שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מורה נבוכים: למה בעצם הרופאים שובתים?

    שביתת הרופאים אמנם נמצאת בהפוגה זמנית, אך הפערים בין דרישות ההסתדרות הרפואית לבין טענות האוצר גדולים מאוד. מהן המחלוקות העיקריות, מי מנסה לעשות עליכם ספין ומאיזה נושא שהיה בראש הדרישות כולם מתנערים?

    הרופאים חזרו היום (ה') לעבודה סדירה, לאחר יומיים של שביתה, וכנראה שינטשו את המשא ומתן: בפגישה שנערכה אמש הם טענו כי הגיעו למבוי סתום ויו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר לאוניד אידלמן ציין כי מדובר ב"משבר אמון" וכי הם אינם מעוניינים לחזור לשולחן הדיונים. בשעות הקרובות ידונו הרופאים לגבי השבתה נוספת וצעדי המחאה הצפויים בשבוע הבא.

     

     

    הסיבה לרצונם של הרופאים לנטוש את המשא ומתן נובעת מהפערים הגדולים בין דרישות הרופאים לבין משרד האוצר. אותם פערים אף הובילו את משרד האוצר להציע לרופאים לפנות להליך בוררות, צעד שרק לפני שמונה חודשים התנגדו לו במשרד נחרצות. כעת תור ההסתדרות הרפואית להתנגד לבוררות, בטענה שהאוצר "הולך סחור סחור". באוצר, יש לציין, הופתעו מרשימת הדרישות הגדולה שהגישה ההסתדרות הרפואית ובכיר במשרד אף אמר כי "במסגרת המשא ומתן הם ביקשו שנכריע גם בנושאים שיכולים להינתן בהחלטה של משרד הבריאות, כמו תוספת תקנים והסעות, בטענה שאין להם אמון במעסיקים". רשימת הדרישות ארוכה כל כך עד שהרופאים הגיעו אתמול לדיונים מצויידים ב"תיעדוף" של דרישותיהם.

     

    רגע לפני שהמחאה מתחדשת בדקנו מהן הדרישות העיקריות ונקודות המחלוקת במשא ומתן, מדוע יש גרסאות רבות כל כך לנושאים כמו שכרם של הרופאים ולמה רעיון השר"פ, שרק לפני רגע היה נראה כמו נוסחת קסמים שתביא לפתרון המשבר, הפך לנושא שכל הצדדים מנסים להתנער ממנו. 

     

    תוספת תקנים: לא עודכנו למעלה מ-30 שנה

    בראש סדר העדיפויות של ההסתדרות הרפואית נמצאת הדרישה לתוספת התקנים. בהר"י קיימו בדיקה בסיוע חברת ייעוץ חיצונית והעריכו כי ישנו פער של 18%-86% בין התקן הקיים לתקן הנדרש. כדוגמה הם נותנים תחומים כמו דימות או צינתורים, שהפכו להיות משמעותיים יותר ויותר ברפואה, אך התקנים בהם לא עודכנו למעלה מ-30 שנה.

     

    באוצר, לעומת זאת, סבורים כי הדרישה של ההסתדרות הרפואית היא "מאבק כוחות" על ניהול המערכת וכי ההכרעה בעניין תקנים יכולה לעלות לדיון גם על ידי משרד הבריאות. עוד מציינים באוצר כי בהסתדרות הרפואית הציגו נוסחאות ולא דרישות מספריות, דבר שמקשה על ההתקדמות.

     

    תגמול רופאים בפריפריה: סכום לא אטרקטיבי

    נושא מהותי נוסף הוא תגמול הרופאים בפריפריה ותיגמול למקצועות במצוקה. בהסתדרות הרפואית דחו את הצעת האוצר לתגמל רופאים בפריפריה בסכום נוסף של 600 עד 1200 שקלים בחודש, בהתאם לדרגתם, וטענו כי מדובר בסכום לא אטרקטיבי. עם זאת, באוצר מציעים גם "מענק חתימה" של עשרות אלפי שקלים לרופא שיעתיק למספר שנים את מקום מגוריו לפריפרייה.

     

    העלאה בשכר הבסיס: 50% תוספת

    דרישה מרכזית נוספת של הרופאים היא העלאת שכר השעה ב-50%. הרופאים הציגו תלושי שכר של רופאים בדרגים שונים, ממתמחים ועד מנהלי מחלקות, ובכולם שכר הבסיס אכן נמוך: נע בין 24 שקלים לשעה למתמחה ועד כ-55 שקלים לשעה למנהל מחלקה בדירוג הגבוה ביותר.


    כאן שביתה. האם גם בימים הקרובים נראה מחלקות ריקות? (צילום: אליעד לוי)

      

    דרישה זו הובילה את האוצר לשלוף את נתוני השכר הממוצעים של רופאים, הכוללים בתוכם גם תורנויות וכוננויות, ועומדים על שכר ממוצע של 26 אלף שקלים בחודש.

     

    בהסתדרות הרפואית הדגישו אתמול כי הם מדרגים את נושא השכר בסוף סדר העדיפויות. ד"ר נמרוד רחמימוב, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית, טוען שדרישת הרופאים עוותה על ידי משרד האוצר. "לקחו גרעין של אמת וסובבו אותו כדי ליצור מצג שווא", הסביר. "הרי רופא מתמחה, שעושה עשר תורנויות בחודש, עובד עבודה של שתיים וחצי משרות. זה לא שביקשנו להכפיל את השכר של רופא שמרוויח 15 אלף שקלים, זו לא דרישה לכסף, אלא להפחתת עומס העבודה: אנו דורשים הגדלה של תקנים ואז נטל התורנויות יתחלק בין יותר רופאים. המטרה בדרישה להעלות את שכר השעה היא שהשכר הכולל של הרופא לא ישתנה, בגלל שהוא יעשה פחות תורנויות".

     

    באוצר טוענים, בכל מקרה, שדרישה זו גדולה מדי וכי על הרופאים לדרוש העלאת שכר למתמחים ולא העלאה רוחבית לכלל הרופאים.

     

    שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים: כולם מתנערים

    רק לפני יומיים הוצג השר"פ, מתן שירותי רפואה פרטיים בבתי החולים הציבוריים לאחר שעות עבודת הרופאים, כמילת קסם שעשויה להביא לפריצת הדרך המיוחלת במשא ומתן בין הרופאים לאוצר. היום כולם כבר מתנערים מהאפשרות שמדובר בפתרון משמעותי. בהסתדרות הרפואית אף מחקו את השר"פ מראש רשימת הדרישות במשא ומתן.

     

    "אנחנו דיברנו על שימוש בביטוחים המשלימים שישנם ל-73% מהאוכלוסיה ורק על בתי החולים בפריפריה", אומר ד"ר רחמימוב. "זה ספין של האוצר שהשר"פ הוא בראש הדרישות שלנו. שימוש בביטוחים משלימים יאפשר לאוכלוסיית הפריפריה לנצל את הביטוחים, כמו תושבי המרכז. זה ייתן אפשרות השתכרות לרופאים ויכניס כסף לבתי החולים, שיעזור גם למתמחים. ברגע שלבית החולים יש הכנסות הוא יוכל לממן הסעות ללימודי המשך למתמחים".

     

    נושא השר"פ קיבל עידוד משמעותי מסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שמקדם את הנושא מול ראש הממשלה. עם זאת, ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "הנושא נבדק וטרם התקבלו החלטות".

     

    אבל אפילו ליצמן, חסיד השר"פ, נשמע אתמול מסוייג לאור ההתנגדויות שעלו מהמערכת. "השר"פ זו לא מילת קסם", אמר. "זו דרך לרופאים הבכירים לקבל כסף מהצד באופן חוקי. רופאים יישארו ויעבדו אחר הצהריים. זו לא הדרישה היחידה. צריך לשפר את תנאי העבודה והשכר של המתמחים. חד משמעית לא אתן שימשיכו לעבוד 28-29 שעות".

     

    גם מנהלי בתי החולים הממשלתיים לוטשים עין לכספי הביטוחים המשלימים ומנסים לנהל משא ומתן מול קופות החולים, על מנת שאלו ירכשו חלק מהשירותים שבביטוחים המשלימים מבתי החולים הממשלתיים.

     

    במשרד האוצר מתנגדים נחרצות לנושא השר"פ, ושר האוצר יובל שטייניץ אף אמר אתמול כי "יש לנו מערכת ציבורית טובה. אנו לא רוצים לראות מערכת לעשירים ולעניים".

     

    גם מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס הזהיר אתמול כי השר"פ אולי נראה כמו פתרון ללא עלות, אך הציבור יהיה זה שישלם את מחירו. "השר"פ יביא לתוספת הוצאה של למעלה משני מיליארד שקלים מכיסם הפרטי של האזרחים", הזהיר. "הפעלת שר"פ תגרום להרס מערכת הבריאות הציבורית ולפגיעה קשה בשכבות החלשות".

     

    יש לציין כי הפעלת השר"פ נאסרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2002 ופעם נוספת על ידי בג"ץ ב-2009, אך סגן השר ליצמן הבהיר אתמול כי יפעל באופן חוקי. בהודעה של משרד הבריאות צויין כי לפי החלטת בג"ץ בסמכות הממשלה להתקין תקנות לנושא הפעלת שר"פ.

     

    ההתמקדות בשירותי הרפואה הפרטית, מהם יוכלו להנות בעיקר הרופאים הבכירים, מטרידה גם את המתמחים. ד"ר ליאור פרל, מתמחה בבית חולים במרכז הארץ ומייסד עמותת "מרש"ם", המאגדת את המתמחים, אמר בנושא כי "אם בזה זה יסתכם אז תהיה בעיה.
    למתמחים יש מצוקות הרבה יותר אקוטיות במערכת הבריאות. מבחינת המתמחים זה רלבנטי רק בעקיפין, זה לא יפתור את בעיית התקנים במחלקות או השכר. נהיה מאד מאוכזבים אם זו תהיה פריצת הדרך שתעצור את מחאת הרופאים".

     

    ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), יו"ר שדולת הבריאות בכנסת, הזהירה גם היא כי "העלאת נושא השר"פ כמזור לשביתת הרופאים הינו ספין תקשורתי מצד ראש הממשלה ומצד סגן שר הבריאות. בלב השביתה עומדים הרופאים המתמחים, הרופאים במחלקות הפנימיות, הרופאים במקצועות הנדרשים ומקביליהם, אשר שכרם אינו הולם את עבודתם הקשה. הכנסת השר״פ כלל אינו מתייחס אליהם מפני שהוא נותן מענה לקבוצת רופאים בכירים מצומצמת, העוסקת במקצועות כירורגיים בדרך כלל.

     

    "רעיון השר"פ מוצא חן בעיני רה״מ כי בדרך של הסטה לכיוון זה הדבר מייתר לכאורה את צרכי הרופאים ומקטין את התקציב הנוסף, אותו תצטרך הממשלה להקצות לשכר הרופאים. הכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים הינו צעד נכון לכשעצמו, אך עירובו ברגע זה והצגתו כפתרון לשביתת הרופאים הוא ניסיון להסיט את תשומת הלב הציבורית ממצוקת הרופאים ושכרם הלא הולם ולא הוגן".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שביתת הרופאים. רשימת דרישות ארוכה
    צילום: אליעד לוי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים