שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock

    סקס עושים רק באהבה או שלא עושים בכלל

    היא אומרת שאין טעם לקרוא לזה "לעשות אהבה" כשמדובר בסטוץ, ובטח שאין טעם לישון כפיות לאחר מכן. הוא שואל מדוע אי אפשר לאהוב הערב, מתוך ידיעה שמחר נצטרך למצוא אהבה חדשה, בין אם זה לערב אחד או לשנים רבות?


    היא: אל תכַפֶּת אותי אם לא אכפת לך ממני


    "לעשות אהבה" זה לרוב ניסוח שגוי. גם בתוך מערכת יחסים, מעטות הן הפעמים בהן יצא לי לעשות אהבה, לא כי לא אהבנו, להיפך, הסקס הכי טוב שהיה לי היה במערכות יחסים אוהבות. אבל המונח עצמו הוא בעייתי. בראייה שלי יש במילה אהבה משהו מאוד רך, נקי,רומנטי, אינטימי.

     

    לעשות אהבה זה לפני הסקס, ורצוי אחרי הסקס, לעשות אהבה זה להסתכל בעיניים, ליטופים לפני השינה וכפיות והתכרבלויות של בוקר במיטה. אבל בזמן הסקס, הייתי מעדיפה להשאיר אותה מחוץ למיטה. בעיקר כי המושג הזה מנציח עכבות ומציב גבולות. המושג הזה עוד יותר מבלבל בעיניי, כשמדובר בסקס שאין בו אהבה.

     

    >>>הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים

    >>>בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים

      משהו קרה לגברים בשנים האחרונות, משהו שהיה מקושר בעיניי לנשים בלבד. בהתחלה חשבתי שאולי זה היה כאן תמיד, ורק אני, מאחר שהייתי עשר שנים בזוגיות מונוגמית, לא הבחנתי בו, אבל גם חברותיי מעלות את זה יותר ויותר בשיחות, אז כנראה שזו לא רק אני.

     

    כשגרתי עם שותפים, העדפתי שלא להביא אליי הביתה חד פעמיים, מראש העדפתי למנוע את השאלות, את חוסר הנעימות, את הצורך לשמור על השקט, היה לי ברור שכשהסתיימה הסיבה לשמה התכנסנו, אני אוספת את דבריי ונוסעת חזרה לביתי לישון במיטה שלי. לא תמיד זה היה כיף, בטוח שלא נוח, לפעמים המעשה הזה לווה בהרמת גבה, לעיתים בהפצרות שאשאר, אבל מעולם לא הבנתי את הצורך בלמשוך את הסוף.

     

    מאז שאני גרה בדירה משלי, אני מזמינה אליי. בעיקר כי זה קל, זו המקלחת שלי, המיטה שלי, הבית שלי. עכשיו נוצרה בעיה חדשה: הם לא רוצים ללכת. את סוגיית הלישון, נניח ואני מבינה, לילה וקר והוא עייף, לעיתים גם שיכור או מבוסם קלות ולא בא לו לצאת אל החשיכה. אבל את הכפיות של אחרי... זה כבר גדול עלי.

     

    אני לא מצליחה להבין את ההנאה לחבק אשה שאין לך שום רצון לשוחח איתה בבוקר, את הצורך לנשק עירום בעדינות מבלי שתרצה לחזור על הפעולה הזאת שוב לעולם, את הרצון להתעורר ליד גוף שמבחינתך אין בו דבר מלבד לגוף.

     

    דווקא מאחר שאני למודה ומכירה אינטימיות אמיתית ואהבה אינה זרה לי, אין בי נזקקות או רצון בהעמדת הפנים, אין בי את הצורך באשליה. גבר שנשאר לכפת מבלבל אותי, בכוונות שלו כלפיי. נראה שמשהו בלבד משחית את הנפש וגורם להתפשר על רגעי חום חולפים במקום לחפש אהבה, בוודאות שזה קל יותר לעשות אותה עם זרים, ללא ספק זה מהיר יותר ליצור אינטמיות אינסטנט, אחרי סקס. זה נותן מנוחה לכמה דקות מהמירוץ.

     

    אפשר בבקשה לחזור ולעשות סקס. ואם כבר באת רק בכדי לזיין - אפשר להפסיק לזיין את השכל?

     


    הוא: סקס בעיניי מכיל בתוכו את כל מרכיבי התשוקה


    אם באמת סקס מזדמן היה בעינייך סקס לשמו, הרי שלא היית נכנסת לסרט של הכפיות ושל הטלפון שאחרי גם ברמת התיאוריה. אך מכיוון שאין לנשים את היכולת להרפות מההשלכות, השאלות והתהיות לגבי היום שאחרי, הן נוטות להאשים את הגברים בהבטחות שווא שלא באמת נאמרו מעולם.


    אוהב את זה שהסכמת לבלות איתי את הלילה (צילום: Index Open)

     

    הסקס בעיניי מכיל בתוכו את כל מרכיבי התשוקה, המשיכה, והאהבה. נכון, זה רק לשעה הקרובה (ויש כאלה שזה מחזיק אצלם רק שלוש דקות, ובכל זאת), אבל גם אם זה רק ערב אחד ובודד, וכל מה שמעניין אותי בו הוא לממש את הייצרים שעוררת מתוכי (או שהיו קיימים אצלי כבר כמה ימים בשל חרמנות מצטברת) – הרי שאין שום סיבה לא לעשות את זה באהבה.

     

    אני אוהב נשים, אני אוהב את זה שהסכמת לבלות איתי את הלילה, אני אוהב את גופך ואפילו אותך, ככזו שזורמת, שבטוחה בעצמה, שיודעת מה שהיא רוצה, שמשדרת מיניות ועוצמה. אני אוהב, אז למה לא להראות את זה?

     

    מכיוון שנשים מגדירות את הכל לפי תגיות, כמויות ולוחות זמנים, כך הן חושבות שהן יודעות מהי אהבה, מתי צריך לומר ולהראות שאוהבים, מתי אפשר לרדת, כמה זמן זה בסדר לא להתקשר אחרי, כמה הודעות מפצות על כעס וכמה הבהרות יצליחו להעלים את הספק. עצם הקביעה שכפיות זה משהו מבלבל מראה שאין אפשרות להיות בּמַקום של כאן ועכשיו, של הנאה מהרגע ומהחוויה, ושל ההתמסרות ההדדית לעצם מה שקורה בין שני אנשים, זרים לחלוטין, שמחליטים לחלוק רגעים אינטימיים לערב בודד. הרי אם לא יהיו כפיות, את תמצאי משהו אחר בכדי להאשים אותי על רגשות האשמה שלך על סקס מזדמן. מדוע אי אפשר ליהנות ולזרום, מכל הלב, עם כל השפתיים ובכל מקום שאליו נשלחות הידיים? מדוע אי אפשר לאהוב הערב, מתוך ידיעה שמחר נצטרך למצוא אהבה חדשה, בין אם זה לערב אחד או לשַׁנִים?

     

    >>> טוקבק כדורבנות: חפירות בסדינים חושפות: מדוע סינים ישנים מקלות? 

     

    כפיות, ליטופים ונשיקות שממשיכים הרבה אחרי שהאקט המיני והחד-פעמי הסתיים נועדו לפוגג את הלבד שבגללו התחלנו את הערב הזה מלכתחילה. הן נועדו לאשר לשנינו (כן, לשנינו) שלמרות הלבד והייאוש והחיפוש, אנחנו עדיין יצורים שיודעים גם לאהוב ולא רק להזדיין על-פי קריטריונים של מוצר על מדף בסוּפּר.

     

    אני מאוהב אוטומטית כשהאופציה המינית עומדת מתחת לאף, כשהיא ממומשת לחלוטין. גברים אוהבים מתוך תשוקה ומתוך משיכה, וכשאין אותן – לא תוכלי למצוא את הגבר שהיה מאוהב בך. אני אוהב אותך כשאני רוצה אותך, וכל השאר פחות מעניין אותי.

     

    חג שמח!

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גם אם זה רק לשלוש דקות
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים