שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האיש שנולד עיוור ואימן את המוח שלו לראות
    מאיר שניידר נולד עם 99% עיוורון, ובגיל 17 הבין שבעזרת תרגילים פיזיים ומנטליים לעיניים הוא מסוגל לאמן את המוח לראות שוב. הממסד הרפואי מתנער מהשיטה לחלוטין, אבל שניידר מציג בגאווה תעודת עיוור לצד רשיון נהיגה. האם קיים ריפוי עצמי לעיוורון? הכל על שיטת שניידר

    כשמאיר שניידר נולד, התברר שהוא לוקה בקטרקט בשתי עיניו, ואמו הייתה הראשונה להבחין שהוא למעשה עיוור לחלוטין. המחלה התוקפת בדרך כלל אנשים בשנות ה-60 וה-70 לחייהם, הופיעה אצלו, בן לשני הורים חירשים-אילמים, בהיותו תינוק בן יומו.

     

     

    בספרו "החיים כתנועה" הוא פירט כך: "נולדתי פוזל, עם גלאוקומה (בַּרקית, מחלת עין מסוכנת הנגרמת על ידי הגברת מתח גלגל העין), אסטיגמטיות (פגם בעין המונע את קרני האור מלהיפגש בנקודת מוקד אחת), ניסטגמוס (ניד עיניים בלתי רצוני), וקטרקט (יָרוֹד, מום בעין העוכר את העדשה ומפריע לראייה). בקיצור, הייתי עיוור".

     

    בגיל ארבע עבר חמישה ניתוחי קטרקט כושלים שהותירו את עדשות עיניו הרוסות כמעט לחלוטין, מצולקות ב-99% משטחן. עם אחוז בודד של ראייה, קיבל שניידר תעודת עיוור לצמיתות.

     

    "הרבה אנשים שנולדו עם קטרקט בדור שלי הפכו לעיוורים", סיפר שניידר, בן 56 היום, ל-ynet, "כיוון שאז לא ידעו שאת הניתוח צריך לבצע כבר בגיל שבועיים. גם שני הילדים שלי נולדו עם קטרקט, ועברו ניתוחים מוצלחים מאוד לאחר שבועיים. היום הם רואים יותר מ-6:6 בזכות תרגילים לעיניים שעשיתי להם".

     

    שניידר היה מדוכא מהמחשבה שיישאר עיוור כל חייו, אך פגישה גורלית בגיל 17 שינתה את מסלולו והובילה אותו לפתח שיטת תרגול שלטענתו סייעה לו לנצח את עיוורונו. הוא פגש בספרנית שהתעניינה בנושאי בריאות, ובעיקר בתנועה ובעיסוי. היא הציגה בפניו נער בן גילו שהצליח להתגבר על קוצר ראייה חמור באמצעות תרגול מתוך ספר של רופא העיניים האמריקאי ד"ר ויליאם בייטס.

     

    "עד גיל 17 המוח שלי חסם את הראייה, הוא לא ידע איך לראות", אומר שניידר. "התחלתי לתרגל במשך 13 שעות ביום, ועשיתי למעשה את מה שרוב התינוקות עסוקים בו – התחלתי לעבוד על המוח שלי ועבדתי קשה מאוד עם התרגילים. בגיל 17 זאת הייתה תחושה של לידה וינקות מחדש, כי פתאום הצלחתי להבחין בפרטים".

     

    אף על פי שלאורך הדרך ניסתה משפחתו לרפות את ידיו ולשכנע אותו שהתרגילים הם בזבוז זמן, מאחוז אחד של ראייה תקינה הצליח להגיע שניידר ל-55%, שאיתם הוא מסתדר היטב. יש לו רישיון נהיגה אמריקאי, הוא נוהג ביום וגם בלילה, קורא וכותב.

     

    איך השיטה שלך עובדת?

    "בתהליך הראייה העין מעבירה אור", מסביר שניידר, "הרשתית קולטת ומעבירה מסרים כימיקליים למוח, שלמעשה עושה את רוב הראייה. כך שהרבה מהראייה היא מנטלית. השיטה שלי היא פיזית-מנטלית. ההצלחה שלי להסתגל לקליטת אור, למשל, קרתה בעזרת תרגיל שמש (sunning): התבוננתי בשמש בעיניים עצומות וסובבתי את הראש מצד לצד, כך חיזקתי את האישונים. למדתי להסתגל לשמש ואז התחלתי ללמוד לראות באור חזק".

     

     

    הממסד דוחה על הסף

    בחודש יוני יחגוג שניידר 40 שנה לעבודה עם עיניים, ויגיע לארץ להעביר קורסים בשיטה לחולים ולמטפלים העובדים לפיה. מאז 1976 הוא מתגורר בסן פרנסיסקו, לשם הגיע כדי ללמוד ולפתח עוד את השיטה. את שיטת התנועה והעיסוי, הנקראת "ריפוי עצמי בתנועה", הוא מיישם לא רק על בעיות ראייה אלא גם על מחלות רבות נוספות כמו ניוון שרירים מתקדם, דלקות מפרקים, טרשת נפוצה ועוד

     

    מה תגובת רופאי העיניים לשיפור שאתה משיג?

    "הממסד הרפואי דוחה כל דבר שלא שייך אליו, כך שאין שאלה על כך שהוא דוחה אותי על הסף. מצד שני, הפרופ' הכי גדול לרפואת עיניים בארצות הברית, ד"ר קרייג הויט, נתן לי המלצה. אם הרופאים יחשבו שהעבודה שלי שווה, זה הרי ישנה את כל מה שהם יודעים על רפואת עיניים.

     

    "אם למישהו נשברה הרגל שולחים אותו לפיזיותרפיה, אבל אם יש בעיה בעיניים – אין תרגילים. אם אני מביא את ההבנה שאפשר לעשות תרגילי עיניים במקום להרכיב משקפיים או להשיג הטבה אחרי ניתוח, הם יצטרכו לכתוב את כל הספרים שלהם מחדש.

     

    "יש בסיס פיזי מוחלט לדבר הזה. תרגילי מודעות, נשימה והרפיה עוזרים לתקן דברים בגוף, וגם תרגילי עיניים יכולים לעזור. השיטה שלי אלטרנטיבית להסתכלות הקיימת, כי הרופאים החליטו שמצב העיניים לא יכול להשתפר. זאת קביעה מדעית שאימצו אותה בצורה אמוציונלית. דעה היא לא רק עניין מדעי, כי חלק מהנושא המדעי הוא לפקפק כל הזמן במה שמצאת – אבל יש המון פוליטיקה במדע".

     

    למי מתאים לתרגל בשיטה?

    "השיטה טובה קודם כל למניעת בעיות עיניים", אומר שניידר. "היא יכולה לסייע לקצרי ראייה ורחקי ראייה, לסובלים מגלאוקומה, מקטרקט או מניוון הכתם הצהוב, למנוע קרע ברשתית או להקטין נזק של קרע קיים. אני עוזר גם להתכונן לניתוח קטרקט, אם אין ברירה אלא לנתח.

     

    "העבודה שלי אינה תחליף לטיפול רפואי נחוץ מאוד, ואם צריך אני מעודד ללכת לטיפול רפואי. הרבה פעמים אני זה שהביא לכך שמטופל יעבור את הניתוח, למרות החששות שלו מסיכונים אפשריים".


    תעודת העיוור (למעלה) ורישיון הנהיגה של שניידר (באדיבות מאיר שניידר)

     

    "הבנתי שאם אתרגל אראה טוב"

    אלישבע, בת 74 היום, נתקלה לראשונה בשיטה של שניידר לפני כ-20 שנה, אז עברה אצלו קורס שנועד למטפלים ולא המשיכה לעסוק בתחום. בשנים האחרונות ראייתה של אלישבע הידרדרה עד כך שהתקשתה לחדש את רישיון הנהיגה שלה, והיא נזקקה לכלים שרכשה בעבר: "חשבתי שאני חייבת לעבור ניתוח קטרקט, אבל לא הייתי שלמה עם זה. התייעצתי עם מאיר שאמר שבתנאי הראייה שלי אני יכולה לשפר את המצב בתרגילים.

     

    "עשיתי מאמץ ותרגלתי שתיים-שלוש ביום במשך כמה חודשים. עשיתי שוב בדיקת ראייה אצל אופטומטריסט עבור הרישיון - ועברתי אותה. קבלת הרישיון הייתה משמעותית מאוד עבורי. הראייה שלי אמנם לא מושלמת היום ויש מקום לשיפור, אבל אני חיה איתה בסדר".

     

    איך הגיבה הרופאה לוויתור שלך על הניתוח?

    "היא הייתה נחמדה ואמרה שזה שיקול שלי, אבל לפי דעתה הייתי צריכה לעשות אותו. גם רופא אחר היה בעד, אבל אני לא כל כך רציתי. פגשתי כמה אנשים שהניתוח לא הצליח במקרה שלהם, ולמרות שיש לו אחוז הצלחה גבוה, יש תמיד גם סיכונים.

     

    "הרופאים הקונוונציונלים פשוט לא מאמינים בשיטה, וטוענים שאין אפשרות לשפר את הראייה. מאיר שניידר הוא בדיוק הדוגמה לכך שזה אפשרי, ואני בעצמי יודעת שזה יכול להיות. פעם תרגלתי בנסיעה באוטובוס במשך 20 דקות, ופתאום יכולתי לראות במשך כמה שניות שלט שהיה תלוי ליד הנהג על זריקת אשפה מהחלון. אחר כך לא ראיתי אותו שוב, והבנתי שאם אתרגל יותר אראה טוב יותר. כשיש מוטיבציה מתרגלים להשקעה, כי יש לזה תוצאות טובות".

     

     

    6 ניתוחים ב-3 שנים

    ה', בת 30, הרכיבה משקפיים מכיתה ד'. בגיל 18 התגלתה אצלה גלאוקומה, מחלה הפוגעת בדרך כלל באנשים מבוגרים. בתוך שלוש שנים עברה שישה ניתוחי עיניים וטופלה תרופתית בטיפות. היא אינה מזהה אנשים שחולפים לידה ברחוב, ואינה מבחינה במספרי האוטובוסים. רישיון נהיגה לא יכלה להוציא, וגם את הלימודים באוניברסיטה נטשה בשל קושי להסתגל לעזרים שנועדו לעיוורים.

     

    "בעין אחת שדה הראייה שלי היה מאוד מצומצם", מספרת ה'. "גם בעין השנייה הוא לא היה רגיל, אבל אפשר לי להתנהל, במיוחד בזכות העובדה שראיתי כל השנים לפני כן. אנשים שיודעים שאני לא רואה מבינים את ההתנהגויות המוזרות שלי, כמו שאני נעצרת ליד מדרגות, או הולכת בהיסוס בלילה כי אני כמעט לא רואה כלום".

     

    אחרי עזיבת הלימודים הפנה אותה חבר של ההורים למטפלת בשיטת מאיר שניידר: "הלכתי אליה, אבל לא ממש בניתי על זה. אצלה למדתי לשחרר את המאמץ בעין, להרפות. בגלאוקומה לא מרגישים את מה שקורה בעין, אני הולכת לבדיקות של לחץ ואין לי מושג אם הוא בסדר או גבוה - אין שום תחושה של זה. גם מבחינת שדה הראייה והראייה עצמה, קשה לאמוד בדיוק את המצב. לאט לאט למדתי להתחבר ולהיות מודעת למה שקורה בעין".

     

    ה', שטפטפה לעיניה חמישה סוגי טיפות ביום, הצליחה להפחית במינון התרופות, והמשיכה לתרגל לבד בבית. בעקבות קורס שעברה בשיטה הצליחה לשפר לטענתה את הראייה בשתי שורות בטבלת הראייה. "את השורות האלה לא ראיתי כבר שנים", היא אומרת.

     

    הרופאים ייחסו את השיפור לתרגילים?

    "רופא מומחה לגלאוקומה בתל השומר לא מאוד החזיק מהתרגילים. רופאה אחרת שלי הראתה יותר התעניינות ואמרה שהיא מאמינה שזה בזכות התרגול".

     

    "אם לא היה קורה לי מה שקרה", מסכם שוב שניידר, "הייתי עושה משהו אחר לגמרי בחיים, אבל עכשיו יש לי אחריות להביא את ההבנה שלי לעולם. זאת הבנה חדשה שאנשים שמים הרבה מאוד מחסומים בפניה, ואני צריך לעזור לאנשים להכיר באפשרות לשפר את המצב, למנוע את רוב הטיפולים ולעזור לשקם אחרי טיפולים הכרחיים.

     

    "בכל פעם שכאב לי על משהו שלא מצליח או לא מצליח לפתור אצל מטופל, אני ממציא את השיטה מחדש. כל המצאה שלי הייתה סביב צרכים של מטופלים. אני עובד על מקרים מהסוג שאף אחד לא נוגע בהם, כך שבמשך שנה יש לי המון מקרים שמכריחים אותי לחשוב מחדש. אם אצליח במשימת חיי, אנשים לא יצטרכו יותר להרכיב משקפיים".


    שניידר (משמאל) ומטופלים בביצוע תרגיל sunning (באדיבות מאיר שניידר)

     

    תרגילים לדוגמה בשיטת שניידר

    • כיפוי (palming) - תרגיל להרפיית העיניים, להרגעת שרירי העין והעצבים. משפשפים את הידיים ומניחים את מרפקי הידיים על כרית קשה. עוצמים את העיניים, מכסים אותן בכפות הידיים ומתרכזים בדמיון צבע שחור. "בהתחלה לא יכולתי לראות חושך", אומר שניידר, "כי העצב האופטי שלי לא היה רגוע. אחרי כמה חודשים שבהם נרגעתי עם מוזיקה בתהליך, העיניים ריצדו פחות ויכולתי להסתכל על חלקי עצמים".

     

    • תרגול אותיות - מסתכלים על אותיות שקשה לראות, למשל באור חזק. עוצמים את העיניים ומדמיינים שהדף לבן מאוד והאותיות שחורות מאוד, ומנסים להתמקד בחלק אחד. לאחר מכן פוקחים את העיניים, והקונטרסט אמור להיות ברור הרבה יותר.


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חמישה ניתוחים כושלים. מאיר שניידר
    באדיבות מאיר שניידר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים