שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "אלוהים, אל תיתן לנו לקבור ילדים"

    לו הייתה בקשה אחת בידיה של מרים פרץ, שאיבדה שני בנים במלחמות ישראל, כך הייתה מפצירה ביושב במרום. אחר כך גם מבקשת הסברים. ראיון מיוחד לרגל יום השנה לנפילתו של אלירז

    כשמרים פרץ נוסעת לבית הקברות הצבאי בהר הרצל, היא נקרעת מבפנים. כל הדרך היא לא יודעת מאיזו שער להיכנס לבית הקברות: מהכניסה שקרובה לקבר של בנה הגדול, אוריאל - או מזו הקרובה לקבר של בנה אלירז. את שניהם שכלה במלחמות ישראל, ואת שניהם היא באה לבקר. אבל את מי קודם?

     

     

    סגן אוריאל פרץ נהרג בנובמבר 98' בדרום לבנון. 12 שנים אחר כך נהרג אחיו אלירז, שהיה סגן מפקד גדוד, בתקרית בכיסופים. ומרים? רק רוצה לשמוע אותם קוראים לה אמא. "אני זקוקה למילה הזו", היא אומרת, "ואחרי זה אני יכולה למות".

      

    היום (ה') הוא יום השנה הראשון לנפילתו של אלירז פרץ. אמו שומרת בקופסה קטנה בסלון אבן שרופה מלבנון, שקיבלה מהמפקד של בנה, אוריאל. ליד הקופסה היא שומרת אבן לבנה שהביא לה אלירז, בזמן מלחמת לבנון השנייה, מהמקום שבו נהרג אחיו הגדול. "לי אין זהב", מרים פרץ אומרת. "אבל כשייבנה בית המקדש, את שתי האבנים האלה אני אביא". ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם לגלות שלשכול יש שם פרטי. 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אורות
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אין מילים שמתארות את הצער שלה. מרים פרץ
    צילום: אלעד גרשגורן
    אוריאל ואלירז פרץ עם אביהם. "יש לי משפחה בשמים"
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים