שתף קטע נבחר

רבני האופנה

לא צריך כיפה כדי להיות כבול למערכת כללים מחוסרת לוגיקה. יש הכבולים להלכות שבת, ויש המשועבדים להלכות אופנה. אלה מאמינים שחצאית מיני דינה גיהנום - ואלה מאמינים שחצאית מקסי היא הגיהנום. וכל ישראל - מאמינים בני מאמינים

גילוי נאות: הטעם שלי בבגדים נתקע איפשהו בקיץ 2002, עת יצאו לחנויות מגוון חולצות בסגנון "אנו באנו". מאז אני תרה נואשות אחר בגדים בסגנון כזה, אך קברניטי האופנה העלימו אותן, והעמיסו את החנויות בחולצות עם ניטים, מגפיים מנומרים ומעילי אופנוענים.

 

  •  

     

    וכאילו לא די בכך, השבוע השתלטו על המסך שתי כוהנות אופנה מטעם עצמן, ולפי הטיפים ששמעתי מהן, לא זו בלבד שאני מתלבשת ממש גרוע - אני אף מהווה מפגע אופנתי של ממש, וכל התהלכות אגבית שלי ברחוב היא בבחינת פגיעה גסה ברגשותיהם של שוחרי הסטיילינג.

     

    אם להיות כנה, יש כמה תחומי עיסוק שלא ברור לי כיצד הפכו למקצוע - קאוצ'ינג (פסיכולוג חסר הכשרה) דולה (מיילדת חסרת הסמכה) וסטייליסט (יועץ אופנה מטעם עצמו). העמקה בחוכמת הסטיילינג מביאה אותי למסקנה שיש כלל אחד ברור ויציב באופנה - היא חייבת להתחלף, ויפה שעה אחת קודם. או, במילים אחרות: השמלה שקניתי נשארה יפה כשהיתה בעונה שעברה, מעבר לעובדה שהיא אינה עדכנית לדידם של קובעי הטעם.

     

    קהל מאמינים עיוור (צבעים)

    וראו מה מוזר: בכל פעם שיוצא חידוש הלכה ביזארי מפיו של רב-דהו, נזעקים כל שוחרי חופש המחשבה, ומטקבקים את מאמרו למוות בקריאות: "רבנים, אין לכם במה להתעסק?" ואני תוהה ביני לביני, האם הרבנים הם היחידים שאין להם במה להתעסק? האם רק הם מטפחים מערכת מסועפת של כללים שתכליתם אינה ברורה - או שמא מדובר בתופעה חוצת מגזרים, עיינו ערך פסיקותיהם ההלכתיות של רבניות הסטיילינג.

     

    מי מכם שלועג לחרדי המקפיד על קלה כבחמורה בהלכות צניעות, או מפריד בין בשר וחלב – יסור נא ויעיין במדורי האופנה, ויראה כיצד משכנעים ציבור שלם של פתיים להאמין בהלכות סטיילינג. המדורים הללו מטפחים קהל מאמינים עיוור, שניתן למכור לו הכל: שצהוב נזלת זה הדבר הבא, שחולצת עטלף עם פייטים זה מחמיא, ושירוק וחום זה אחד ה-שילובים. מסתבר שלא צריך כיפה ושביס כדי להיות כבול למערכת כללים מחוסרת כל לוגיקה.

     

    כי כולנו חיים בהקשר. יש הכבולים להלכות שבת, ויש המשועבדים להלכות אופנה, מצוות טרנד ובקיני שדינו כרת. איננו נבדלים אחד מהשני בכיפתנו או בתוויות שעל בגדינו, כי אם ביכולת לחשוב מבעד למוסכמות - ואין זה משנה אם הן נקבעו על ידי רבנים, מבקרי אופנה, מבקרי תיאטרון או מגישים בגלגל"צ.

     

    קיראו לי מאותגרת טקסטיל, תסקלו אותי על שאיני מוצאת כל יופי בתצוגות ה-FTV, אך לא ברחתי משלוחי האלוהים מטעם עצמם, כדי להחליפם באלוהים אחרים - אלוהי האופנה ופולחן הטרנד.

     

    על דעת הקהל ועל דעת הסלבס

    כן, מבקרי האופנה, נשבר לי מכם. השתלטתם על המסך, על מדורי התרבות והרכילות, על דעת הקהל ועל דעת הסלבס שהוא מעריץ. הפינות שאתם מקבלים בטלוויזיה משדרגות את "האח הגדול" לכדי סוגה עילית. רחמי עליכם, שאין לכם מה לעשות בחיים חוץ מללכת למסיבות,

    לצלם סלבס, ואז לכתוב עליהם טור זדוני שאפילו המילה "רדידות" היא כבוד גדול בשבילו.

      

    קהל המאמינים שלכם הוא לא פחות נטול מחשבה עצמית מקהל פוקדי בתי המדרש של המטיפים מהזן הנחות ביותר. אלה מאמינים שחצאית מיני דינה גיהנום - ואלה מאמינים שחצאית מקסי תביא לגיהנום. וכל ישראל - מאמינים בני מאמינים.

     

    אני אוהבת להיראות טוב, ואמשיך להתהלך בבגדיי הבלתי אופנתיים, ולהרגיש טוב עם הידיעה שאיני נתונה לגחמתו של אף פוסק טרנדים. לא ליאת אשורי ולא ארצי יפרח יזיזוני ממקומי הבטוח. אני כופרת בתכלית הלכות הסטיילינג שהמצאתם, וכנראה אמצא את מקומי בגיהנום האופנה. ובאמת שאיני רואה הבדל בין אותם שמאמצים את מכתבי הרבנים, לאלה שמקפידים לציית למכתבי רבניות הסטייל תחת כל טור רענן. פאסה זה הכי, אחותי.


  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלוהים אחרים. טריני וסוזנה
    צילום: גיא קרן
    רחלי מלק-בודה
    מומלצים