שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: מאיר אזולאי
    סמי עופר: איל הספנות שהיה בין 100 עשירי תבל
    איש העסקים, שהחל כסבל בנמל חיפה, החזיק באחת מחברות הספנות הגדולות בעולם, וכן שלט עם אחיו יולי בכמה מהחברות המובילות בישראל: צים, טאואר סמי קונדקטור, בית הזיקוק בחיפה ומפעלי ים המלח. הונו מוערך ביותר מ-10 מיליארד דולר

    איל הספנות סמי עופר שהלך לעולמו הבוקר בגיל 89, הוא מבעלי העסקים המובילים בישראל. סמי ואחיו יולי הם בין הישראלים הבודדים הנכנסים שנה אחרי שנה לרשימת עשירי תבל שמפרסם העיתון "פורבס". בשנת 2010 העריך העיתון את שווי נכסיו בכ-10.3 מיליארד דולר. החברה לישראל, המחזיקה במרבית נכסיו הישראליים, נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-27.3 מיליארד שקל.

     

    שמו של איש העסקים עלה לכותרות לאחרונה, לאחר שארצות הברית הטילה סנקציות על החברה שבבעלותו בגלל שמכרה מכלית לאיראן. בעקבות זאת, חשף העיתון "כלכליסט" כי ספינות של האחים עופר עגנו באיראן בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות.

     

    צי אוניות מהגדולים בעולם

    סמי עופר נולד ברומניה ליוסף וצילה הרשקוביץ'. ב-1924 המשפחה עלתה לישראל והתיישבה בחיפה. הוא למד בבית ספר יסודי בלבד ואחר כך עבד כסבל וכנער שליח בנמל, ובמקביל התנדב ב"הגנה". בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי ובמלחמת העצמאות שירת בחיל הים והשתתף בקורס החובלים הראשון שלו.

     

    סמי בנה את האימפרייה העסקית שלו עם אחיו יולי בשנת 1945, כשהם עבדו כספקי המזון של אוניית הפאר הרומנית "טרנסילבניה" והצליחו להפוך לסוכנים שלה. לאחר מכן החל לעבוד כסוכן של אוניות נוספות ממזרח אירופה. ב-1950 החלו לקנות אוניות משלהם. האונייה הראשונה הייתה אוניית משא שנקראה איל על שם בנו.

     

    בשנות ה-60' וה-70' הפכה קבוצת האחים עופר לחברת ספנות בינלאומית. יולי נשאר בארץ וניהל את עסקי החברה המקומיים ואילו סמי עבר למונאקו וניהל את הפעילות הגלובלית. בשנות ה-80' החלה הקבוצה לעסוק גם בעסקי מיכליות בהונג קונג ובסינגפור, ובשנות ה-90' גם בהובלת דלק. בסוף המאה שעברה כבר היה לחברה צי של כ-200 אוניות, מהגדולים בעולם. החברה הקימה גם חברת בת, רויאל קריביאן, העוסקת בקרוזים.

     

    שליטה על חלקים ניכרים מהמשק

    עיקר עסקי האחים עופר ממוקמים בחו"ל, אך בשנות ה-90' הם החלו להשתלט על חלקים ניכרים מהמשק הישראלי, תחילה בנדל"ן, ואחר כך ברכישת חברות אחזקה. ב-1994 הם רכשו חלק מגרעין השליטה במזרחי טפחות, וב-1999 רכשו ממשפחת אייזנברג את השליטה בחברה לישראל. במשך השנים התפתחה חלוקת עבודה בתוך המשפחה: יולי עוסק בעיקר בנדל"ן, בבנק ובעסקים המקומיים, עידן, בנו הצעיר של סמי, בעיקר בחברה לישראל, וסמי, לצד בנו אייל, בעסקי הספנות.

     

    החברה לישראל שולטת מאז שנות ה-90' בכי"ל, הכוללת את מפעלי ים המלח ומפעלים כימיים נוספים בנגב, וכן ברבע מבתי הזיקוק לנפט ובמחצית מחברת הספנות צים, יחד עם המדינה, וכן במפעל השבבים טאואר סמי קונדקטור מגדל העמק. עד שנת 2002 החזיקו האחים עופר במשותף את כל עסקיהם. מאז, התחלקה השליטה בעסקים כך שיולי שולט באחזקות בבנק מזרחי-טפחות ובעסקי הנדל"ן המקומיים, ואילו סמי - בעסקי הספנות.

     

    השליטה בחברה לישראל כיום מתחלקת בין חברת מילניום (47.4%), עופר הולדינגס (3%) ועידן עופר בנו  של סמי (2.5%). עופר הולדינגס נמצאת בשליטת האחים עופר ואילו מילניום נמצאת בשליטת חברת משט (80%), שגם היא בשליטת שני האחים.

     

    חשיפה ציבורית שלילית

    ב-2004 רכשה החברה לישראל בעלות כמעט מלאה בצים, במסגרת תוכנית הרפורמה הכלכלית במשק של מי שהיה שר האוצר, בנימין נתניהו. העסקה עוררה סערה כיוון שצים, שגם היא אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם, נמכרה תמורת כחצי מיליארד שקלים. במקביל, קנתה המדינה מהחברה לישראל את רבע בתי הזיקוק, במטרה למכור אחר כך את חברת בז"ן כולה.

     

    במדינה התעורר ויכוח ציבורי סוער על השאלה, הם צריך לשלם לחברה לישראל על חלקה, כיוון שהיא קיבלה אותו בחכירה, אך החשב הכללי דאז ניר גלעד החליט לוותר לחברה על הפקעת החכירה ולשלם לה. גלעד משמש כיום כמנכ"ל החברה לישראל. מאוחר יותר, ב-2006, השתתפה החברה במכרז לרכישת בית הזיקוק בחיפה וזכתה, בעוד שבית הזיקוק באשדוד נמכר לחברת הדלק פז.

     

    עד לאותה התקופה משפחת עופר כמעט ולא הייתה מוכרת בציבור הישראלי. מאז, הציבור הרחב הלך נחשף אליה בעיקר בהקשר שלילי, בשל חלקה באותן עסקאות שנויות במחלוקת. שמה של המשפחה עלה יותר ויותר לכותרות גם בגלל המודעות הגוברת לנושאים סביבתיים, שעוררה מחלוקות סביב פעילות מפעלי ים המלח ובתי הזיקוק.

     

    עיקר הפרסום השלילי קשור לשתי תוכניות שקשורות לחברה: סרט של התחקירן מיקי רוזנטל על עסקי המשפחה בשם "שיטת השקשוקה" שעסק ברכישת נכסי המדינה ובזיהום הסביבתי, והתוכנית "עובדה" בטלוויזיה שעסקה בעובדי הקבלן במפעלי ים המלח.

     

    תרומות ומיזמים סביבתיים

    כדי לשקם את תדמיתה, שיפרה החברה בצורה משמעותית את זכויות העובדים במפעליה, דאגה להקטין למינימום האפשרי את הנזק הסביבתי, והפכה לאחת הקבוצות המובילות בישראל בתרומות לבתי חולים, להשכלה גבוהה, למוסדות רפואיים, לאיצטדיון הכדורגל בחיפה ועוד.

     

    בנוסף לפילנטרופיה, נקשרה החברה למיזם בעל תדמית סביבתית, כאשר החברה לישראל רכשה אחזקות במיזם בטר פלייס של שי אגסי, המתעתדת לייבא לישראל לראשונה מכוניות חשמליות.

     

    עם זאת, גם התרומות לא הצליחו לשקם את תדמיתו, כיוון שהם נתפשו כ"תרומות יח"צניות" שעופר ביצע למען שמו, ולעתים תוך דרישה מפורשת שבניינים ייקראו על שמו. עופר, שהציע לתרום 20 מיליון דולר להקמת אגף חדש במוזיאון תל אביב, ביטל אותו לאחר שנתקל בהתנגדות ציבורית לקרוא לו על שמו ולקבל וטו על החלטות נדל"ן הקשורות במוזיאון.

     

    עופר הוא גם תורם כבד למוזיאונים ותערוכות ספנות בלונדון, שבזכותם קיבל ממלכת בריטניה תואר "אביר מפקד ימי" והיה לאחד הישראלים היחידים שקיבלו תואר אצולה בריטי כלשהו. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים