שתף קטע נבחר

שמחון: "להסיר את הפיקוח על החלב והלחם"

לטענת שר התמ"ת, הסרת הפיקוח על מחירי החלב והלחם "טובה לתחרות ולמשק", למרות שמקרי העבר הראו כי הסרת הפיקוח מקוטג' ומילקי גרמה לעליית מחירים לא פרופורציונלית. שמחון הסביר: "צרכי האוכלוסייה השתנו משנות ה-50"

שר התמ"ת שלום שמחון אמר בכנסת כי ראוי להסיר את הפיקוח הממשלתי על מחירי הלחם והחלב. "הסרת הפיקוח טובה לתחרות ולמשק בכלל וזו דעתי למרות שאני בא מאזור סוציו-אקונומי חלש", אמר שמחון בתשובה להצעות לסדר היום בעקבות העלייה במחירי הדלק. "צרכי האוכלוסייה השתנו משנות ה-50, היום זה לא רק לחם וחלב אלא גם מחשבים וחינוך", אמר השר.

 

גם טרה וחוגלה קימברלי מעלות מחירים >>

 

"מדיניות הממשלה היא לא להתערב במחירי השוק כדי לאפשר לה להתמקד בסיוע לשכבות החלשות בין השאר בעדכון שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי".

 

שמחון הוסיף כי הממשלה תתקשה למנוע עליות מחירים בעקבות העלייה התלולה של מחירי הסחורות בעולם שהמדינה חייבת לייבא. הוא ציין עליות של 40% במחירי הנפט, 60% במחירי החיטה, 70% במחירי הסוכר ו-80% במחירי הכותנה.

 

"לעליות אלה יהיו השפעות ישירות על המשק, ולממשלה אין יכולת השפעה עליהן. נמשיך לחזות במחירי הסחורות הגבוהים, כל זמן שהכלכלה העולמית מתמודדת עם המשבר העולמי", אמר שמחון.

 

השר שמחון השיב בשם שר האוצר לדברי ח"כ יואל חסון (קדימה) ואחרים שקראו לישיבת פגרה בעקבות עליית מחירי הדלק. חסון טען כי "מחירי הדלר הגבוהים נובעים אך ורק ממדיניות המיסוי של נתניהו שמשתמשת בדלק לגיוס הון מהציבור". שמחון השיב שמדיניות המיסוי של הממשלה לא השתנתה ולא חל שינוי במס על הדלק למעט בעדכון מזערי למדד כנדרש בחוק, "ואתה יכול רק לשנות את החוק", יעץ שמחון לחסון.

 

הוא ציין כי האינפלציה הרימה ראש בשנה האחרונה ל-4.3%, החורגים מיעד האינפלציה, אבל העליות במחירים הם לא בדלק ובמזון כמו במחירי הדיור ומחירי הסחורות המיובאות מהעולם. את נושא התייקרות הדלק העבירה המליאה לדיון בוועדת הכספים.

 

אחרי הסרת הפיקוח: מילקי התייקר ב-39%

הסרת הפיקוח ממוצרי בסיס היא סוגייה שבמחלוקת. לאורך השנים, נראה כי מוצרים שהפיקוח הוסר מהם דווקא התייקרו. בנובמבר 2010, הזמינה המועצה לצרכנות מחקר מחברת אפלייד אקונומיקה בע"מ, ממה עלה כי הסרת הפיקוח ממוצרים בסיסיים הביאה דווקא להתייקרותם ללא הצדקה. לפי הבדיקה, שיעור ההתייקרות של מוצרי החלב שהוסר מהם הפיקוח היה גבוה ב-23% לעומת מוצרים שנותרו תחת פיקוח, בתקופה שבין 2006 עד המחצית השנייה של 2009.

 

מעדן מילקי התייקר ב-39%, הקוטג' התייקר ב-28%, ומעדן דני, התייקר ב-30%. לעומתם, מוצרים בפיקוח כמו גבינה צהובה לא פרוסה, חמאה, שמנת חמוצה, שמנת מתוקה, לבן וגיל, התייקרו הרבה פחות בשיעור שבין 4% ל-12%.

 

המועצה לצרכנות טענה אז כי העובדות הללו מוכיחות כי ההנחה שהתחרות תפחית את המחירים היא מוטעית. שוק החלב ריכוזי מאוד, והחברות משתמשות בכוחן כדי לייקר מוצרים. כל עוד אין בשוק תחרות אמיתית, נאמר אז, אסור להסיר את הפיקוח. 

 

מירב קריסטל השתתפה בהכנת הכתבה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
אם אין לחם, קנו מחשבים. השר שלום שמחון
צילום: גיל יוחנן
מומלצים