שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    טוב לישראל? הנאום המלא של הנשיא אובמה
    אחרי העימות עם נתניהו, הנשיא האמריקני נשא דברים בוועידת איפא"ק והציג עמדה מרוככת מעט של חזונו למזרח התיכון, עם הבהרות ל"קווי 67'". הנוסח המלא לפניכם

    בוקר טוב! תודה על דברי המבוא החמים, אך יותר מכך, תודה על שנים ארוכות של ידידות. בשיקגו, כשעשיתי צעדיי הראשונים בפוליטיקה הלאומית, פניתי לאנשים רבים כדי לקבל עצה, ורוזי (נשיא איפא"ק, לי רוזנברג) היה אחד הראשונים. כשביקרתי בישראל לראשונה, לאחר כניסתי לסנאט, רוזי – היית לצדי בכל רגע מהמסע המשמעותי הזה בארץ הקודש. ואני רוצה להודות לך על ידידותך רבת השנים, מנהיגותך, וקבלת הפנים החמה היום.

     

    כל התגובות לנאום אובמה:

    עדכונים שוטפים גם בפייסבוק של ynet  

     

    תודה לדיוויד ויקטור, הווארד קוהר ולכל חבר המנהלים. הרשו לי לומר כי זה נפלא להתבונן ולראות כל כך הרבה חברים נהדרים, לרבות אלן סולואו, הווארד גרין ומשלחת גדולה מאוד משיקגו. אני רוצה להודות לחברי הקונגרס שהצטרפו אלינו היום – שעושים כל כך הרבה כדי לקיים את הקשרים בין ארצות הברית וישראל – בהם אריק קנטור, סטני הוייר, והמנהיגה הבלתי נלאית שהייתי גאה למנות ליו"ר הוועד הדמוקרטי הארצי, דבי וסרמן שולץ.

     

    מצטרף אלינו נציגה של ישראל בארצות הברית, השגריר מייקל אורן, לצד אחד מיועציי הבכירים לישראל ולמזרח התיכון בארבע השנים האחרונות, ומי שאני יודע שישמש שגריר יוצא מן הכלל בישראל, דן שפירו. דן תמיד היה יועץ קרוב ומהימן, ואני יודע שהוא יעשה עבודה נהדרת.

     

    צפו בנאום אובמה בפני השדולה היהודית

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ובזמן בו כל כך הרבה אנשים צעירים מסביב לעולם קמים ומשמיעים את קולם, אני גם רוצה לציין את הסטודנטים מרחבי הארץ הנמצאים כאן היום. לאיש אין עניין רב יותר בתוצאות המאורעות המתרחשים היום מאשר לדור שלכם, וזה מעורר השראה לראות אתכם משקיעים זמן ומרץ בניסיון לעצב את העתיד.

     

    כעת, אינני כאן כדי לחשוף אתכם לנאום ארוך בענייני מדיניות. נשאתי נאום כזה ביום חמישי, בו אמרתי כי ארצות הברית רואה בשינויים ההיסטוריים הסוחפים את המזרח התיכון ואת צפון אפריקה רגע של אתגר רב, אבל גם רגע הטומן בחובו הזדמנות לשלום וביטחון רב יותר עבור האזור כולו, לרבות מדינת ישראל.

     

    ילד בן 8 שאיבד את רגלו מקסאם

    ביום שישי, הצטרף אלי בבית הלבן ראש הממשלה נתניהו, ואישרנו מחדש את האמת הבסיסית שהנחתה את הנשיאים וראשי הממשלות שלנו במשך יותר מ-60 שנה – לפיה, אפילו אם אנו לא מסכימים לעתים, כפי שקורה לפעמים בין ידידים, הקשרים בין ארצות הברית וישראל הם בלתי שבירים, ומחויבותה של ארצות הברית לביטחונה של ישראל חזקה כברזל.  

     

     

    ישראל חזקה ובטוחה היא חלק מהאינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית, לא רק משום שאנו חולקים אינטרסים אסטרטגיים, אף ששנינו שואפים לאזור בו משפחות וילדיהן יוכלו לחיות חופשיים מאיום האלימות. אין זה רק משום שאנו עומדים בפני סכנות משותפות, אף שלא ניתן להכחיש שהטרור והתפשטות הנשק הגרעיני מאיימים על שתי המדינות.

     

    המחויבות של ארצות הברית לביטחון ישראל נובעת גם ממקום עמוק יותר – והוא הערכים שאנו חולקים. בתור שני עמים שנאבקו כדי לזכות בחירותם נגד כל הסיכויים, אנו מבינים כי שימור הביטחון שאבותינו נלחמו למענו, חייב להיות מטרתו של כל דור. בתור שתי דמוקרטיות נמרצות, אנו מכירים בכך שיש לטפח באופן מתמיד את החירויות והזכויות שאנו מוקירים. ובתור האומה שהכירה במדינת ישראל רגעים לאחר הכרזת עצמאותה, יש לנו מחויבות עמוקה להישרדותה כמולדת חזקה ובטוחה לעם היהודי.


    המנהיגים בבית הלבן. "ידידים לא מסכימים לפעמים" (צילום: רויטרס) 

     

    אנו יודעים גם עד כמה קשה יכול להיות החיפוש אחר ביטחון, בייחוד עבור מדינה קטנה כמו ישראל בשכונה קשה. ראיתי את זה במו עיניי. כשנגעתי בידי בכותל המערבי והנחתי את תפילתי בין האבנים העתיקות, חשבתי על מאות השנים בהן בני ישראל כמהו לחזור למולדתם העתיקה. כשביקרתי בשדרות, ראיתי את המאבק היומיומי להישרדות בעיניו של ילד בן 8 שאיבד את רגלו כתוצאה מפגיעת רקטת חמאס. וכשצעדתי בהיכל השמות ב"יד ושם", תפשתי את הפחד הקיומי שחשים הישראלים כשדיקטטור מודרני שואף להשיג נשק גרעיני ומאיים למחוק את ישראל מהמפה.

     

    שיתוף פעולה חסר תקדים

    משום שאנו מבינים את האתגרים שעמן מתמודדת ישראל, הממשל שלי הציב את הביטחון של ישראל בראש סדר העדיפויות. משום כך הגדלנו את שיתוף הפעולה בין הצבאות ברמות חסרות תקדים. משום כך אנחנו מעמידים בפני בעלי בריתנו בישראל את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. ומשום כך, למרות התקופה הכלכלית הקשה, הגדלנו את הסיוע הצבאי לרמות שיא.

     

    זה כולל הוספת תמיכה – מעבר לסיוע הצבאי הרגיל – למערכת נגד טילים כיפת ברזל. זוהי דוגמה חזקה לשיתוף הפעולה הישראלי-אמריקני שיירט טילים מעזה ועזר להציל חיי ישראלים חפים מפשע. אז אל תטעו, אנו נשמור על היתרון האיכותי הצבאי של ישראל.

     

    אתם גם רואים את המחויבות שלנו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. כאן בארה"ב, הטלנו את הסנקציות הקשות ביותר שמעולם הונחתו על המשטר האיראני. בהנהגתנו הצלחנו להוביל באו"ם לסנקציות המקיפות ביותר על איראן, שאליהן הצטרפו שותפותינו ובעלות בריתינו ברחבי העולם. היום, איראן מנותקת למעשה מחלקים גדולים של מערכת הכלכלה הבינלאומית, ואנחנו מתכוונים להמשיך בלחץ הזה. אז תנו לי להבהיר את עצמי - נותרנו מחויבים למנוע מאיראן להישג כלי נשק גרעיניים.


    הפגנה נגד ישראל מחוץ לוועידה. "הגדלנו הסיוע לרמות שיא" (צילום: AP)

     

    תכנית הגרעין הבלתי חוקית שלה היא רק אתגר אחד שאיראן מציבה בפנינו. כפי שאמרתי ביום חמישי, הממשלה האיראנית הראתה את הצביעות שלה בכך שטענה שהיא תומכת בזכויות של המפגינים בעוד שהיא נהגה בבני עמה בברוטליות. יתרה מזו, איראן ממשיכה לתמוך בטרור ברחבי האזור, כולל אספקת כלי נשק ומימון ארגוני טרור. לכן נמשיך לעבוד כדי למנוע את הפעולות האלה, ונתייצב מול ארגונים כמו חיזבאללה שמשתמשים בהתנקשות פוליטית ורוצים לכפות את רצונם באמצעות טילים ופיצוץ מכוניות.

     

    אתם גם רואים את המחויבות שלנו לביטחון ישראל בהתנגדות האיתנה לכל ניסיון לעשות דה-לגיטימציה למדינת ישראל. כפי שאמרתי בשנה שעברה באו"ם, "אסור שהקיום של ישראל יהיה נתון לוויכוח", ו"ניסיונות לכרסם בלגיטימיות של ישראל תמצא התנגדות שלא ניתנת לערעור מצד ארה"ב".

     

    וכאשר הדו"ח של ועידת דרבן הלך לכיוון אנטי-ישראלי, פרשנו מהוועידה. בעקבות דו"ח גולדסטון תמכנו בתוקף בזכותה של ישראל להגן על עצמה. כאשר היה ניסיון להכניס את האו"ם לעניינים שחייבים להיפתר באמצעות משא ומתן ישיר בין הישראלים לפלסטינים, הטלנו על כך וטו. וכך, במילים ובמעשים, שמרנו על יציבות בתמיכתנו בביטחונה של ישראל. ובדיוק בגלל המחויבות שלנו לביטחון ישראל לטווח ארוך פעלנו לקידום השלום בין הישראלים לפלסטינים.

     

    העובדות שחייבים להתמודד איתן

    חזרתי ואמרתי שנושאי הליבה יועלו במשא ומתן רק בשיחות ישירות בין הצדדים. וציינתי ביום חמישי שההסכם הנוכחי בין פתח לחמאס מציב מכשול גדול לשלום. אי אפשר לצפות משום מדינה לנהל משא ומתן עם ארגון טרור שנשבע להשמיד אותה. נמשיך לדרוש מהחמאס לקבל את האחריות הבסיסית לשלום: להכיר בזכותה של ישראל להתקיים, להתנגד לאלימות והיצמד לכל ההסכמים הקיימים. ואנחנו שוב קוראים לחמאס לשחרר את גלעד שליט, שמוחזק הרחק ממשפחתו במשך חמש שנים.


    אובמה בכותל המערבי ב-2008. "הנחתי תפילתי בין האבנים" (צילום: AFP) 

     

    ועדיין, לא משנה כמה קשה יהיה לפתוח בשיחות משא ומתן משמעותיות בנסיבות הנוכחיות, אנו חייבים להכיר בכך שכישלון לנסות זאת הוא לא אופציה. אי אפשר לשמור על הסטטוס קוו. ועל כן, ביום חמישי, ציינתי בפומבי את העקרונות שארה"ב מאמינה שיכולים לספק בסיס למשא ומתן לכיוון הסכם שישים סוף לסכסוך ולכל התביעות – קווי המתאר הכלליים שמוכרים כבר שנים רבות, והיו הבסיס לשיחות לשיחות בין ארה"ב, הישראלים והפלסטינים לפחות מאז ממשל קלינטון.

     

    אני יודע שציון עקרונות אלה – סוגיות הטריטוריה והביטחון – יצרו בימים האחרונים מחלוקת קלה. לא הופתעתי לגמרי. אני יודע היטב שהדבר הקל לעשותו, במיוחד עבור נשיא שמתכונן לבחירה מחדש, הוא להימנע ממחלוקת. אך כפי שאמרתי לראש הממשלה נתניהו, אני מאמין שהמצב בנוכחי במזרח התיכון לא מאפשר דחייה למועד מאוחר יותר. אני גם מאמין שחברים טובים מדברים בפתיחות ובכנות אחד עם השני. לכן אני רוצה לחלוק אתכם את מה שאמרתי לראש הממשלה.

     

    הנה כמה עובדות שכולנו חייבים להתעמת אתן. ראשית, מספר הפלסטינים שחיים ממערב לנהר הירדן גדל בקצב מהיר ומעצב באופן יסודי את המציאות הדמוגרפית בשטחים הישראליים והפלסטיניים. דבר זה יקשה יותר ויותר – ללא הסכם שלום – לשמור על ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית.

     

    שנית, הטכנולוגיה תקשה על ישראל להגן על עצמה בהיעדר שלום אמיתי. ושלישית, דור חדש של ערבים מעצב מחדש את האזור. אי אפשר עוד לעשות שלום אמיתי ולטווח ארוך רק עם מנהיג ערבי אחד או שניים. מיליוני אזרחי מדינות ערב צריכים לראות ששלום הוא אפשרי כדי לקיים את השלום הזה.

     

    וכמו שההקשר משתנה במזרח התיכון, כך הוא גם משתנה בשנים האחרונות בקהילה הבינלאומית. יש סיבה מדוע הפלסטינים דוחפים להשיג את האינטרסים שלהם באו"ם. הם מכירים בכך שיש חוסר סבלנות לתהליך השלום – והיעדרו של אחד כזה. לא רק בעולם הערבי, אלא גם באמריקה הלטינית, באירופה ובאסיה. חוסר סבלנות זה גדל וכבר נראה באופן ברור בבירות ברחבי העולם.

     

    האחריות על הפלסטינים

    אלו הן העובדות. אני מאמין מאוד, וחזרתי על כך ביום חמישי, שאי אפשר לכפות שלום על הצדדים המעורבים בסכסוך. שום הצבעה באו"ם לא תיצור לעולם מדינה פלסטינית עצמאית. וארה"ב תעמוד בפני כל ניסיון לבודד את ישראל מחוץ לאו"ם או לפורום בינלאומי. משום שהלגיטימיות של ישראל איננה נתונה לוויכוח.


    אובמה מבקר בשדרות. "ראיתי הפחד בעיניו של בן 8" (צילום: AFP)

     

    יתרה מזו, אנחנו יודעים שלשלום צריך פרטנר – ומשום כך אני אומר שאי אפשר לצפות מישראל לנהל משא ומתן עם פלסטינים שאינם מכירים בזכותה להתקיים, ואנחנו מטילים על הפלסטינים אחריות על פעולותיהם והצהרותיהם.

     

    אך המצעד לבודד את ישראל בקהילה הבינלאומית – והדחף של הפלסטינים לנטוש את המשא ומתן – ימשיך לצבור מומנטום בהיעדר תהליך שלום אמין. כדי שתהיה לנו יכולת השפעה על הפלסטינים, על מדינות ערב ועל הקהילה הבינלאומית, חייב להיות סיכוי הצלחה לבסיס המשא ומתן. כך, שלפני מסע בן חמישה ימים באירופה, שבו יהיה המזרח התיכון נושא מרכזי על סדר היום, בחרתי לדבר על מה שדרוש לשלום.

     

    אין שום דבר מקורי במיוחד בהצעה שלי; מסגרת בסיסית זו לשיחות משא ומתן היתה זה זמן רב הבסיס לשיחות בין הצדדים ובממשלים אמריקניים קודמים. אך מאחר ששאלות בנושא הועלו, תנו לי לחזור על מה שאמרתי למעשה ביום חמישי.

     

    אמרתי שארה"ב מאמינה ששיחות המשא ומתן צריכות להסתיים בשתי מדינות, עם גבולות פלסטיניים קבועים עם ישראל, ירדן ומצרים, ועם גבולות ישראליים קבועים עם פלסטין. הגבולות של ישראל ופלסטין צריכים להתבסס על קווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים, כך שניתן יהיה להבטיח גבולות בטוחים ומוכרים לשתי המדינות. לבני העם הפלסטיני חייבת להיות הזכות למשול על עצמם, ולמצות את הפוטנציאל שלהם, במדינה ריבונית.


    הפגנה נגד אובמה מול שגרירות ארה"ב בתל אביב (צילום: EDK תקשורת) 

     

    באשר לביטחון, לכל מדינה יש את הזכות להגנה עצמית, וישראל חייבת להיות מסוגלת להגן על עצמה – בכוחות עצמה – כנגד כל איום. חייבים לנסח תנאים חזקים מספיק כדי למנוע את תחיית הטרור; לעצור החדרת כלי נשק; לספק ביטחון יעיל בגבול. נסיגה מלאה ובשלבים של כוחות הצבא הישראליים צריכה להיות בתיאום עם לקיחת האחריות הביטחונית של הפלסטינים במדינה ריבונית ומפורזת. משך הזמן של תהליך מעבר זה חייב להיות מוסכם, והיעילות של סידורי הביטחון חייבת להיראות בשטח.

     

    המציאות הדמוגרפית בשטח

    זה מה שאמרתי. כמוכן שהתייחסותי לקווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים באופן הדדי היא זו שזכתה למירב תשומת הלב. ומאחר שהעמדה שלי לא הובנה כראוי, הריני להבהיר מהי המשמעות של "קווי 1967 עם חילופי שטחים מוסכמים".

     

    מתוקף הגדרתו (של תהליך השלום),הצדדים עצמם – ישראל והפלסטינים – ינהלו משא ומתן על הגבול, שיהיה שונה מזה שהיה קיים ב -4 ביוני, 1967. זוהי נוסחה מוכרת היטב לכל מי שעמלו על הנושא במשך שנות דור. היא מאפשרת לצדדים עצמם להתחשב בשינויים שחלו בארבעים השנים האחרונות, בכללם המציאות הדמוגרפית החדשה בשטח, והצרכים המשתנים של שני הצדדים. המטרה הסופית היא שתי מדינות לשני עמים: ישראל כמדינה יהודית ומולדתו של העם היהודי, ומדינת פלסטין כמולדתו של העם הפלסטיני; כל מדינה תהנה מהזכות להגדרה עצמית, הכרה הדדית, ושלום.

     

    אם קיימת מחלוקת אז היא אינה מבוססת על תוכן. מה שעשיתי ביום חמישי היה לומר בפומבי את מה שזה מכבר היה ידוע באופן פרטי. עשיתי זאת כי איננו יכולים להרשות לעצמם להמתין עשור נוסף, או שניים או שלושה כדי להשיג שלום. העולם מתקדם מהר מדי. האתגרים היוצאים מן הכלל הניצבים בפני ישראל יכולים רק לגדול. כל עיכוב יערער את ביטחונה של ישראל ואת השלום לו ראוי העם הישראלי.


    נתניהו ויועציו בזמן הנאום. "העמדה לא הובנה כראוי" (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

     

    אני יודע שחלק מכם לא יסכימו עם הערכה זו ואני מכבד זאת. וכחברים של ישראל, אני יודע שאנחנו יכולים לנהל את הדיון הזה. אולם בסופו של דבר, ממשלת ישראל נושאת באחריות לבצע את החלטות הקשות הדרושות כדי להגן על מדינה יהודית ודמוקרטית, עבורה דורות כה רבים הקריבו. כידיד של ישראל, אני מחויב לשאת בחלקנו על מנת להגשים מטרה זו, בעודנו קוראים לא רק לישראל, אלא גם לפלסטינים, לארצות ערב, ולקהילה הבינלאומית להצטרף אלינו במאמץ זה. ישראל אינה צריכה לשאת בנטל של קבלת החלטות קשות לבדה.

     

    גם כאשר אנו עושים את כל הנחוץ על מנת להבטיח את ביטחונה של ישראל; גם כאשר אנו רואים את האתגרים הקשים העומדים לפנינו, ובעוד אנו מתחייבים לעמוד על ידי ישראל בימים הקשים הנכונים לה – אני מקווה שאיננו מוותרים על חזון השלום. אם למדנו דבר מההיסטוריה, אם למדו דבר מסיפורה של ישראל, הרי זה שבאמצעות אומץ ונחישות, ניתן להתקדם. השלום הוא אפשרי.

      

    התלמוד מלמד אותנו שכל עוד נשמת אפו של אדם בתוכו הוא חייב להיאחז באמונתו. לקח זה נראה חד במיוחד היום, מכיוון שכל עוד ישנם אלה, במזרח התיכון ומעבר לו, אשר דורשים את הזכויות והחירויות הלגיטימיות שנמנעו מהן על ידי המשטרים להם הם כפופים, ארה"ב לעולם לא תפסיק את תמיכתה בזכויות

    אוניברסליות אלה.

     

    כל עוד יש מי ששואפים לעתיד טוב יותר, לא ננטוש את המרדף אחר שלום צודק ובר קיימא אשר יביא לסיום הסכסוך באמצעות שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון. לא מדובר באידיאליזם או בנאיביות. אלה בהבנה המוחלטת כי שלום אמיתי הוא הדרך היחידה ליצור פלסטין שלווה כמולדתו של העם הפלסטיני, ומדינה יהודית – ישראל – כמולדתו של העם היהודי.

     

    תודה לכם, שאלוהים יברך אתכם. שאלוהים יברך את ישראל, שאלוהים יברך את ארצות הברית של אמריקה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ברק אובמה בוועידה. בישראל מרוצים
    צילום: AP
    עם לי רוזנברג, נשיא איפא"ק
    צילם: AP
    אמרתי את מה שהיה ידוע
    צילום: AFP
    מומלצים