שתף קטע נבחר

חרם הקוטג' - עשו כמונו החרדים

כאדם חרדי, ראיתי כיצד מתנהל חרם בחברה החרדית, ואמרתי לעצמי - כך צריך להתנהל כל הציבור. אל תקנו קוטג' מ-1 ביולי, כי אנחנו רוצים שינוי אמיתי, ולא מבצעי הוזלות

בשנים האחרונות מצטמצם הכפר הגלובלי שלנו. אם בעבר הרחוק היינו בטוחים שזו ארץ זבת חלב ודבש ואין מקום טוב יותר לחיות בו, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות התברר שאנחנו "קצת" טועים.

 

כשרשתות מזון החלו לאפשר לנו לרכוש מזון דרך האינטרנט, הן כנראה שכחו שהדרך להשוואת מחירים עם העולם הגדול התקצרה לאין ערוך. בעבר, כשהדוד הרחוק הגיע מחו"ל והתרעם מדוע מחירי המזון יקרים כל כך, לא לקחנו אותו ברצינות. הוא בטח לא רגיל לשקל החזק שלנו, גיחכנו לעצמנו והמשכנו לקנות בשמחה ובששון. אבל הזמנים השתנו.


אנחנו מזהים גימיקים, אבל יכולים לעשות שינוי (צילום: בן קלמר)

 

אנשים מבינים יותר ויותר שגל העליות שפוקד אותנו לאחרונה מתנשא ומנותק מהעם. אנשים מתחילים להבין שאזרח במדינה אירופית קונה מוצר חלב ב-50% פחות ממה שאנחנו קונים אותו. "זה בגלל הכשרות", אמרו הציניקנים שביננו, ואז הגיעה המכה: השבוע התברר שמצרכים תוצרת ישראל נמכרים בארה"ב במחיר זול יותר למרות הכשרות, למרות עלויות השינוע והמסים. 

 

אני מודה שאני אוהב יותר לקרוא טוקבקים מאשר את הכתבות עצמן. יתרה מזו, כשאני נכנס לכתבה, אני קורא את הכותרת, עובר לטוקבקים, ואם הם מעניינים - אני מסיים אותם ועובר לכתבה עצמה. כאשר ראיתי את הכאב מציף את הרשת, וכאשר אנשים שאלו מדוע לא לעשות חרם כמו בחו"ל, ומדוע אנחנו לא יודעים להצביע ברגליים? חשבתי לעצמי - באמת למה? הרי מה יקרה אם נחרים מוצר או חברה מסויימת שמפקיעה מחירים למשך כחודש ימים?

 

לי כצרכן זה לא יכאב, כי אני יודע שעשיתי את חובתי המוסרית וכשאני חושב שמפקיעים מחירים, אני לא קונה. כאדם חרדי, ראיתי כיצד מתנהל חרם בחברה החרדית, ואמרתי לעצמי - כך צריך להתנהל כל הציבור. רק שבעוד שהציבור החרדי נשמע לרבניו, כשאלו אומרים לא לקנות מוצר מזון מסוים או להחרים חברה מסויימת, לציבור הכללי לא היתה כתובת אחת, שבה יוכלו להתאגד. לכאן נכנס, איך לא, אדון מהפכה 2011, הפייסבוק. פתחנו קבוצה ואמרנו - בואו נראה אם תהיה היענות ואם אנשים יבינו איך עושים חרם סוף סוף כמו שמזמן היינו צריכים לעשות.

 

הזמן הזה קריטי

כאשר ynet נתן במה לחרם, המדיה כולה השתוללה בצורה שהרבה זמן לא ראינו. ביום שאחרי, יצאו רשתות שיווק במבצעי הוזלות וחברי כנסת החלו לדבר על החזרת הקוטג' לפיקוח.

 

השאלה הנשאלת עכשיו היא האם זה מה שאנחנו רוצים? האם הנחה של שבועיים בקוטג' ולאחר מכן עלייה במחיר תרגיע אותנו? האם החזרתו של הקוטג' לפיקוח תוזיל עוד מוצרים, שגם בהם אנחנו רוצים לטפל ולהוזיל? אני משוכנע שלא, כי לא ניתן להכניס לפיקוח את כל סל המוצרים. הקוטג' הוא אפוא רק סמל במאבק גדול שהחל.

 

הציבור מבין שהזמן קריטי. יצרניות החלב התעטפו בשתיקה מעיקה במיוחד. האזרחים מבינים שברגע האמת, כשהחרם יתחיל ב-1 ביולי, ידחפו להם קוטג' בשקל אחד, כמו שהיה עוף בשקל, רק כדי שהמאבק הזה ייכשל - אבל אנשים כבר מזהים גימיקים. היום כולנו פרסומאים, רק שהפעם - אנחנו באמת רוצים שינוי, והשינוי אפשרי וקל מאי פעם.

 

אל תקנו קוטג', כי אנחנו רוצים שינוי אמיתי ולא מבצעי הוזלות. חרם הקוטג' הוא רק יריית הפתיחה. כאשר נחווה את הטעם המתוק של נצחון המאבק הכל-כך צודק הזה, נבין שגם אנחנו התקדמנו לעידן 2011, גם אנחנו יודעים לעשות שינויים. נוכל להוזיל את סל המזון שלנו בעשרות אחוזים ונדע שהחזרנו לעצמנו את הכבוד האבוד שלנו כצרכנים.

 

  • איציק אלרוב, בן 25, נשוי ואב לילדה מבני ברק, יזם את חרם הקוטג'. בעת הפרסום הראשון ב-ynet שלשום, מנתה הקבוצה עשרות בודדות של חברים. הבוקר (נכון לשעה 11:00) יש בה יותר מ-30 אלף חברים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים