שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP , shutterstock

    חיסלו מורה דרך, לא את הדרך

    לא בדיוק ראש הנחש חוסל, אלא הסמל. הניצחון המוראלי של ארה"ב מלווה בהחמצה - בן-לאדן לא נתפס כמו סדאם. והאיסלאם הקיצוני? הוא לא הולך לשום מקום, רק מתקרב

    לחיסול אוסמה בן-לאדן בעיקר ערך סמלי. הוא לא יביא קץ לפעילות הטרוריסטית בהשראת התיאולוגיה הפנאטית של הג'יהאד העולמי, שבן-לאדן היה מהוגיו וממעצביו כמנהיג אל-קאעידה. הוא גם לא ימנע פיגועי טרור שינסו לנקום את דמו של הארכי-טרוריסט. אבל ארצות הברית הצליחה לשקם, ולו במקצת, את תדמיתה בעולם. אזרחיה מרגישים היום טוב יותר. זה בעצם הכל.

     

    המרדף אחרי בן-לאדן החל עוד לפני 11 בספטמבר 2001 - בשנת 1998, כשאנשי אל-קאעידה ביצעו בפקודתו את הפיגועים בקניה ובטנזניה. ביל קלינטון היה אז הנשיא, והוא פספס את בן-לאדן כשכוחותיו שיגרו טילי שיוט לעבר מחנה אימונים שלו באפגניסטן.

     

    ההחמצה השנייה הייתה אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ב-2001. בן לאדן הסתתר בצפון מזרח אפגניסטן ליד העיר ג'לאלבד, במתחם המערות של טורה בורה. כוח אמריקני מיוחד ניסה ללכוד אותו שם, ואחרי מרדף של חודשים בן-לאדן הצליח לברוח לפקיסטן, כשהוא לווה 7,000 דולר מעוזריו כדי שיוכל להתקיים.


    האמריקנים מרגישים טוב יותר. זה הכל (צילום: AP)

     

    במשך שנים מאז היו לסוכנויות המודיעין האמריקניות קצוות חוט שכמעט הובילו אליו. בפקיסטן נתפס אחד מסגניו, עלי שייח מוחמד, וגם שותפו הפלסטיני עבדאללה עזאם נלכד. אבל בן-לאדן, הודות לרשת של עוזרים נאמנים וממודרים, הצליח לחמוק. רק כעבור כמעט עשר שנים הצליח ה-CIA לעלות על עקבותיו, הפעם ברצינות.

     

    קושי מודיעיני כמו במקרה שליט

    עם זאת, גם סגירת החשבון מלווה באקורד צורם. הכוונה הייתה למעצר שקט, כמו במקרה של סדאם חוסיין, אבל הכוח המיוחד התגלה והותקף. העובדה שהאמריקנים לא הצליחו ללכוד אותו וליצור אפקט דה-מוראלי מרתיע, מהווה אכזבה מסוימת.

     

    נוכח המשאבים האדירים, קשה להגדיר את האיתור אחרי יותר מעשור כהישג עצום, אבל צריך לזכור גם את הקשיים לאתר את בן-לאדן - דומים מאוד לקשיים באיתורו של גלעד שליט.

     בן-לאדן הסתתר במדינה עוינת, מוסלמית, קיצונית, שהמשטר שלה ובעיקר שירות המודיעין שלה, לא הסתיר את אהדתו לאידיאולוגיה ולארגונים שצמחו בהשראתו. בנוסף לכך מי שהסתיר אותו הייתה משפחה קטנה, נאמנה לאל-קאעידה, שגם קיבלה הרבה מאוד כסף. זה מזכיר מאוד את רצועת עזה.

     

    מה שכנראה בסוף איפשר את לכידתו של בן לאדן היה הקשר הרופף שלו עם משפחתו, למרות שהתקיים באמצעות שליחים וטלפונים לווייניים מוצפנים. תפיסתו וחיסולו, חרף הקשיים, בידי צוות מיוחד של ה-CIA - אחרי שיתוף פעולה במשך השנים עם ממשלת פקיסטן ושירות המודיעין שלה - היא בכל זאת הישג לא מבוטל.

     

    הפיגוע הבא

    מה יקרה מכאן והלאה? אין ספק שתדמיתה של ארה"ב באזור, שספגה מכות קשות בתקופה האחרונה, תקבל חיזוק - וזה חשוב מאוד בימים אלה, שבהם ארה"ב מנסה להפעיל את השפעתה ולרכוש לצדה את המשטרים שינהלו את ענייני המזרח התיכון בדורות הבאים. הנשיא אובמה, שמיהר לנכס לעצמו בלהיטות של פוליטיקאי את ההישג, יזכה לבונוס בדעת הקהל האמריקנית והעולמית, אבל ספק אם זה יעזור לו בבחירות הבאות בארה"ב, רק בעוד שנה וחצי. עד אז ההישג יישכח, והכלכלה היא שתכריע.

     

    צילום: AP

     

    אשר לפיגועי נקם של אל-קאעידה: האמריקנים כבר נוקטים באמצעי זהירות, למרות שידוע שלפיגוע נקם גדול דרוש הרבה תכנון ואיסוף מודיעין. אולם ישנם בעולם המערבי, באירופה ובארצות הברית, מספיק מוסלמים קיצונים שחיסול בן-לאדן עשוי להוביל אותם להוציא לפועל פיגוע "ספוראדי", אולי קטן מימדים, למשל בירי, שייתן פורקן לזעמם ולאבלם. כך שהאזהרה האמריקנית היא במקומה.

     

    ייתכן שבטווח הארוך צפויים גם פיגועים יותר מורכבים, שיכוונו לגרום הרג המוני מצד קיצונים מוסלמים. צריך לזכור שאל-קאעידה הוא לא ארגון היררכי, שאם נטלת ממנו את מפקדו שיבשת בצורה חמורה את תפקודו. בן-לאדן היה יותר מורה דרך ומקור השראה לעשרות ארגוני ג'יהאד עולמי - קבוצות איסלאם מיליטנטי ופנאטי הפועלות בהשראתו, לעתים בהנחייתו ולעתים הרבה יותר רחוקות גם במימונו של בן-לאדן.

     

    יותר חופש לטרור

    לכן מותו יותר דומה לחיסולו של מנהיג רוחני מאשר של מפקד טרור. אפקט דומה היה לחיסולו של שייח אחמד יאסין בעזה ב-2004, שפגע מאוד בחמאס. אבל הארגונים שמתשייכים רשמית לאל-קאעידה ומקיימים קשר רופף עם הנהלת הארגון - כמו זה במגרב שביצע את הפיגוע בבית הקפה במרוקו, במסופוטמיה (עיראק) ובחצי האי ערב, שמרכזו בתימן - הם ארגונים חזקים עם עשרות פעילים ועם מנהיגים רוחניים ומבצעיים מנוסים ובעלי יוקרה. הם ימשיכו לפעול בדיוק כפי שפעלו בתקופת בן-לאדן. מה שחשוב הרבה יותר לזכור הוא שבתקופה הנוכחית של התקוממויות בעולם הערבי, היכולות של המשטרים להתמודד נגדם - פוחתת.


    הפקיסטנים שיתפו פעולה לאורך השנים. באזור החיסול (צילום: EPA)

     

    נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח, היה אחד מהמנהיגים שהסכימו לשתף פעולה עם ארה"ב במלחמה באל-קאעידה באחת הקבוצות המסוכנות ביותר שלה, אבל משטרו כעת מתנדנד והטרוריסטים בחצי האי ערב חופשיים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם. הוא הדין בלוב וגם בתוניסיה, ולכן הארגונים המסונפים לאל-קאעידה - כולל אלו שבמצרים ואלו שמוצאים מחסה בסיני - מעתה חופשיים יותר לפעול. מצרים למעשה איבדה את השליטה בחצי האי סיני וגם בחלקים מרוחקים יותר בארץ הפרעונים, מה שמאפשר לארגונים איסלאמיים קיצוניים, גם אלו שאינם משתייכים ישירות לאל-קאעידה, לפעול ולהוציא פיגועים.

     

    גם שלטונו המתערער של בשאר אסד בסוריה מקל על הארגונים האסלאמיים הסלפיסטיים להתארגן ולפעול.

     את ישראל זה מחייב לדאוג שהגבולות יהיו חסומים היטב בפני הסתננויות, ובעיקר להמשיך להקדיש תשומת לב מודיעינית להתארגנויות ג'יהאד עולמי שעשויות להגיע אלינו - וכמובן להיזהר בנסיעות לחו"ל, במיוחד למדינות באגן הים התיכון.

     

    חיסולו של בן-לאדן הוא ללא שום ספק מכה מוראלית אנושה לג'יהאד העולמי, אבל האיסלאם הפנאטי, הרצחני, עודנו שם, עם בן-לאדן או בלעדיו. סביר להניח שאת מקומו של יתפוס מי שכיהן כסגנו, איימן אל זוואהירי, שימשיך כנראה לשדר את ההקלטות ובהן עקרונות האידיאולוגיה וההנחיות לחסידיו, באמצעות אל ג'זירה.

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בן-לאדן. קשר רופף עם המשפחה
    צילום: AP
    אובמה. להיטות של פוליטיקאי
    צילום: רויטרס
    צילום: נועם רותם
    שליט. כמו שמסתירים אותו בעזה
    צילום: נועם רותם
    צילום: רויטרס
    יאסין. אפקט דומה
    צילום: רויטרס
    מומלצים