שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עטיפת הספר
    פשוט אומרים די: יוצאים לדרך הגמילה מחיתולים
    אם אתם ממתינים בסבלנות עד שהמלאך הקטן יבוא ויבקש להיגמל מהחיתול - כדאי שתפסיקו. דפנה תייר מסבירה מדוע לא מומלץ "לזרום" עם הילד אל עבר הגמילה ואיך אנחנו, ההורים, צריכים להוביל אותו בביטחה, אך בנחישות, אל היעד הנכסף

    בדרך לגמילה מוצלחת על פי גישת ההיענות לצרכים, כפי שהסברתי בחלק הראשון של מדריך זה, ישנם שני מרכיבים. האחד הוא הקדמת גיל הגמילה לגיל שנה וחצי והשני - נקיטה בגישה חינוכית סמכותית בגמילה. הראשון הוא בגדר המלצה, הגם שהמלצה חד משמעית. המרכיב השני, לעומת זאת, הוא הכרחי, ועל כן אלו מכם שבוחרים לגמול בגישת ה"היענות לצרכים", הן המאחרים לגמול והן המקדימים, טוב יעשו אם יתבססו על הגישה החינוכית הסמכותית, המוסברת בקצרה בהמשך.

     

    הגישה החינוכית ה"זורמת", הרווחת כיום, רואה בפעוט את הדמות המובילה את תהליך הגמילה מחיתולים. בגישה זו על הפעוט להיות "בשל" לתהליך ותפקידם של ההורים והגננות מצטמצם ל"לזרום אתו".

    במילים אחרות: האחריות לתהליך מונחת על כתפיו של בן השנתיים-שלוש, וכל שמוטל על הוריו הוא ללוות אותו בתהליך ולתמוך בו.

     

    אני סבורה שהגישה החינוכית הנהוגה כיום בעייתית. מממצאי המחקר שלי ומניסיוני הקליני עם מאות משפחות עולה כי יש מתאם בין סגנון הורי מאפשר ו"זורם" לבין הופעת קשיים בתהליך הגמילה. כלומר, ככל שפוחתת הסמכותיות שמפגין ההורה לאורך תהליך הגמילה, עולים הסיכויים להופעת בעיות, בייחוד בכל הנוגע לפעוטות ה"מאתגרים" יותר (פעוטות שבאופיים ובהתנהגותם נוטים להפגנת דעתנות יתר, עצמאות ומרדנות). לעומת זאת, ההנחה העומדת בבסיס הגישה שאני מציעה היא שככל שההורה נוקט סמכותיות רבה יותר במהלך הגמילה – גובר הסיכוי להצלחה מהירה ומלאה.

     

    במילים אחרות - אם מישהו פה צריך "לזרום" עם מישהו, רצוי שיהיה זה הפעוט שזורם עם הוריו ולא להפך...

     

    ההורים מובילים את תהליך הגמילה - לא הפעוט

    בגישת ההיענות לצרכים נוקט ההורה גישה חינוכית סמכותית. הוא זה שמוביל את תהליך הגמילה ולא הפעוט, משום שהוא בר-הסמכה מבין שניהם. ההורה נוקט גישה זו מתוך עמדה דורשת אך בה בעת חמה, תומכת ומעודדת. הפעוט חש שהוא יכול לסמוך על הוריו בשעה שהם מעבירים אותו תהליך חינוך וחיברות בסיסי והכרחי זה, וגם אם יתגלו קשיים במהלך התהליך – הוריו נמצאים לצדו ומאמינים ביכולתו להתגבר ולהתפתח.


    הורים סמכותיים - פשוט מבצעים (צילום: Shutterstock)

     

    לצורך המחשת הסמכותיות, אדגים תהליך של צחצוח שיניים לפעוטות: פעילות זו אינה חביבה על רוב התינוקות, הפעוטות והילדים. ובכל זאת, רוב ההורים הסמכותיים והאחראים מחליטים לבצעה. הורים אלו אינם מחכים עד שילדם ירצה לצחצח שיניים או עד שידע לאחוז במברשת ולצחצח כהלכה – הם מצחצחים לפעוט את שיניו, בעצת המומחים ובעידודם.

     

    לעתים קרובות, בגלל התנגדות הפעוט, הם אף נאלצים לעשות זאת בלית ברירה במידה מסוימת של הפעלת כוח. רובם של הורים אלה אינו מוטרד שמא תהיה לילד טראומה עקב כך.

     

    הורים סמכותיים יבהירו לילדם לאילו התנהגויות הם מצפים ממנו ויחזקו התנהגויות אלו. הם יהיו רגישים, חמים ואמפתים כלפי הילד ויתמכו בו עד לסיומו המוצלח של התהליך.

     

    בגישת ה'היענות לצרכים' אחריות ההורים מתבטאת בוויתור על הציפייה שהפעוט יכריז שהוא מוכן להיגמל, ייזום את תהליך הגמילה או יבקש לעשות את צרכיו. על ההורים להבין כי גם בלי כל אלה ניתן לגמול את הפעוט, שכן בהתנהגותו הוא מאותת על עשיית צרכיו. על ההורה להיות פתוח, רגיש וקשוב לקלוט איתותים מקדימים אלה, להגיב עליהם ולעודדם.

     

    יוצאים לדרך: תחילת תהליך הגמילה מחיתולים

    • אחידות דעות ושיתוף פעולה הורי

    מומלץ שלקראת תהליך הגמילה תשוחחו ביניכם ותבררו את גישתכם ואת דעותיכם בנוגע לתהליך. רצוי גם ששניכם תלמדו מעט על הנושא בטרם תגבשו עליו דעה נחרצת. יש צורך לדון בנושא, להתחשב בבן או בבת הזוג ולהקשיב לדעתם, ורק בסופו של הדיון לגבש החלטה מהותית ומעשית משותפת המקובלת על שניכם. רצוי, כמובן, שבהמשך תחלקו שניכם במעמסת יישום תהליך הגמילה עצמו.

     

    חשוב באותה מידה שיתוף הפעולה של כל מי שמשתתף בטיפול בילד: אח בוגר, סבים, מטפלת או שמרטפית. גם אותם יש ליידע, ללמד, להנחות ולגייס לטובת התהליך.

     

    • עיתוי מתאים לגמילה

    בחרו מועד המתאים לכם. על מועד זה להיות רגוע יחסית, עד כמה שמאפשרים החיים המודרניים שלנו. בחרו זמן שבו, קודם כול, אינכם לחוצים באורח יוצא דופן (בעבודה, למשל) ושבו אתם חשים פנויים לתהליך. תקופה בה אינכם מחויבים ליציאות רבות ולארוחות מחוץ לבית. תקופה שבה אינכם מתארחים או מארחים.

     

    השתדלו, עד כמה שזה אפשרי, לא לפתוח בתהליך הגמילה סמוך לכניסה לגן, להולדת תינוק במשפחה, למעבר דירה, ליציאת האב למילואים, לנסיעת עבודה של האם לחו"ל וכמובן לא כשהפעוט אינו בקו הבריאות.

     

    בצד כל ההמלצות המחושבות, במידה רבה העיתוי המתאים הוא בסופו של דבר העיתוי שבו אתם פנויים לתהליך מבחינה רגשית. תקופה שבה אתם חשים שיש לכם האנרגיה והמשאבים הנפשיים לקחת על עצמכם את הפרויקט הזה.

     

    • התארגנו מבחינה מעשית

    רכשו סיר, ישבנון ותחתונים להחלפה. גלגלו שטיחים וכסו ספות.

     

    • מסר ברור, חד משמעי ועקבי – הפסקת השימוש בחיתולים

    המסר שאנו רוצים להעביר לפעוט בתהליך הגמילה מחיתולים הוא מסר מאוד ברור: "אין יותר פיפי וקקי בחיתול. מעכשיו פיפי וקקי עושים בסיר/באסלה". זוהי בעצם תמצית המסר: ההתנהגות המוכרת לך עד כה – נפסקת, ובמקומה, כמובן, תלמד התנהגות אחרת.

     

    על מנת שמסר יעבור לא די להעבירו באופן מילולי – יש ללוות אותו בעשייה ממשית שתמחיש לפעוט את המסר המילולי. הדרך המובנת מאליה והברורה ביותר ללמוד הרגל חדש של עשיית הצרכים היא הפסקת ההחתלה. אך עליה להתבטא בהורדת החיתול מהפעוט מעתה ואילך בכל שעות הערות שלו באופן עקבי ולא באופן חלקי בלבד. (יש גישות בהן הגמילה היא כוללת, בעירות וגם בשינה. בגישתי אני מציעה תחילה לקדם שליטה על עשיית הצרכים בעירות ורק בהמשך גם בשינה).

     

    ברגע שהפעוט קם בבוקר מסירים ממנו מיד את החיתול של הלילה ולאורך השעות הקרובות יהיה הפעוט לבוש בתחתונים, ללא חיתול. מחתלים אותו בשנית רק עם חזרתו למיטה, על פי רוב לשנת הצהריים, וכשהוא מקיץ משנת הצהריים חוזרים ומסירים ממנו את החיתול מיד – וכך, כל זמן שהוא ער ומסתובב, הוא אינו מחותל – עד שייכנס שוב למיטה לשנת הלילה.

     

    על ידי הסרת החיתול לאלתר ובאופן סופי, אנו מבהירים לפעוט באופן הברור ביותר כי תם ונשלם עידן עשיית הצרכים בחיתול. התנהלות שכזו מכילה בתוכה את העיקרון החינוכי המוכר והחשוב – עיקרון העקביות. קל לפעוט לקלוט ולהפנים מסר חד משמעי, ברור ועקבי כזה ובכך מתקצר תהליך הלמידה.

     

    מה עדיף, סיר או אסלה?

    יתרונות הסיר הם נוחות הישיבה והניידות שלו. הוא עדיף בייחוד אם מדובר בבני שנה-שנתיים. אני ממליצה להציג את הסיר לפעוט רק בתחילת התהליך ובהקשר אליו, על מנת שיהיה ברור שיש לו מטרה מוגדרת. רכשו סיר פשוט ונוח. אין צורך להשקיע בסירים המתוחכמים והיקרים יותר. סיר שיספק לפעוט מקום נוח ובטוח לעשות בו את צרכיו, גם אם מחירו שקלים בודדים, הוא הסיר הטוב ביותר. רצוי שתרכשו כמה סירים שיהיו פזורים במקומות שבהם הילד נמצא הרבה (בגן, אצל הסבתא, בתא המטען במכונית וכיו"ב).

     

    כשמדובר בפעוטות בני שנתיים-שלוש ומעלה, עדיף לבחור באסלה. בגיל כזה נראה לעתים שהילד גדול מכדי לשבת על הסיר. יתרונות נוספים נעוצים בחיסכון מה במאמץ הכרוך בניקיון הסיר ובייחוד בעובדה שכך הילד לומד מההתחלה לעשות את צרכיו במקום המיועד לכך (אם כי לרוב הפעוטות אין כל קושי במעבר מהסיר לאסלה).

     

    בהקשר לאסלה יש להזכיר את אפשרות השימוש בישבנון – אותו מתקן ישיבה המאפשר לילד הצעיר להשתמש באסלה בנוחות, הן בשל המושב המוקטן המתאים לפעוט והן בשל שלבי-המדרגות המאפשרים לילד להתיישב בתחושת ביטחון.

     

    ומה עושים כשיוצאים מהבית?

    המלצתי היא שלפחות בימים הראשונים של התהליך תישארו בבית. אמנם, זה עלול ליצור תחושה קלאוסטרופובית קלה, אך זהו מחיר סביר שכן תהליך הגמילה נמצא בשליטתכם ואינו משתבש עקב שינוי תנאי הסביבה. הלמידה של הפעוט אינטנסיבית ומהירה יותר שכן שום שינוי חיצוני לא מתערב או מעכב את התהליך.

     

    אך עם חלוף הימים הראשונים, בלתי סביר להמשיך ולא לצאת מן הבית. כך נמצא עצמנו עם הפעוט, שעדיין לא שולט לחלוטין בצרכיו, מטיילים בגן השעשועים הקרוב, בקניון או בנסיעה לסבתא או לחברים טובים.

     

    אם הוחלט שיוצאים מהבית רצוי להיערך בהתאם. יש לקחת תחתונים ובגדים להחלפה, שקית לאפסן בה את מה שהתלכלך, מגבונים לחים וכל דבר אחר ההכרחי לעניין זה. לאלו שעוברים את תהליך הגמילה בעזרת סיר, חשוב מאוד לזכור לקחת את הסיר איתכם לכל מקום ובכל זמן. אין זה נורא אם בשבועות הראשונים לתהליך תתהלכו עם שקית ניילון אטומה שבה יילקח הסיר ממקום למקום. כך הסיר תמיד יהיה בהישג ידכם – אם וכאשר יתעורר הצורך.

     

    רצוי מאוד להושיב את הפעוט על הסיר בחדר השירותים במקום בו אתם נמצאים, כדי שעשיית הצרכים תיעשה באווירת הפרטיות הראויה וכדי לחסוך מכם את אי הנוחות ואת אי הנעימות

    שבטלטול הסיר המלא אל האסלה. אם הפעוט רגיל לעשות את צרכיו בשירותים, כדאי שתיקחו איתכם את הישבנון, אם הוא מורגל בו.

     

    ומה לגבי שימוש ב"תחתוני-חיתול"?

    לפי הגישה המוצגת פה, תחתוני-החיתול הללו אינם מומלצים, שכן השימוש בהם מטשטש את אותו מסר ברור וחד משמעי שאמור להיות מועבר לכל אורך תהליך הגמילה: סוף עידן החיתולים. עם זאת, יש להודות שלעתים (נדירות ככל האפשר), עלולים ההורים למצוא את עצמם במצבים שבהם אין ברירה אלא להשתמש בהם, אך חשוב להדגיש: למרות הלבשתו של הפעוט בתחתוני-החיתול, עליכם להתנהל כאילו הוא לבוש בתחתוני בד רגילים. כלומר לא תוכלו להרשות לעצמכם להתעלם מהעובדה שאתם בעיצומו של תהליך הגמילה.

     

    לכן, גם כשאתם מוגנים, לכאורה, מפני פספוס, השתדלו, עד כמה שניתן, להישאר קשובים לסימניו של הפעוט ואף גשו עמו מיוזמתכם כמה פעמים לשירותים כדי (ובתקווה) שיעשה את צרכיו.

     

    בשבוע הבא: כיצד להגיב ל"פספוסים" ו"תאונות"

      

    הכותבת היא יועצת חינוכית-התפתחותית בעלת תואר M.A מאוניברסיטת בר אילן. מחברת הספר "היענות לצרכים - גמילה (מוקדמת) מחיתולים "


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סיר או שירותים? הכל תלוי בגילו של הפעוט
    צילום: Shutterstock
    כריכת הספר "היענות לצרכים - גמילה (מוקדמת) מחיתולים"
    עטיפת הספר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים