מאסר קצב נדחה: "סיכויי הערעור לא משוללי יסוד"

הנשיא לשעבר יכול לנשום לרווחה - בינתיים. בקשתו של משה קצב לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו, 7 שנים בפועל, עד להכרעה בערעור שהגיש, התקבלה על-ידי שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר. שופט העליון החליט בצהריים (יום ד') על עיכוב ביצוע עד לאחר ההכרעה בערעור שהגיש קצב. השופט דנציגר קבע בהחלטתו כי לגבי האישום באונס, "לא ניתן לומר שסיכויי ערעורו של קצב הינם משוללי יסוד, וזאת מבלי לקבוע מסקנות בדבר".

• אחיו של קצב: "מודה לאלוהים"
  

דנציגר הסביר כי לפי הנוהל שקבע בית המשפט העליון, צריכים להתקיים שלושה קריטריונים כדי שריצוי המאסר יחל מיד, אולם שניים מהם - החשש לפגיעה בביטחון הציבור אם ישוחרר קצב במהלך תקופת הערעור והאינטרס הנעוץ באכיפה אפקטיבית של הדין הפלילי ובהרתעת עבריינים פוטנציאליים - אינם מתקיימים במקרה זה.

לדברי שופט העליון, אף ששיקול נוסף לבחינת בקשה לעיכוב ביצוע העונש הוא אורך המאסר שנגזר על קצב, הרי שפסיקתו של בית המשפט העליון מלמדת כי יש מקרים שבהם נגזרו על נאשם עונשי מאסר ממושכים בגין ביצוע עבירות מין חמורות, ובית המשפט העליון נענה בכל זאת לבקשת עיכוב הביצוע.

עניינו של קצב - כעניינו של אחד האדם

השופט דנציגר כתב: "יודגש, הכרעתי שלהלן מוגבלת לשאלת עיכוב ביצוע גזר הדין ואין בה כדי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור או משום קביעת ממצא שיפוטי כלשהו באשר לטענות מי מהצדדים". על יתר האישומים שיוחסו לקצב כתב כי לדעתו סיכויי ערעורו אינם גבוהים במיוחד, אך ציין כי לוּ היה עומד לדין רק על עבירות אלה - ייתכן שהעונש שהיה נגזר עליו היה מתון.

"בנסיבות אלה, והגם שסיכויי הערעור באישומים אלו אינם גבוהים לכאורה, ישנה הצדקה לעיכוב ביצוע גזר הדין בשים לב לטענותיו של המבקש כנגד הרשעתו בעבירות מושא האישום הראשון (האונס - א.ג) שלא ניתן לומר לגביהן כי הן מופרכות או חסרות בסיס", הוסיף השופט.

דנציגר הבהיר כי הוא מקבל את עמדת המדינה, לפיה אין מקום לתת משקל לעובדה שקצב כיהן כנשיא המדינה, אך הוסיף כי זכותו של קצב שעניינו ייבחן כעניינו של כל נאשם אחר שהורשע: "מקרהו של המבקש צריך שיהיה כמו כל מקרה אחר בו בוחן בית משפט של ערעור את אפשרות עיכוב ביצוע העונש, והשיקולים צריך שיהיו זהים".

עוד כתב דנציגר כי לא ניתן להתעלם מכך שבמהלך משפטו היה קצב משוחרר ללא כל תנאים מגבילים, ואף הקפיד להתייצב לכל אחד מהדיונים שהתנהלו בעניינו. הוא ציין כי לקצב אין עבר פלילי, ולכן אין חשש שיימלט מאימת הדין.

השופט דנציגר אמר כי בעודו ממתין להכרעה בערעורו, ימשיך דרכונו של קצב להיות מופקד במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ותיאסר יציאתו מהארץ. בנוסף, הוא יחתום על ערבות עצמית בסך 100 אלף שקל, וימציא שתי ערבויות צד ג' על סך מאה אלף שקל כל אחת. על הערבויות להיות מופקדות בתוך חמישה ימים.

"לא מתכוון לחמוק מהעונש"

הדיון בבקשת קצב נערך ביום ד' בשבוע שעבר. נציג הפרקליטות טען כי "אי כניסתו של קצב לכלא עלולה לכרסם באמון הציבור" והזכיר ש"מבחינה משפטית התיק הוא תיק רגיל. הנאשם הורשע בעבירות חמורות. על קצב להתחיל בריצוי העונש - שבע שנות מאסר - לפני תחילת הערעור".

לפני כן, הסביר פרקליטו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן, מדוע אין למהר להכניסו לכלא. "תסכים איתי גם התביעה שלא נשקפת סכנה מקצב. עברו יותר מחמש שנים מאז התפוצצות הפרשה. קצב היה משוחרר כל תקופת המשפט וקיים כל הוראה שביקש בית המשפט. אין לו שום כונה להתחמק מהעונש", הוא אמר.

פלדמן הזכיר גם את האפשרות כי ערעורו של קצב יתקבל: "צריך לזכור כי קצב היה נשיא המדינה. הנשיא הוא המייצג והמגלם את דמותה של מדינת ישראל.

 אי אפשר להתעלם מהעובדה שקיימת אפשרות ממשית שנשיא ייכנס לבית הסוהר עם כל טקס ההשפלה ולאחר מכן יזוכה. מדינת ישראל תיכנס לבית הסוהר בבושה וקלון ותצא ממנו בבושה ובקלון".

קצב הורשע בשני מקרי אונס של א' שעבדה תחתיו במשרד התיירות ובמקרים נוספים של תקיפה מינית. בית המשפט המחוזי גזר עליו 7 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ותשלום פיצויים של 125 אלף שקלים.

Read this article in English