מאסר 6 חודשים או קנס, או שניהם יחדיו. משמעות האמור – מדובר על עבירה פלילית והנכם זכאים לפנות למשטרה ולהגיש תלונה.

     

    על המשטרה להגיע למקום ולבדוק אם אכן מתקיימת עבירה. לצערנו, ברב המקרים, כאשר מגיעה המשטרה מפגע אינו מתקיים והשוטר החוקר אינו יכול להתרשם מהעבירה, בין היתר מאחר ואין לו את האמצעים למדידת עצמת הרעש אשר נעשית במכשירי מדידה מיוחדים.

     

    לעיתים מסתפקת המשטרה באזהרה אך לא אחת בעקבות תלונה על מפגע רעש, מוגש בסופו של יום כתב אישום כנגד המרעיש.

     

    קובלנה פלילית

    המחוקק אפשר לאזרחים במספר מצומצם של חוקים "להיכנס לנעליה" של המדינה ולנהל הליך פלילי כנגד הנאשם, במקרים בהם בחרה המדינה שלא לנהל משפט פלילי כנגדו.

     

    החוק למניעת מפגעים, הינו אחד החוקים המסמיכים אותנו, האזרחים, לנהל את ההליך הפלילי בשעה שהמדינה בחרה שלא לעשות כן.

     

    לפיכך, היה שהמשטרה החליטה שלא לחקור את האירוע ולחילופין חקרה אך המליצה לא להגיש כתב אישום, הנכם זכאים לנהל את ההליך הפלילי בעצמכם ובמידה ותוכיחו את עובדות העבירה, בית המשפט יפסוק את העונשים הקבועים בחוק.

     

    חשוב להדגיש כי בטרם תוגש הקובלנה עליכם למסור הודעה לשר להגנת הסביבה על כוונתכם לעשות כן וכי 60 יום לאחר מסירת ההודעה לא הוגש כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

     

    ברצוני לציין, כי ניהול קובלנה פלילית, הינו הליך משפטי מורכב ובית המשפט זכאי לדרוש כי לא תנהלו אותו בעצמכם אלא תסתייעו בעו"ד לצורך העניין.

     

    עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות'. הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    העדיפו את דרך הגישור
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    מומלצים