שתף קטע נבחר
צילום: רון פלד

כנסיית העלייה: האם ישו עלה לשמיים ממסגד?

פעם בשנה מתכנסים מאמינים בכנסיית (מסגד) העלייה בהר הזיתים - המקום שבו עלה ישו לשמיים, אך מהמאה ה-12 נמצא בשליטה מוסלמית. רון פלד נכח באחד הטקסים החשובים בנצרות

הר הזיתים בירושלים מכוּנה בעולם הנוצרי גם כהר העלייה לשמיים. לא פחות מחמישה אתרים שונים על ההר מזוהים עם מיקום עלייתו לשמיים של ישוע, 40 יום לאחר תחייתו. באחד מאתרים אלה מתקיים אחת לשנה, בדיוק 40 יום לאחר הפסחא, טקס העלייה לשמיים.

 

על פי המסופר בברית החדשה, ישוע מנצרת התהלך בארץ הקודש 40 יום בטרם עלה לשמיים. מסורות רבות ושונות התחלפו לאורך השנים לגבי הר הזיתים - המקום שממנו כביכול עלה לשמיים ומכאן גם יחזור ישוע כמשיח בחזון אחרית הימים. עלייתו לשמיים מסמלת את סוף תפקידו הארצי של ישוע ותחילת תפקידו הרוחני, ועל כן חשיבותו הרבה של הר הזיתים במסורת הנוצרית.

 

במרכזו של הר הזיתים שוכנת כנסייה שזכתה לשם כנסיית העלייה לשמיים או מסגד העלייה. למה מסגד אם זו כנסייה? הסבר בהמשך. זוהי כנסייה קטנה וצנועה עם חצר עגולה מתוחמת בקירות אבן. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית. את מתכונתה הנוכחית קיבלה בכלל בתקופה הצלבנית. זהו מבנה מתומן (אוקטוגונלית) ובליבו על הרצפה לוח אבן המסמל את כף רגלו של ישוע, במיקום עלייתו לשמיים. ישנם המשווים בין צורת המבנה ולעובדה כי כיפת הסלע על הר הבית גם היא מתומנת ובמרכזה בסמוך לאבן השתייה, ארון קטן ובו לוח אבן שממנו עלה מוחמד לשמיים. האם מדובר בצירוף מקרים? לא בטוח - מסורת רודפת מסורת, ולתיירים והצליינים, לא חסרים אתרים לבקר ואגדות לספּר.


מאמינים אורתודוקסיים ממתינים להיכנס לקאפלת העלייה (צילומים: גדי רייז)

 

כנסייה שהיא מסגד?

במשך השנים, ככל הנראה בתקופתו של סלאח א-דין בסוף המאה ה-12, הפכה הכנסייה גם למסגד וההוכחה הפשוטה הנה קיומו של המיחראב (גומחה בקיר המסגד) הפונה לכיוון מכּה בקיר הדרומי של הכנסייה, בסמוך לטביעת הרגל. כיום האתר בבעלות מוסלמית וניתנת האפשרות לצליינים לבקר במקום ולהתפלל. המקום מכונה גם מסגד. לשם הבהרה, חשוב להבין כי ישוע מוזכר כנביא בקוראן ולכן חשובה העלייה לשמיים גם בקרב מוסלמים.

 

מסורת מעניינת אחרת גורסת כי את חתיכת האבן שעלייה טביעת הרגל השנייה של ישוע, לקחו המוסלמים בימי הביניים והובילו אותה אל מסגד אל-אקצא שבהר הבית. ישנם האומרים שהיא בכלל ברומא.

 

אחת לשנה, ביום חמישי בבוקר, כ-40 יום לאחר חג הפסחא, חוגגות העדות האורתודוקסיות את חג העלייה לשמיים. מדובר באחד משלושת הטקסים הדתיים הרשמיים של עדות אלה. הראשון, טקס שבת האור במהלך הפסחא בכנסיית הקבר, והשני הנו טקס האפיפניה, הטבילה המסורתית באתר קאסר אל יהוד שבנהר הירדן בסמוך ליריחו (18 בינואר).


הפטריארך היווני בטקס העלייה לשמיים

 

5 וחצי בבוקר, הנזירים כבר מתייצבים

ביום חמישי זה מקימות חלק מהעדות המזרחיות, ביניהן יוונים, ארמנים, קופטים (מצרים) והסורים אוהלים בחצר הכנסייה הקטנה. כל עדה ומאמיניה תופסת לה פינה בחצר שעות ארוכות לפני ובמהלך התפילה. השנה, יצא שגם תאריך החג הקתולי חל באותו יום בדיוק, וכך קרה שכבר בשעה חמש וחצי בבוקר, התפללו נזירים פרנציסקנים (הנמנים עם הזרם הקתולי) במתחם. בזה אחר זה נכנסו אנשי הדת הבכירים אל הכנסייה הקטנה בשירה ותפילה ויצאו חזרה אל האוהל הציבורי להמשך הטקס והתפילה.

 

את הארמנים והיוונים מלווים בשיירת הכניסה ה"קוואסים", שני שומרים המחזיקים במקלות עץ אשר בתחתיתם עיגול ברזל המשמש לנקישות חזקות על הרצפה בקצב אחיד, וכך מודיעים לכולם על בואהּ של השיירה וכניסתהּ אל המתחם והכנסייה. חווית השירה, תלבושות החג והצליינים הרבים המצטרפים לחגיגה, כמו גם ישראלים סקרנים, מוסיפים לאווירת הטקס.

 

ההגעה אל הכנסייה בימי השבוע פשוטה - נסיעה על הר הזיתים לכיוון התצפית המפורסמת ועצירה לפני העיקול האחרון שמאלה (סמוך לכנסיית פטר נוסטר שעלייה דגל צרפת). עלות הכניסה בימי חול הנה 5 שקל לאדם.

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכנסייה בשליטה מוסלמית כיום. קאפלה מסגד העלייה
צילום: זיו ריינשטיין
הפטריארך הארמני בעת טקס העלייה לשמיים
צילום: גדי רייז
גם הפטריארך היווני ומאמיניו נוכחים בטקס המיוחד
צילום: גדי רייז
מומלצים