שתף קטע נבחר

סטודנטים לרפואה מחו"ל: בחינת הרישוי קשה מדי

סטודנטים ישראלים שלמדו רפואה בחו"ל טוענים כי משרד הבריאות העלה את רמת בחינת הרישוי שעליהם לעבור על מנת שיוכלו להתמחות בארץ - במטרה להכשילם. "מערכת הבריאות זקוקה לרופאים - אך מעדיפים לייבא אותם מחו"ל", הם אומרים. משרד הבריאות: אנו מצפים מהם לעמוד ברמת ידע גבוהה

האם מערכת הבריאות העלתה את רמת בחינות הרישוי לסטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל? לטענת הסטודנטים, שעברו אתמול (ב') את הבחינה התשובה לכך חיובית. עשרות מהם, שאף חתמו על עצומה בנושא, טוענים כי דווקא בימים בהם מערכת הבריאות עומדת בפני מחסור חמור ברופאים, ומנסה לגבש תוכניות כיצד לשכנע צעירים לבחור במקצוע ולאייש בתי חולים בפריפריה, היא מערימה קשיים על סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל ומעוניינים להשתלב בבתי החולים בארץ.

 

 

"המדינה חושבת שאנחנו רופאים סוג ב'"

אתמול התקיים בגני התערוכה בתל אביב מבחן לכאלף תלמידים בוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל, שמעוניינים לעשות סטאז' בבתי החולים בארץ. לטענת הסטודנטים השאלות במבחן היו קשות ביותר וברמה גבוהה מהמקובל בבחינות בשנים הקודמות בשני תחומים: כירורגיה ופנימית. עוד נטען כי השאלות לא נלקחו מתוך מאגר של אלפי שאלות כמקובל.

 

"יצאתי מהמבחן אתמול עם דמעות. לא האמנתי שזה קורה לי", מספר לאוניד רושקובן (28), במקור ממגדל העמק, בוגר בית ספר לרפואה בהונגריה שרצה להתקבל לבית החולים "העמק". בחודשים האחרונים עבר רושקבן את מבחני הרישוי האירופאים ואת אלו האמריקנים, כשהציון שלו נמצא ב-5% העליונים. "מבחינת דרישות אקדמאיות אני יכול להיות מועסק בחו"ל, באירופה או בארצות הברית. רק בישראל אין לי רישיון. זה פשוט מתסכל".

 

לדבריו השאלות במבחן, בתחומים כירורגיה ורפואה פנימית "לא היו מיועדות לסטודנטים שסיימו את לימודיהם אלא למבחן של מומחים. אין לי בעיה לעשות מבחן קשה, אבל זה היה מבחן לא הוגן".

 

גם עדי אורבך (32), שלמדה רפואה באיטליה, יצאה מאוכזבת מהמבחן. "החיים בחו"ל נהדרים ורגועים. יש לי רישיון אירופאי לעסוק ברפואה ויכולתי להמשיך שם, אבל רובנו חזרנו לארץ מתוך אידיאולוגיה. אני רוצה לעבוד ברפואה פנימית בבית חולים בצפון, במקום שצריכים אותי בו. מהבחינה אתמול יצאתי בהרגשה שהמדינה חושבת שאנחנו רופאים סוג ב', שלא רוצים אותנו במערכת הבריאות ושנחזור למדינות שמהן באנו", היא אומרת.

 

השאלות במבחן נלקחות מתוך רשימת ספרים שנמסרת לסטודנטים. אלא שהפעם, לטענתם, השאלות לא נלקחו מתוך מאגר השאלות. "אני לא מחפשת את הדרך הקלה", אומרת אורבך, "אבל העלו את רמת השאלות בצורה לא פורפורציונלית, בהשוואה למה שנדרש עד עכשיו. השאלות היו ארוכות מאוד עם המון נתונים, וחצי שעה לפני הסוף היו אנשים שלא הספיקו לענות על 70 שאלות ופשוט עשו 'טוטו'.

 

"אנחנו לחלוטין לא מצפים שיורידו את הרף, אבל חושבים שצריך ליישר קו עם שאר העולם. סטודנט שרוצה לעבוד בארצות הברית או איטליה עושה בחינת רישוי מקומית. רק בישראל יש מבחן שונה לבוגרי חו"ל ולבוגרי הארץ".

 

יאיר, שלמד ברומניה, ריכז כבר עשרות מיילים של סטודנטים מחו"ל שטוענים שהבחינה היתה קשה מדי. "זה הזוי שאנחנו עומדים בבחינות האירופאיות וכאן לא. אני יכול לעבוד בלונדון או בפריז, אבל לא יכול לעבוד בארץ. ודווקא פה צריכים אותי בגלל המצב הקשה של מערכת הבריאות. כולם מציינים שיש מחסור ברופאים, מתמחים בארץ קורסים מעומס עבודה אבל כאן מכשילים סטודנטים בבחינה. לפני שלושה שבועות קיבלו אישור לייבא לישראל רופאים מרדימים מגיאורגיה. המדינה שלנו מכשילה אותנו ומעדיפה לייבא רופאים מחו"ל".

 

מאז הבחינה מקיימים הסטודנטים דיונים ערים בפורום הסטאז'רים והמתמחים של ynet. הם אף פתחו מספר קבוצות מחאה בפייסבוק ובכוונתם להתארגן ולשלוח מכתבים להסתדרות הרפואית ולמשרד הבריאות, האחראים על חיבור הבחינה.

 

"המדינה צריכה לממן קורסי הכנה"

אחד מראשי מערכת הבריאות בישראל, פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי "שיבא" מבין לליבם. הוא אמנם חושב שלא צריך להוריד את רמת הבחינות, אך לדעתו יש למצוא פתרון אחר שיסייע לסטודנטים לרפואה מחו"ל לעבור את הבחינות בהצלחה. רוטשטיין עצמו, יש לציין, החל את לימודיו בחו"ל, אך המשיך אותם בארץ, ובתו לומדת בימים אלו רפואה בהונגריה.

 

"מבחינת הרפואה הציבורית אין אפשרות להוריד את הרף של הבחינות, זה קודש הקודשים", הוא מסביר. "הרשויות צריכות כיום לתמרן בין בריאות הציבור ואיכות הרפואה לבין המחסור החמור ברופאים. הפתרון הוא ללמד את אותם סטודנטים מחו"ל, באמצעות קורסי הכנה לבחינה מטעם המדינה, כך שהרמה תעלה. הסטודנטים יעברו את הבחינה כתוצאה מידע ובשלות ולא בעקבות הורדת הרף".

 

בית החולים שיבא מקיים בשנים האחרונות פרוייקט במסגרתו סטודנטים מהונגריה לומדים את שנת הלימודים האחרונה שלהם בבית החולים. "השנה הקלינית הזו מסייעת להם בהכנה לבחינה ואחוז העוברים אותה עולה".

 

לדברי רוטשטיין בתקופת העלייה הגדולה מחבר העמים מימן בית החולים קורסי הכנה לבחינה והוא סבור שעל המדינה לעשות זאת כיום. "מי שמנהיג את מערכת הבריאות עסוק בכיבוי שרפות, בחוסרים ובעימותים עם משרד האוצר ועם קופות החולים. ההישרדות היומיומית של המערכת מונעת חשיבה קדימה ותכנון נכון".

 

מההסתדרות הרפואית נמסר: "משרד הבריאות הוא האחראי על הבחינות לצורך קבלת רישיון רפואי. כמו בכל בחינה גם הפעם כ-10% מסך השאלות היו שאלות חוזרות והשאר שאלות חדשות. מאחר והבחינה התבצעה רק אתמול, נכון להיום אין לנו כלים לבחון את הטענה שהיא היתה קשה יותר או מהימנה פחות מבחינות קודמות. לאחר שועדת הבחינות תתכנס לבדיקתן ותערוך בקרה פנימית וחיצונית של מהימנות, כמו לכל בחינות הרישוי, נוכל לבחון את הדברים בצורה מקצועית ויסודית. יש לציין כי בשנים האחרונות ישנו שיפור ניכר באחוזי המעבר של בחינות הרישוי. חשוב להדגיש כי הבחינה נועדה להבטיח שכל הרופאים במדינת ישראל יהיו בעלי ידע מספק בכדי להבטיח לתושבי המדינה את רמת הרפואה הגבוהה ביותר המגיעה להם".

  

ממשרד הבריאות נמסר: "השאלות במבחן נלקחות מהסיליבוס שפורסם. אנו מצפים מהניגשים לבחינת רישוי ברפואה לעמוד ברמת ידע גבוהה. לבחינה זו יש אפשרות ערעור לאחר קבלת התוצאות. לאחר בדיקת הבחינות יפורסמו התוצאות, ולראשונה יפרסם משרד הבריאות סטטיסטיקה של שיעורי המעבר בקרב הנבחנים".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בחינה שונה ללומדים רפואה בארץ ובחו"ל
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים