שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    שלוש פגישות וחתונה: השידוכים במגזר החסידי
    לפני הכל, ההורים עורכים "בירורים" - שואלים את השכנים, ובודקים אם יש בעיות משפחתיות. אחר כך נסגרים העניינים הכלכליים, ולבסוף הזוג נפגש שלוש פעמים. לקראת עונת החתונות, ynet מיפה את השידוכים בעולם החרדי. חלק א'

    בגיל 18, או 18 וחצי ליתר דיוק, החליטו ההורים של חיים שהוא בשל לשידוך. אחרי הכול, זה הגיל שבו מתחילים לחתן בחצרות החסידיות את הילדים. "בן 18 לחופה", אומרת המשנה, והם אפילו קצת מאחרים.

     

     

    "זה פשוט קורה באופן אוטומטי. אתה בישיבה גדולה, והנה זה בא, כולם סביבך מתחילים להתארס", מספר חיים, חסיד ויז'ניץ ונשוי טרי, על הרגע שבו נכנס לעולם השידוכים. "הטלפון התחיל לצלצל עם הצעות, ובמקביל, המון שיחות כנות עם ההורים. מה אני רוצה, מה אני מחפש? כמו כל הורים, גם הם רצו שיהיה לבן שלהם הכי טוב".

     

    חיים נכנס לעולם השידוכים בלי להכיר בנות כלל. חוץ מאחיות וקרובות משפחה, לא היה לו קשר עם בנות ונשים, לכן הוא גם אומר שזה היה מאוד טבעי להסתמך על ההורים, שמכירים אותו. אבל חיים, בניגוד לרבים מחבריו, היה "בררן" למדי. "אצלנו, בדרך-כלל, אתה מתחתן עם הבחורה הראשונה שאתה נפגש איתה. כי אחרי כל הבירורים שעושים קודם לפגישה - לרוב ההתאמה טובה. אצלי זה קרה רק בפעם השלישית".

     

    "עבודת הבירורים"

    הפגישה הראשונה בן המשודכים נערכת לרוב במרחק של חודש לפחות מהרגע שבו עלתה ההצעה. בזמן הזה בודקים הורי שני הצדדים את המשפחות המדוברות ואת המועמדים עצמם - בעיות רפואיות, סיבוכים כלכליים, וסודות משפחתיים יוצאים כולם לאור.

     

    ציפי, שדכנית ידועה במגזר החסידי, חושפת קצת על העבודה שמאחורי הקלעים. "יש כאלה שמעניין אותם ייחוס. היום הם קצת זן הולך ונעלם, אבל אני עדיין נתקלת בזה", היא מספרת. "מה שכן, בודקים את המשפחה לעומק, איך היחסים הזוגיים של ההורים - שזה דבר שפעמים רבות משפיע על מה מביא איתו הבחור או

    הבחורה לנישואין, מה הרמה הכלכלית, וכמובן מיהם המועמדים עצמם".

     

    איך נעשות החקירות האלה? לדברי ציפי, לאור היום, בלי להתבייש. "שואלים שכנים, מבררים על הבחור אצל המשגיח בישיבה. בעלי הוא משגיח בישיבה, אז גם אלינו מגיעים טלפונים כאלה. מי המועמד? בחור לומד, בחור שרואה את עצמו עובד? והכי בסיסי - האם זה בחור עם סדר יום. מי שאין לו כזה - הוא בבעיה קשה. אצל הבנות מבררים עם המורות, ובודקים את ההתאמה. יש מקרים שפונים גם לאיבחון גרפולוגי, זה קורה הרבה מאוד בפרק ב' ולפעמים זה חוסך עוגמת נפש. אם זה נעשה אצל איש מקצוע מיומן, זה כלי נהדר".

     

    "הפרטים הטכניים" בין הצדדים נסגרים עוד לפני שבני הזוג ראו אחד את השני. "זה מונע שברון לב", מסבירה השדכנית. "חבל להתחיל תהליך ואז להפריד כי לא הסתדרו על כסף, זה קורה הרבה מאוד במגזר הליטאי, אצלנו במגזר החסידי מונעים את זה מראש. לא הסתדרו, לא נפגשו".

     

    איכות חיים

    חיים מספר כי בציבור החסידי מקובל שכל צד נותן כ-15 אלף דולר לזוג הצעיר, לטובת דירה. היתר נלקח במשכנתא. הדירות המוצעות הן באזורי הפריפריה, כמו בית שמש או ערד. מצד שני, ציפי מדווחת גם על הורים שרוצים לתת לילד דירה, ולא לתת לו להתחיל את חייו עם משכנתא: "אם הם יכולים לתת חצי, אז מחפשים מישהו שהוא בעל יכולת לתת את החצי השני. היום המקרים האלה נדירים יותר, כי למשפחות החסידיות של היום יש הרבה פחות כסף מהדור הקודם. יש גם

    כאלה שאומרים אין לי, הזוג יסתדר עם מה שיש, ומחתנים בלי בעיה".

     

    הוריו של חיים, נחשבים למשפחה אמידה, החיפוש הראשוני אחר מועמדת מתאימה לבנם היה אחרי משפחה עם יכולת דומה. אמנם, בהתאם לתקנון החסידות, הוצאות האירוסים והחתונה הם תחת פיקוח והגבלה, ובכל זאת - כסף מתחתן עם כסף, גם אצל החסידים.

     

    הורי שני הצדדים נפגשים ביניהם ומסכמים את ההתחייבויות ההדדיות, כל מה שנותר לצמד המדובר הוא להגיד כן. כאמור, במקרה של חיים, זה גם נגמר לאחר פעמיים של "לא".

     

    "אשתי מגיעה ממשפחה עם הרבה ילדים. כסף לא היה שם, אבל אמא שלי מאוד התרשמה ממנה אישית", הוא מספר. "היא עבדה במשרה מאוד מכובדת והיא נראתה לה איכותית, וזה עשה את שלו. היא החליטה ששווה לה להתפשר על כסף בשבילה".

     

    סוגיית "טובת מראה" כמעט לא משחקת תפקיד בנישואים חסידיים. "אצלנו לא עושים יותר מדי עניין ממראה", אומר חיים גלויות. "כמובן לא מישהי שהיא מאוד מכוערת, אבל בעיקרון זה לא משמעותי. אני באופן אישי כן עשיתי מזה עניין, אבל אני נחשב לחריג".

     

    עוד פגישה?

    ברוב החסידיות נוהגים המשודכים להיפגש שלוש פגישות, כל אחת כשעה. ישנן חצרות שבהן מסתפקים בפגישה בודדת, ובחסידות גור, למשל, מדובר גם בפגישה קצרה.

     

    מרגע שנופלת ההחלטה על חתונה, כמעט ולא נפגשים כלל. פרק הזמן הממוצע בין האירוסים לחתונה נע בין ארבעה לשמונה חודשים. בחסידות גור, הנחשבת לקיצונית ביותר בנושא, מדובר בתקופה של זנה, שבה הזוג אינו מדבר כלל, גם לא טלפונית.

     

    "כשזוג חסידי נפגש, רמת ההתרגשות זה משהו שאי אפשר לתאר. וזה קורה גם אם נפגשו בעבר עם אחרים", אומרת ציפי. "רמת ההפרדה בין המינים היא מאוד גבוהה, ככה זה באופן טבעי, אפילו במשפחות עצמן. כששולחן השבת מלא, באופן טבעי נוצר צד בנים וצד בנות. זה משהו שהוא ממש טבוע בדם. לכן ההתרגשות ממפגש כזה, היא מאוד גדולה. אבל למרות הלחץ, שתיקות אין שם".

     

    לדברי ציפי, בין הנפגשים נוצרת שיחה יפה. המודעות לשפת הגוף של הצד השני גבוהה, כל ניואנס נרשם ומתויג. גם הטון והנימה. "איתי בסמינר למדו בנות מחסידות גור, שם נפגשים כידוע רק פעם אחת וגם לדקות ספורות, קשה להאמין איזה פרטים הן יכולות לספר על החתן שלהם מאותה פגישה חד פעמית ובודדת. יש משהו במפגש הזה שהוא עוצמתי בצורה בלתי רגילה. כל החושים דרוכים ובכוננות מלאה, והתת-מודע שלנו והאינטואיציה קולטת שדרים בצורה חזקה מאוד.

     

    "אני יכולה לספר על עצמי, שנפגשתי אמנם שלוש פעמים עם בעלי, אבל כמה כבר הכרתי אותו? ועדיין, כשלמדתי עם מדריכת כלות את כל הנושא של יחסי הקרבה בין בני זוג, היא תיארה לי כל מני סגנונות שונים של מנהגים, ושהיא לא יודעת להגיד לי בדיוק במה יבחר החתן שלי, אבל אני ידעתי. אי אפשר להסביר את זה, אבל הידיעה הייתה. ובאמת אחר-כך התברר לי שהאינטואיציה לא טעתה".

     

    האדמו"ר יעזור

    "פגישה ראשונה זה היכרות ראשונית, בשנייה מדברים תכל'ס, ובשלישית מחליטים אם 'לסגור'", מתאר חיים את מהלך העניינים, מהזווית שלו.

     

    ואם יש התלבטויות ולא בטוחים? "אז נכנסים לרב'ה והוא חותך לכאן או לכאן", מבהיר חייים. "באים מסודר עם דף מפורט של בעד ונגד ומקבלים את התשובה. השיטה עובדת. אצלנו מהשיעור ("שכבה" בעגה הישיבתית) היו 60 בחורים, מתוכם אצל שניים זה לא התאים  -והתגרשו, אחד מהם כבר הספיק להתחתן מחדש, כנראה שזה כן פועל".

     

    חיים התחתן עוד לפני ש"התקנות" של החסידות נכנסו לתוקף. אשתו זכתה לקבל תכשיטי זהב ושעון וגם טבעת יהלום. "היום, כבר אסור יהלום, זה יקר מידי, לפי התקנון אפשר לשבץ רק זרקון". גם צד השני לא נשאר חייב, חיים קיבל חנוכייה וקופסת אתרוג, שניהם מכסף טהור, וגם את ספרי הש"ס בהוצאה יוקרתית".

     

    עם חיי הנישואים, הגיעה גם ההכירות המעמיקה יותר בין בני הזוג. "אני כל הזמן ראיתי את ההשגחה מלמעלה, עד כמה היא מתאימה לי", מתאר חיים, "אצלנו החתנים

    מקבלים הדרכה מאוד טובה לחיי זוגיות. אני מאמין שאם כולם היו עוברים הדרכה כל כך מקיפה באיך להבין אישה, לזהות את הצרכים שלה ולהיות קשוב אליהם, 90 אחוז ממקרי הגירושין היו נחסכים.

     

    "אני מודע לזה שבעיני חילוני שיקרא את זה, זה יראה הכי מוזר שבעולם. אני מבין אותו לגמרי. אבל כשאתה חי את הסביבה הזאת, גדל על הערכים האלה, אתה רואה כמה שזה מושלם. אני מסתכל עליהם מהצד ורואה כמה משברים, אכזבות וכאב לב הם עוברים עד שמצליחים למסד קשר שיחזיק מעמד, זה כואב לי. בינתיים, אני ואשתי מתפתחים יחד".

     

    ואם תשאלו אותו מה הוא חש כלפי אשתו, תקבלו את התשובה: "היא חלק ממני, מהגוף שלי ממש".

     

    • מחר חלק ב' בסדרה - שידוכים במגזר החרדי-ספרדי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חתונה עם המשודכת הראשונה
    צילום: ישראל ברדוגו
    חתונה בויז'ניץ
    צילום: יצחק לב ארי
    מומלצים