מסך ברזל, אגרוף ברזל. מי מפחד מבשאר אסד?

כוחות הביטחון הסוריים לא לקחו השבוע שום סיכונים מיותרים ולא היססו לירות באש חיה - ואף להשתמש במסוקים - כדי לדכא את הפגנות האופוזיציה במדינה, שרובן הגדול התרכז בעיר הדרומית דרעא. מקורות רשמיים מסרו כי בירי שבוצע בכמה אזורים נהרגו כמה מפגינים ונפצעו לא רבים, אך באתרי האופוזיציה טענו כי המספרים גבוהים יותר ועומדים על כמאה הרוגים ומאות פצועים. למי להאמין?

הסלמה באלימות נגד מפגינים בסוריה - דיווחים אחרונים ב-ynet:

• עקב המהומות: סוריה הכריזה על שורת רפורמות
• דיווח: 100 הרוגים בסוריה, "מזכיר את לוב
• 25 גופות בסוריה: "הצילו אותנו מטבח הממשלה"
• 15 הרוגים ביממה בדרעא: "ישראל מסיתה סורים"
• מדברים על המצב בסוריה בפייסבוק של ynet
  

כיום, לאחר שבוע של מחאה עממית, קשה להבין עד תום את תמונת המצב העכשווית אצל שכנתנו מצפון, זו האמת. הסורים, כהרגלם בקודש, מטילים איפול מוחלט ככל שניתן על המצב בשטחם. מהומות? הרוגים? משטר שמאבד שליטה? "לא בבית ספרנו", הם מנסים לשדר.

באמצע השבוע, למשל, קבעה הכותרת הראשית של סוכנות הידיעות הסורית הרשמית, סאנ"א, כי "החיים הטבעיים שוררים במחוז דרעא, השווקים פועלים כרגיל ומוסדות הציבור מעניקים שירות לתושבים". וזו, כאמור, כותרת ראשית בסוכנות הידיעות שמתפקדת כ"שופר משטרו של בשאר אסד" ולא כותרת משנה בקטגוריה של חדשות מקומיות.

כך כנראה מתנהלת מדינה עם סטנדרטים תקשורתיים המזכירים מאוד את ימי ברית המועצות. הסובייטים הקימו מסך ברזל שבודד אותם מן העולם המערבי, וגם לנשיא הסורי יש אחד כזה משלו.

איומים על כלי תקשורת: "נחטוף את קרוביכם"

כיצד פועל מנגנון ההשתקה של אסד? האם הוא מצליח למנוע דליפת מידע מארצו החוצה? אחת מדרכי הפעולה של המשטר הסורי היא למנוע מעיתונאים מקומיים וזרים, שעובדים עבור כלי תקשורת זרים, לסקר את הנעשה בשטחו.

השבוע נפוצו דיווחים ולפיהם מנגנוני הביטחון הסוריים איימו על הערוץ "אל-משרק", ערוץ טלוויזיה סורי פרטי המשדר מדובאי, לבל יסקר את ההפגנות במדינה.

"אל-משרק" הצליח לרשום פופולריות רבה בתוך סוריה. אולם לאחר שהעלה לשידור פעילי אופוזיציה מתוך סוריה, צלצלו קצינים בכירים סוריים לעובדי הערוץ ואיימו עליהם: "אם לא תפסיקו את השידורים, תפוטרו מהערוץ, נרדוף אחריכם ואף נחטוף את בני משפחותיכם".

מוקד המחאה. מפגינים בעיר דרעא (צילום: AFP)

הבעלים של "אל-משרק", איש העסקים הסורי רסאן עבוד, אישר את הדברים הללו. עבוד אמר לרשת "אל-ערביה" כי "לאחר קבלת שיחות הטלפון הללו, שלושה עובדים הגישו את התפטרותם והאווירה בתחנה נעשתה מתוחה ומדאיגה. בעקבות זאת החליטה התחנה להפסיק את סיקור האירועים". כך, אם כן, עובדת ההשתקה הסורית.

למרות הצנזורה, המידע דולף החוצה

אך לזכותה של "אל-משרק", ניתן לומר שהיא לפחות ניסתה לסקר את האירועים מסוריה. לעומתה, ברשת הטלוויזיה הקטארית "אל-ג'זירה" לא היה פשוט למצוא בימים האחרונים הד רציני להפגנות בסוריה, לפחות לא בדומה לזה המוענק לאירועים בלוב ובתימן, וכפי שבא לידי ביטוי נרחב בעת המהפכה במצרים והדחתו של נשיא המדינה חוסני מובארק. 

לסיקור הדל שכבר ניתן ב"אל-ג'זירה" לא מצורפת כותרת עסיסית בדומה לזו שהוצמדה לאירועים במצרים, תוניסיה ולוב, בסגנון: "העם עשה היסטוריה!", או דברים ברוח דומה. ככה זה כשהשקפות פוליטיות פנים-ערביות מתערבבות בסיקור החדשותי.

גם ב"אל-ערביה", רשת הטלוויזיה שבסיסה בדובאי, ואשר בכל זאת מנסה לסקר את האירועים בסוריה, סיקור הפגנות המחאה איננו משימה פשוטה כלל וכלל. עם זאת, בסופו של דבר המידע מצליח לדלוף החוצה מהמדינה המסוגרת - בין אם באמצעות גורמי אופוזיציה סוריים, סוכנויות הידיעות הזרות או אתרי אינטרנט שונים - אך לעתים קרובות הוא מגיע באיחור מה ולא בדיוק מרשים.  

במצרים הם הוחשכו, בסוריה הם מחשיכים המחאה. אל ג'זירה (צילום: AFP)

מסיבה זו קשה להבין בדיוק מהם הלכי הרוח אצל שכנתנו מצפון, וצרכני החדשות - אפילו בסוריה עצמה - עדים לכך היטב. "'אל-ג'זירה', תתביישו לכם! סוריה בוערת, דרעא נצורה על ידי 5,000 חיילים ממשמרות המהפכה האיראניים ואצלכם אין אפילו ידיעה!", צייץ השבוע בחשבון ה"טוויטר" שלו גולש בשם עאמר מוסטפא.

"'אל-ג'זירה', אל תסתירו את האמת!" 

"איבדתם את המהימנות שלכם. אתם מזייפים את מספרי ההרוגים", המשיך מוסטפא במתקפתו נגד הרשת הקטארית.

"הוכחתם שאינכם נייטרלים. אם המשטר (הסורי) הוא בעל בריתו של האמיר שלכם, אל תסתירו זאת!".

מוסטפא אינו הגולש היחידי שמותח ביקורת חריפה על התנהלות הרשת הקטארית. מספר גדול מאוד של גולשים תוקפים זה כמה ימים את "אל-ג'זירה" על ההתעלמות המכוונת לדעתם מהאירועים האחרונים בסוריה, בשל "הקרבה האידיאולוגית בין הרשת לבין הנשיא בשאר אסד".  

"אפשר לדעת מדוע 'אל-ג'זירה'" מטילים איפול על החדשות מסוריה?", תמה הגולש מאזן אמאן. "מוזר ש'אל-ג'זירה' אינם מביאים דבר מהחדשות בסוריה", ממשיך גולש אחר בשם אבו זיאד. ואילו הגולש "קראיקבאיק" כתב: "כדי לדעת מה קורה בקטאר ובסוריה - צפו ב'אל-ערביה'. כדי לדעת מה קורה בשאר העולם הערבי - צפו ב'אל-ג'זירה'".

לא היססו לפתוח באש חיה נגד המפגינים. כוחות אסד בדרעא (צילום: MCT)

"'אל-ג'זירה" מביאים כל דבר שיוצא מטעם 'האחים המוסלמים', אבל שום דבר על המתרחש בסוריה'", קבע הגולש astfh ותיבל את דבריו בכמה קללות. "המשרד של 'אל-ג'זירה' בצנעא נבזז. בקרוב אצלכם במשרדם בדמשק", "איחל" לרשת הקטארית הגולש "טוויטק80".

"אנשי חיזבאללה מגינים על אסד בחלב"

"זה לא מקרי", הסביר ל- ynet גורם אופוזיציוני בתוך סוריה. "הכתב של 'אל-ג'זירה' במדינה מאמץ את הקו של המשטר". אחרים היו בוטים אף יותר כלפי הרשת הקטארית.

כל אלה, כאמור, יוצרים תחושה בעייתית. ובכל זאת, כיום - בניגוד למפה התקשורתית שהיתה קיימת לפני שנים ספורות - ניתן לפחות לממש את הדופק אצל חלק מן המפגינים בסוריה, גם אם אין מדובר בתמונת מצב מדויקת של הלכי הרוח במדינה.

"אנו נחושים להיפטר מאסד ואנשיו", אמר ל- ynet גורם אופוזיציוני בתוך סוריה. "אסד מעדיף את איראן וחיזבאללה, אבל לא נוותר לו. הוא הכניס אנשי חיזבאללה למדינה כדי להגן עליו בדרעא ובחלב", סיפר אותו גורם.  

משליטים טרור על מתנגדי המשטר הסורי? לוחמי חיזבאללה (צילום: רויטרס)

טענה זו שבה על עצמה בראיון שהעניק השבוע חבר הפרלמנט הסורי לשעבר וכיום אופוזיציונר גולה, מאמון חומסי. חומסי אמר לרשת "אל-ערביה" כי המשטר הסורי הביא פעילים של ארגון חיזבאללה כדי שיסייעו לו לדכא הפגנות מחאה בדמשק. טענות דומות לאלה של חומסי עולות כל העת מפי גולשים שונים ברשת האינטרנט, וגם בראיונות לכלי תקשורת ממוסדים, כמו למשל רשות השידור הבריטית BBC.

"האחים המוסלמים" בשירות אסד?

"המשטר הסורי נשען על נאמנותם של כמה שבטים במזרח סוריה. והוא אף חימש אותם", סיפר גורם אופוזיציונרי אחר ל- ynet. אדם נוסף, גם כן מתנגד למשטרו של אסד, סיפר כי "המשטר מנסה לכרות ברית עם 'האחים המוסלמים' נגד המפגינים".

לדבריו, "הוא שלח פעילים של ארגונים פלסטיניים מוסלמיים רדיקליים כדי שיבעירו מבני ציבור ויטעו את הציבור לחשוב שמפגיני האופוזיציה עשו זאת. המטרה - הכפשת המפגינים והכשרת הקרקע לפעול נגדם בכוח בתואנה כי הם מופעלים על ידי ישראל". מעניין, תמהים בציניות פעילי האופוזיציה, כיצד יכולה היתה "כנופיה חמושה" לחדור לעיר הנצורה בידי כוחות צבא מכל עבריה.

אופוזיציונר נוסף למשטרו של בשאר אסד סיפר ל-ynet כי "המשטר מושחת. הם גנבו את הנפט של המדינה ומספרים שכל ההכנסות ממנו הולכות לצבא. אנחנו בניה של סוריה, לא נוותר לו. הוא מעדיף את איראן וחיזבאללה ומשתמש בהם כדי להגן על עצמו". 

תושב העיר בדרום סוריה מירר בבכי: "דרעא מתה, הצילו אותנו מטבח". צפו

"כיום, המשטר הסורי חלש יותר", סיפר ל-ynet גורם אופוזיציה נוסף. "יש לנו כלים הגנתיים כדי להתמודד איתו - כלי התקשורת".

מתקשים להשיג מחשב

כאשר נשאל הגורם אם הרשתות החברתיות והאינטרנט משפיעים במשהו על המצב בסוריה הוא השיב: "צריך לזכור שבסוריה אין מחשב לכל משפחה. מדובר במוצר יקר שעולה 600-1,000 דולרים ליחידה. ובאופן יחסי, למספר מועט של אנשים יש גישה לרשת האינטרנט".

למרות הקושי בהשגת מחשב וגישה לאינטרנט, גורם האופוזיציה אמר כי הרשתות החברתיות בכל זאת מצליחות להמריץ אנשים. אך לדבריו, האינטרנט הוא כלי שמעורר מוטיבציה יותר מאשר הוא קובע דברים בפועל".

"המשטר מערים קשיים בכך שהוא קוטע את רשת האינטרנט, אבל הקשר בין האנשים לא יכול להיקטע", סיפר גורם אופוזיציה נוסף ל-ynet. 

צפו: צבא העם? החיילים הסורים שהגיעו לדרעא התקבלו בקריאות בוז

באתרי האינטרנט המזוהים עם האופוזיציה בסוריה חוגגים מאז פרוץ ההפגנות במדינה לפני קצת יותר משבוע. בחלק מהאתרים ניתן למצוא תיאורים, לפעמים מוגזמים, על ההפגנות נגד המשטר וכן הודעות שקוראות לאנשים לצאת להפגנות.

"הצילו אותנו, יש טבח בדרעא!"

ברשת החברתית "פייסבוק" פועלות קבוצות שונות, כמו למשל קבוצה שקמה השבוע במטרה לאסוף "מיליון חתימות נגד הנשיא אסד". גם ב"טוויטר" ניתן בקלות למצוא ביקורות קשות על אסד - אולי כתחליף לקריאה אמיתית ברחוב.

"תחי דרעא! יחי בני החורין המגינים עליה כחומה בצורה!", צייצו פעילי אופוזיציה סורית ב"טוויטר".

פרט אליהם ניתן למצוא כל העת שפע של סרטונים מצמררים על המצב בדרעא. גולש אחד מירר בבכי מצמרר כי בדרעא נעשה טבח של ממש. "אני קורא לכל הערוצים הערביים והזרים: הצילו אותנו, יש טבח בדרעא! הצילו אותנו! אני פונה לסוריה, לעם הסורי, יש טבח בדרעא, הצילו אותנו! הממשלה המושחתת הזאת טובחת בנו! יש כאן טנקים ומשוריינים, הצילו אותנו! דרעא קוראת לכם, דרעא מתה! אני מתחנן בפניכם!", קרא הגולש.

ולא זו בלבד, סרטון נוסף שהועלה לרשת תיעד את פעולתם של כוחות הביטחון הסוריים בעיר הדרומית. בתמונות נראים אנשים סמויים של כוחות הביטחון, בלבוש אזרחי, מבצעים מעצרים בעיר. 

"להפיל את בשאר אסד". קבוצה שנפתחה בפייסבוק נגד נשיא סוריה

במקביל ניתן למצוא עדויות ראשונות לפעילותם של כוחות צבא בדרעא ולבוז בו התקבלו החיילים הסורים על ידי תושבי המקום.

על כל פנים, יש בתמונות אלה כדי לסתור את הטענה הרשמית של השלטונות הסוריים כי "החיים בדרעא נורמליים ושלווים", כפי שטענו בימים האחרונים.

מחסום הפחד עדיין לא נחצה

ובחזרה לקולות פעילי האופוזיציה. על אף שמדובר בקולות יוצאי דופן ועל אף שהמפגינים בדרעא ובכמה ערים נוספות מגלים תעוזה רבה, אפילו מעבר לציפיותיהם של אנשי האופוזיציה עצמם, דומה שישנו עדיין קו ברור שלא נחצה - מחסום הפחד ההמוני מהמשטר הסורי. ניתן אולי לייחס זאת לאגרוף הברזל חסר הרחמים שמפעיל אסד נגד בני עמו, ואשר ככל הנראה גבה עד כה עשרות הרוגים, מאות פצועים ואולי גם אלפי עצורים.

לכך צריך להוסיף את העובדה כי ההפגנות נגד משטרו של אסד מתרכזות עדיין בשוליים, אינן מתפשטות לבירה הסורית, דמשק, ואינן מעלות את סף הרתיחה שלה. ניתן להבין זאת לאור העובדה שבשנות השמונים, קריאת התגר מצד אנשי "האחים המוסלמים" על משטרו של חאפז אסד, אביו של הנשיא הנוכחי, הסתיימה בטבח שביצע בהם המשטר בעיר חמאת. טבח זה גבה את חייהם של כ-30 אלף בני אדם - זיכרון שעודנו חי וקיים בסוריה ואשר כל מפגין נושא עמו בתודעתו.

צפו: כוחות ביטחון בלבוש אזרחי מבצעים מעצר של מתנגדי משטר אסד

גולש אחד, שוודאי נושא עמו את זכר הטבח בחמאת, עשה הקבלה בין הטבח בעיר לבין המצב כיום בדרעא, והעלה ל"יוטיוב" סרטון וידאו ובו קבע כי "ההיסטוריה חוזרת על עצמה".

קשה, אם כן, לדעת בדיוק מהם פני הדברים בסוריה וכיצד יסתיימו הפגנות המחאה. אלא שבינתיים ניתן לומר בזהירות כי על אף שמדובר באתגר רציני ביותר עמו מתמודד הנשיא אסד, רבים מאוד במדינה עדיין חוששים ממשטרו והמסה הגדולה של מתנגדיו טרם יצאה להפגין ולקרוא ישירות להפילו. ישנם כבר פעילי אופוזיציה שחוששים כי גל המהומות הנוכחי ישכך בשל הכוח הרב שמפעיל אסד וכי בסופו של יום יחזור המצב בסוריה להיות כשהיה.

מסיבה זו יש תחושה כי הפור האמיתי בהפגנות האחרונות טרם נפל. אולם על אף שנראה כי אסד החזיר בינתיים את השליטה לידיו והצליח לבודד את עיקר המהומות לדרעא עצמה, צריך לזכור כי די בתקרית דמים קשה אחת במקום אחר כדי לשוב ולהבעיר את המצב.