שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: Index Open, רפרודוקציה: אלעד גרשגורן
    הנכבה האחרת: כך נשדד רכוש יהודי ערב
    בעבר, היהודים מילאו חלק מרכזי בכלכלות ארצות ערב ורבים מהם התעשרו והחזיקו בתים גדולים, מפעלים וכסף. כמעט הכל הולאם ונבזז. מנהל המכון לחקר יהדות לוב: "הם חיו יותר טוב מהערבים וגם מיהודי מזרח אירופה ועלו לארץ עם כותנת לעורם. אבא שלי היה מיליארדר ועלה עם מזוודה של 20 קילו"

    העם הפלסטיני יציין מחר (א') את "יום הנכבה" - בריחתם וגירושם של הפלסטינים ממדינת ישראל עם הקמתה. בנוסף לעקירה עצמה, זועמים הפלסטינים על כך שרכושם בארץ הולאם ונשדד כולו, ומאז הם חיים בעוני במחנות הפליטים.

     

    אבל למטבע יש שני צדדים. בשנים 1944-1964 נעו כ-700 אלף יהודים בכיוון השני, ממדינות ערב לישראל - וגם הם נושלו כמעט מכל רכושם. 

     

     

    "חיו יותר טוב מבמזרח אירופה"

    יהודים מתגוררים במזרח התיכון מאז גלות בבל ובצפון אפריקה מאז התקופה הרומית. בזמן הכיבוש הערבי התגוררו באזור מרבית היהודים בעולם. מאז עבר מרכז העולם היהודי למזרח אירופה, בשל הגירה, התאסלמות יהודים והתגיירות באירופה. ב-1940 חיו כ-16 מיליון יהודים בעולם, ורק כ-5% מהם, 800 אלף, בארצות ערב - בעיקר במרוקו, באלג'יר, בתוניס, בעיראק ובמצרים.  

     


    עליית יהודי תימן: הרכוש נשאר ונבזז

     

    מצבם של היהודים בארצות ערב השתנה בין התקופות והארצות: לעתים הם השתלבו בחברה וזכו למעמד גבוה, לעתים חלו עליהם הגבלות, ומדי פעם היו פרעות ורדיפות. בהכללה, יחסם של המוסלמים אליהם היה טוב לאין ערוך מאשר באירופה ומצבם הכלכלי היה מצויין.

     

    "היהודים חיו הרבה יותר טוב, בממוצע, מהמוסלמים, ולמעשה - גם מהיהודים במזרח אירופה", אומר יעקב חג'ג', מנהל המכון למחקר של יהדות לוב. "הם יכלו לעבוד במה שרצו. רובם עבדו מרצונם בתחומים מסוימים, שחלקם נמצאו ממש בשליטה שלהם: חייטות, סנדלרות, צורפות, הטבעה, סחר בתבלינים, חנויות מכולת, רוכלות, וגם במסחר הבינלאומי".

     

    "רוב היהודים והנוצרים עסקו בענפים שהמוסלמים אסרו על עצמם לעסוק בהם", אומר ד"ר צבי יהודה, מנהל מכון המחקר של יהדות בבל. "המוסלמים החמירו עם עצמם באיסור ההלוואה בריבית, שכלל, אצלם, כל עיסוק בכסף וזהב, ורוב הצורפים היו יהודים. רוב התופרות היו יהודיות, ואחר כך גם החייטים. בניגוד לאירופה, המוסלמים לא שנאו את היהודים בגלל התעסוקתם בכסף ודווקא העריכו אותם על כך". 

     

    "היהודים לקחו פחות שוחד"

    המזרח התיכון וצפון אפריקה - למעט איראן ומרוקו - עברו במאה ה-16 לשליטת האימפריה הטורקית העותמנית. השלטון העותמני, בניגוד לשלטון הערבי שלפניו, הכניס יהודים למנגנון הממשלתי. "פקידים, שופטים ומוכסים רבים היו יהודים, הרבה מעל למשקלם באוכלוסיה", מציין חג'ג'. "הם נחשבו לאנשים אמינים שלקחו פחות שוחד. יהודי לא יכל להרשות לעצמו להסתבך בשביל לגלגל לכיסו 40 דינר, מחשש שייפגע בכל הקהילה". 

     

    חלק קטן מהיהודים, בעיקר בתימן ובמרוקו, חיו בכפרים, אבל רובם חיו בשכונות משלהם בערים, בבתים גדולים ומרווחים. "כמעט בכל עיר היה 'רחוב יהודים' או 'רובע יהודי', אבל זה לא היה גטו", אומר חג'ג'. "לא הייתה חומה והיהודים נמצאו שם מבחירה, כדי לשמור כשרות ושבת ולמנוע מארחי-פרחי למינהו להיכנס ולהציק להם. המשפחה הטיפוסית גרה בקומפלקס של כמה בתים, בית לכל אח, סביב חצר פנימית. שונה לגמרי מהחושות של הפלאחים המוסלמים ומהצריפים בעיירות היהודיות באירופה".

     

    העולם הערבי עבר במאה ה-19 קולוניזציה: בריטניה השתלטה על מצרים, צרפת - על תוניס, על אלג'יריה ועל מרוקו ואיטליה - על לוב. עיראק, סוריה וארץ ישראל נשארו באימפריה העותמנית, אבל היא התפוררה ומעצמות המערב השתלטו עליה בהדרגה, עד שכבשו אותה במלחמת העולם הראשונה. המצב החדש שיחק לטובת היהודים.

     

    "היהודים הפכו למתווכים בין אירופה לערבים", אומר חג'ג'. "הם נדדו בעולם, הכירו ארצות וידעו שפות, והיו להם קשרים באירופה, וכולם סמכו עליהם. הם מכרו לאירופים בדים, חוטים ותוצרת חקלאית ערבית וסחורות אקזוטיות כמו נוצות בת יענה מאפריקה וייבאו מאירופה בגדים ותוצרת תעשייתית. הם שילמו לפלאחים מקדמות ודאגו שיספקו את הסחורה. רבים התעשרו, בעיקר בערים שעל חוף הים התיכון ובעיראק. חלקם קיבלו אזרחות אירופית ואימצו מנהגים אירופיים".

     

    איך המוסלמים התייחסו לכך?

     

    "בהתחלה זה היה להם נוח. הם סמכו על היהודים יותר מאשר אלה על אלה. האמון קרס במאה ה-20, כשנוצרו הלאומיות הערבית והציונות".

     

    "השוק בבגדד היה סגור בשבת"

    היקף ההצלחה היהודית השתנה מארץ לארץ. "אנשים שביקרו בעיראק במאה ה-19 כתבו שהיהודים שולטים בכלכלה", אומר יהודה. "השווקים היו סגורים בשבת. בממשלה ישבו יהודים. וכשנוצרו מקצועות כמו עריכת דין, היהודים בלטו גם בהם. בסוריה המוסלמים היו יותר קשוחים והגבילו את היהודים. ואילו בכורדיסטן הכלכלה הייתה תקועה בסחר חליפין, כמו בימי הביניים: המוסלמי נתן ליהודים חוטי צמר והיהודי החזיר לו בגדים". 

     

    גם בתוך הקהילות היו פערים: בכל מקום היו עניים שנזקקו למוסדות הצדקה, ולצדם, משפחות כמו דניאל בעיראק וארביב, חלפון ונחום בצפון אפריקה שהפכו למעין "רוטשילדים" אזוריים והחזיקו הון, נדל"ן ומפעלים.

     

    "במזרח לא היו מיליארדרים כמו הברון הירש", מציין יהודה. "אבל מי שהיו לו 1,000 לירות שטרלינג ו-10 בתים נחשב עשיר מאוד. מצד שני, רוב הצורפים חיו מהיד לפה ובתחרות קשה עם חברות גדולות, שחלקן השתייכו ליהודים עשירים".

     

    המזרח התיכון הוא ערש המדע וההשכלה בעולם. האוניברסיטה הראשונה בעולם נפתחה במאה ה-9 בקירואן שבתוניס - ובמחזור הלימודים הראשון שלה היו גם סטודנטים יהודים. עם זאת, מהפיכת ההשכלה שעברה על אירופה במאה ה-18 פסחה על ארצות ערב, כולל היהודים. "בצפון אפריקה בקושי היו אוניברסיטאות", אומר חג'ג'. "בכל לוב היו 14 דוקטורים. אבל הרבה מהיהודים היו אוטודידקטים שלמדו גיאוגרפיה, שפות והיסטוריה מנסיעות בעולם. יהודי עיראק היו יוצאי דופן: לכל הצעירים שם הייתה השכלה תיכונית ולחלקם גם תארים אוניברסיטאיים". 

     

    "יהודי לא אמור לשלוט על מוסלמים" 

    מצב היהודים החל להידרדר עם ההתעוררות הלאומית הערבית, עוד לפני הקמת מדינת ישראל. "עיראק הפכה ממנדט בריטי למדינה אוטונומית ב-1932 ומיד התחילה לנשל את היהודים", אומר יהודה. "לא קיבלו אותם לבתי ספר ולאוניברסיטאות, וזרקו אותם ממשרות בכל מיני טענות".

     

    מי הוביל את הגזירות?

     

    "הלאומנים הערבים והמוסלמים המיליטנטים. הממסד לא התלהב מהעניין אבל נגרר, ורוב האוכלוסייה הייתה אמביוולנטית: בחיי היום-יום הם היו מיודדים עם היהודים, אבל כשיהודי התמנה לשופט או לפקיד זה הפריע להם, כי לפי תפיסתם, יהודי לא אמור לשלוט על מוסלמים". 

     

    עם הקמת מדינת ישראל נשטף העולם הערבי במהומות אלימות, טבח וביזה ביהודים. חלק מהממשלות הערביות הגנו על היהודים ואחרות - בעיקר עיראק ותימן - ליבו את המהומות והביזה. "הממשלה העיראקית החרימה רכוש, כאילו בשביל לפצות את הפליטים הפלסטינים", אומר יהודה. "הפקידים היו מגיעים לעסק ושואלים כמה הבעלים היהודי רוצה 'לתרום' לפליטים. אם הוא לא הסכים - הלך העסק. רוב הרכוש הגיע למקורבי השלטון".

     

    ב-1951 הסכימה ממשלת עיראק, בשקט, לאפשר ליהודים לעלות לישראל, וכמעט כולם עלו. במקביל, נחקק חוק לפיו הרכוש היהודי כולו - בתים, מפעלים, סחורה, תכשיטים וחשבונות בנק - הולאם. שליט מצרים, ג'מאל עבדול נאצר, חוקק חוקים דומים אחרי פרשת לבון ומלחמת סיני. יהודי לוב גורשו ורכושם הולאם בשנות ה-60'. "קדאפי הבטיח להחזיר הכל תוך 30 שנה", מעיר חג'ג'. "אבל כרגע הוא עסוק בדברים אחרים".

     

    סוריה, תוניס ואלג'יריה לא הלאימו רכוש אבל היהודים נמלטו מהמדינות כשהן זכו בעצמאות  (1946, 1959 ו-1962 בהתאמה) והמוסלמים בזזו את הרכוש שהשאירו. כך קרה גם לרכוש יהודי תימן שעלו במבצע מרבד הקסמים. "חלק מיהודי מרוקו 'יצאו בזול': עלו עם הכסף והרכוש והשאירו 'רק' את הבתים", אומר חג'ג'. "יהודים ממדינות אחרות עלו בכותנתם לעורם. אבא שלי היה מהמיליארדרים הגדולים בלוב ועלה עם מזוודה של 20 קילו".

     

    4 או 200 מיליארד דולר?

    החוקרים והארגונים חלוקים בנוגע להיקף הרכוש האבוד. הכלכלן סידני זבלודוף - בעבר פקיד בממשל האמריקאי - פרסם הערכה לפיה הרכוש הסתכם בשנות ה-50' בכ-700 מיליון דולר והגיע ב-2007 לכ-6 מיליארד דולר. במשרד לענייני גמלאים העריכו שמדובר בכ-2 מיליארד ליש"ט. ארגון יוצאי מדינות ערב נקב ב-30 מיליארד דולר וארגון "נחום" נקב ב-100 מיליארד דולר בעיראק לבדה.  

     

    האם היהודים יקבלו פיצוי על הגזל? והאם ניתן, וראוי, לקזז אותו עם הרכוש שישראל גזלה מהפלסטינים?

     

    היקף הרכוש הפלסטיני שנוי גם הוא במחלוקת. הכלכלן ג'ון ברנקאסל העריך אותו בשנות ה-50' בכ-450 מיליון דולר. זבלודוף העריך שמדובר כיום בכ-4 מיליארד דולר. בשיחות השלום בקמפ-דיוויד דובר על 20 מיליארד דולר, וארגונים ערביים נקבו בכ-200 מיליארד דולר.

     

    המחלוקת נובעת משיטת השיערוך. מספר האנשים שנמלטו משני הצדדים היה דומה: כ-730 אלף פלסטינים וכ-700 אלף יהודים (לא כולל אלה שהיגרו לצרפת). רובם גרו בבתים משלהם. היהודים, בהכללה, היו עשירים הרבה יותר והחזיקו רכוש רב בנוסף לבתים. אבל הנדל"ן הוא העיקר, ומקובל להוסיף לערך הנכסים המקורי את התייקרות הנדל"ן במקום שבו שכנו, והנדל"ן בישראל, כידוע, התייקר יותר.

     

    ישראל הרוויחה הרבה מהרכוש היהודי שנבזז באירופה והשתמשה בו לסייע לניצולי השואה - גם אם לא מספיק. אבל המדינה התעלמה עד לאחרונה מהרכוש היהודי במדינות ערב.

     

    "עד לפני כמה שנים היה ממש פחד מהנושא הזה", אומר יהודה, "בזמן שיחות השלום, יהודי מצרים דרשו ממנחם בגין שיהיה סעיף שיחייב לפצות אותם, והוא לא הסכים לשמוע. אני חושב שהממשלה חששה שהיא תצטרך לשלם לפלסטינים יותר. הם שינו את דעתם כשביל קלינטון הצהיר שתקום קרן בינלאומית שתפצה את שני הצדדים. מאז הם מקווים שהסידור לא יהיה על חשבוננו".

     

    הרכוש בארץ שווה יותר בזכות הידע וההון של היהודים. למה זה צריך להגדיל את הפיצוי לפלסטינים?

     

    "הדברים הללו לא נקבעים לפי ההיגיון. שמע דבר עוד יותר אבסורדי: יהודים עשירים מעיראק קנו אדמות בארץ בשנות ה-30' וה-40', לפני שעלו. מי שקנה אדמות בתוך הקו הירוק קיבל אותן. אבל חלקם קנו אדמות ביהודה ושומרון והירדנים הלאימו אותן. אחרי מלחמת ששת הימים היהודים תבעו את אדמותיהם והממשל הצבאי אמר, אנחנו פועלים לפי החוק הירדני ולכן הן לא שלכם. אבל באותן אדמות הוקמו התנחלויות של יהודים אחרים".

     

    האמריקנים דרשו פיצוי לפני ישראל

    ארצות הברית הכירה בזכות היהודים לפיצוי ממדינות ערב כבר בשנות ה-90'. שר המשפטים לשעבר, מאיר שטרית, הצהיר ב-2006 שישראל תדרוש פיצוי. ב-2010 נחקק בכנסת "החוק לפיצוי פליטים יהודים מארצות ערב", המחייב את הממשלה לדרוש פיצוי במסגרת משא ומתן עתידי לשלום.

     

    כיצד יגיבו מדינות ערב לדרישה הישראלית? בעיתון הערבי הלונדוני א-שארק אל אסווד צוטטה בעבר הצהרה של עורך דין עיראקי בשם האשם מוחמד עלי, לפיה הוא תומך בפיצוי. אלא שממשלת עיראק, לפי העיתון, מתנגדת, בטענה שהיהודים עזבו מרצונם ויכולים לקבל את רכושם אם יחזרו.

     

    השיח הציבורי בישראל מרבה לעסוק במצוקת יהודי המזרח. רוב הספרים והכתבות, הנאומים וההפגנות עסקו באפליה ובעוול שנגרמו להם בארץ בידי הממסד האשכנזי, ורק מעט - בשוד שעברו בארצות הולדתם. "אני חושב שמצבנו היה יותר טוב אם היינו נשארים בלוב", אומר חג'ג'. "אבל אני לא יודע אם מי שאשם בכך היא רק ישראל, שבכל זאת דאגה למחייתנו וסיפקה חינוך והשכלה, או הארצות ששדדו אותנו ושלחו אותנו עירום ועריה".  

     

    700 אלף יהודי ארצות ערב ו-100 אלף עולי טורקיה ואיראן פגשו בארץ את 550 אלף היהודים הוותיקים שכבר החלו להתבסס וכ-700 אלף ניצולי שואה, שחוו סבל נורא אבל קיבלו פיצויים כספיים והשתלבו היטב במשק הישראלי.

     

    שלוש האוכלוסיות התעשרו מאז, אבל הפער ביניהן ממשיך להעיק על המדינה עד היום. ישראל חזרה להיות מרכז העם היהודי אבל הכסף היהודי הגדול באמת הלך לארצות הברית ושם, ולא כאן, הופיעו, לראשונה מזה אלפי שנים, חיים יהודיים בטוחים, נוחים ונינוחים. ועל כך - בפרקים הבאים של הזהב היהודי.  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    "כל יהודי הורשה לקחת 20 קילו" (צילום אילוסטרציה)
    צילום: איי פי
    מעברות בישראל: פעם הם היו עשירים
    צילום: לע"מ
    צילום: איי פי
    השוק בבגדד: פעם הוא היה סגור בשבת
    צילום: איי פי
    מבצע עזרא ונחמיה, 1951: "שלטו בכלכלה העיראקית"
    צילום: לע"מ
    הפגנה נגד ישראל בבגדד: "סילקו את היהודים מהמשרות"
    צילום: רויטרס
    מוזיאון יהודי במרוקו: זה מה שנשאר
    צילום: נ.ב סימון
    מועמר קדאפי: הבטיח להחזיר
    צילום: רויטרס
    מומלצים