אשת היי-טק מי ימצא
כבר לא רק מורות: אחרי שיצאו לעבוד בהיי-טק, בימים אלה הסתיים קורס ראשון מסוגו להכשרת מנהלות חרדיות. חוץ מניהול צוותים, למדו המשתתפות גם על צניעות ומה עושים עם השעות הנוספות, כשהמשפחה הגדולה מחכה בבית
עד לפני כמה שנים, עסקו אחוזים גדולים מאוד במגזר הנשי-חרדי בתחום החינוך, על אפיקיו השונים - לא בגלל התאמה אישית בהכרח, אלא גם בשל התאמה לאורח החיים. מוסדות החינוך סיפקו לנשים חרדיות סביבת עבודה תומכת ומוכרת. ואולם, בשנים האחרונות מחלחלת ההבנה שלא לכולן זה מתאים, וגם כמות המורות היתה מופרזת ביחס לתקנים.
כנס הסיום של המנהלות (צילום מ.ג)
עמותת תמ"ך, בראשותו של שמואל בלום, מנהל "אגודה" בארצות הברית, נוסדה במטרה לסייע לנשים החרדיות בארץ למצוא עבודה מחוץ לעולם החינוך. בשנים האחרונות עוסקים בתמ"ך בהכשרת מקומות עבודה לנשים חרדיות, ולפני מספר שבועות הסתיים קורס המנהלות החרדיות הראשון – אם תרצו, הוכחה ניצחת להצלחת הפרויקט.
פחד מהבלתי מוכר
"אישה חרדית צריכה להתגבר על פער שנשים ממגזרים אחרים לרוב אינן נדרשות להתמודד איתו",
מסבירה שיינדי באבד, מנכ"לית תמ"ך. "לאחר שהתברר בשנים האחרונות שהפתרון של הוראה איננו מתאים עוד – ננקטו מספר צעדים, ובראשם – הכשרה מקצועית למסלולים נוספים. פתחנו בסמינרים לימודי ראיית חשבון והנדסת מחשבים, ובשנת 2004 התחלנו להכשיר את השטח".
ראשית צריך היה להכין את הקהילה החרדית השמרנית למציאות החדשה, כאשר נשים תצאנה לעבודה במשרות חדשות. בד בבד, היה צורך להכשיר את המעסיקים לקבל כוח עבודה בעל מאפיינים ייחודים.
"היה צריך לייצר את השינוי בתוך הקהילה, שלא תמכה ולא איפשרה לנשים יציאה לשוק הכללי", מסבירה באבד. "אחר כך היה צריך למצוא להן את המקום המתאים. בעולם החילוני אישה מחפשת עבודה בשוק הכללי, אבל המגזר החרדי רצה לראות נשים רק במסגרות שמתאימות להן. לאישה החרדית הטיפוסית חשוב מאוד לעבוד במקום שמכוון לצרכים שלה, כדי שלא תיחשף לדברים שלא מתאימים לה, ולא תצטרך לוותר על ערכיה.
באבד מספרת על הפחד מהבלתי מוכר: "זה היה קושי גדול יותר מהקושי להתאים את סביבת העבודה. הפחד, אגב, היה מצד הנשים ומצד המעסיקים גם יחד, ואנחנו היינו צריכים לגשר באמצעות הסברה למעסיקים ולעובדות".
תשעים אחוזי הצלחה
עמותת תמ"ך ייסדה שלושה מודלים של מקומות עבודה לנשים החרדיות. הראשון הוא שלוחה חרדית נטו - סביבת עבודה סטרילית שהוקמה במיוחד עבור נשים חרדיות, ושבה נמצאות רק נשים. יש להן מטבח כשר, שעות נוחות שמתחשבות בבית ובחגים, והנהלה שמקבלת בהבנה את קצב הילודה האופייני למגזר. דוגמה למודל כזה היא החברה האמריקנית "סיטיבוק", שהקימה שתי שלוחות במודיעין עילית ובית"ר עילית, בהן עובדות למעלה מ-200 נשים חרדיות.
"סיטיבוקס" שמתמחה בשרותי נדל"ן לנכסים בארצות הברית, היתה הפרויקט הראשון שהוקם בארץ במודל הזה, בזכות יו"ר החברה, איצ'ה רוזנבאום, ממייסדי תמ"ך.
מודל שני הוא פרויקט המיועד לנשים חרדיות בתוך חברה קיימת. דוגמה לכך יש ב"אינטל" ירושלים. המודל השלישי מכשיר נשים באופן פרטני. במשך שנתיים הוכשרו כאלף נשים, וכ-90% מהן השתלבו בשוק העבודה.
"תפקיד העמותה הוא לאתר את הנשים ואת ההזדמנויות, ואז לגשר בין מה שיש, לבין מה שצריך", מסבירה באבד. "אנחנו פועלים בכמה רמות: ידע, הכוונה, התאמת כלים, הסברה, הכשרה ולימוד. קורס הניהול שנוסף לאחרונה הוא תוצאה של דרישה מהשטח. כשהתחלנו להכשיר נשים חרדיות, 'אינטל' ירושלים מאוד התעניינה, והתחילה בפרויקט קטן עם סמינר ירושלים. הם פנו אלינו בבקשה שנעזור להם להכשיר את אזור העבודה. הם רצו לדעת מה מותר ומה אסור. עשינו כנסי הסברה בסמינרים, ואפשרנו להם לגייס נשים חרדיות".
לאזן בין בית לעבודה
באבד מספרת כי "אינטל" היא כבר מזמן סיפור הצלחה במגזר החרדי. "זה התחיל בחמש נשים וגדל לשבעים. במהלך הזמן אפשרנו להם ליצור קשרים בתוך הקהילה, כי אנחנו לא מעוניינים לייצר תלות, אלא לפתוח להם ערוץ ישיר. לפני כמעט שנה פנה מנהל 'אינטל' ירושלים בבקשה ייחודית - להכשיר נשים שכבר עובדות אצלו, להיות מנהלות".
עמותת תמ"ך לקחה על עצמה את הפרויקט, ויצרה קורס ראשון מסוגו למנהלות חרדיות בתחום ההיי-טק. הקורס שילב נשים משלוש חברות שונות, שהסכימו כולן לשתף פעולה. ארבעה חודשים נמשך הקורס, שהסתיים לפני מספר שבועות. במהלכו למדו העובדות כיצד מנהלים צוות, ניהול פרויקטים, ניהול אנשים וניהול טכני.
"הקורס לא רק התמקד רק בכלים ניהולים מעשיים, כי אם גם בנקודות רגישות", מספרת באבד. "למשל, מה מקומה של האישה החרדית, צניעות, ומחויבות לשעות נוספות כשצריך. לכל מפגש הגיעה גם אישה חרדית, כדי לגשר בין הנלמד - למציאות של הלומדות.
"לצד ההתמודדות עם קשיים שחווה כל עובד חדש, אישה חרדית צריכה להתמודד גם עם איזונים של בית ועבודה. נכון שגם לנשים שאינן חרדיות יש התמודדות דומה, אולם לאישה החרדית כל זה קשה יותר, כי לרוב מדובר בנשים עם משפחות גדולות, בעלות מחויבות גדולה למשפחה".
הולכות אל הלא נודע
באבד מפרטת קושי נוסף וייחודי – הצניעות במובנה החרדי "אישה חרדית תעדיף תמיד מסגרת נשית,
ותתקשה להתמודד עם בוס גבר, או חברי צוות גברים", היא אומרת. "היא גם מגיעה ממקום רחוק מן המנטליות של עולם ההיי-טק, אין לה דודה שכבר עובדת בחברת היי-טק, ויכולה לספר לה איך זה עובד. היא באה לבד".
קורס הניהול של תמ"ך הוא צעד קטן לחברות ההיי-טק, וצעד גדול לנשים החרדיות. "אם חברה מכשירה נשים לניהול, זה מצביע על גידול בשוק העובדות", כך באבד. "עובדת שעברה את הקורס, תנהל צוות של נשים חרדיות, ואלו עתודות גידול חשובות. חשוב לנו גם ליצור מהלך של קידום נשים. אנחנו לא רוצים להשאיר אותן במקום עבודה בלי עתיד. הקורס הזה פתח להן אפיק חדש. יש אומנם נשים חרדיות שמודיעות מראש שאין להן עניין להתקדם, אבל לאלו שרוצות - חייבים לתת מענה".
לפנייה לכתב/ת 
