שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    לייק צרכני, וקוץ בו

    הרשת החברתית היא הסוציאליזם הדיגיטלי החדש. השפעת האינטרנט על הצרכנות אדירה, אבל בלי פעילות בשטח - כל זה חסר משמעות

    מחאת הקוטג' לא הייתה יכולה להתקיים בעולם הישן שבו הציבור צורך את המידע שלו רק באמצעות העיתונים. הרשת החברתית היא הסוציאליזם הדיגיטלי החדש.

     

    ביחס לעולם המערבי, המודעות הצרכנית של הציבור הישראלי נמוכה מאוד. עם זאת, בהחלט ניתן לראות מגמות של התפתחות מודעות לנושא. המחאות נגד מיסוי הדלק הגבוה ונגד מחירי הדירות הן הבולטות. אליהן הצטרפה מחאת הקוטג', שהתפשטה בפייסבוק במהירות רבה אחרי הפרסום ב-ynet. קהילות וירטואליות, כך קבע מחקר של ריצר ויורגנסון מאוניברסיטת מרילנד, מונעות מבעלי ההון להשתלט על השיח הציבורי. העובדה שציבור המשתמשים בהן גדל מיום ליום מספקת תקווה לעתיד טוב יותר.

     

    הקוטג' הוא כמובן רק דוגמא. בישראל של 2011, חברות הענק גורפות רווחים רבים על גב רוב אזרחי המדינה. הצרכן הבודד אינו מסוגל לפעול נגד המחירים המוכתבים. בין אם מדובר בשוק הסלולר או בשוק הטלוויזיה שבו אנו משלמים כמעט כפול מרוב המדינות המערביות וגם במחאת הקוטג' - התברר שבארה"ב ובאירופה משלמים פחות מבארץ.

     

    אם פעם השליטה בהמונים היתה באמצעות ניצול הבורות שלהם, הרי שבשנים האחרונות הפך המרחב הווירטואלי למציאות החברתית החדשה. כיום חלק ניכר מהדיון הציבורי, כיכר העיר המודרנית, נמצא ברשת.

     

    אם בעבר מחאה צרכנית היתה יקרה, מסורבלת ודרשה ממון והשקעה מרובה - כיום כל אדם יכול לפתוח במחאה אינטרנטית, כשאפשר רק להניח שיש לכך השפעה על אופן הצרכנות שלנו. הרשתות החברתיות מתפתחות במהירות, ומונות כיום לא פחות מכ-500 מיליון משתמשים. המגמה לא פוסחת גם על ישראל שבה פייסבוק הוא האתר הנצפה השני אחרי גוגל, שגם בו יש כידוע מידע חופשי.

     

    חיזוק לדמוקרטיה 

    לא יהיה זה מופרך לחלוטין לומר שרשתות דוגמת פייסבוק מחזקות את הדמוקרטית. כמעט כל אדם יכול, בחינם, להיות מעורה בקהילה וליצור שיח ציבורי באמצעות רשתות חברתיות. יש גם חוקרים שמגדירים זאת כסוציאליזם דיגיטלי.

     

    גופים קפיטליסטיים, ששואפים לחלוש על מידע, גופי תקשורת ופרסומות - נחלשים באופן טבעי. לפי נתונים שהתפרסמו במחקר של פליישמן-הילארד והאריס אינטראקטיב, התברר שהשפעת האינטרנט על צרכנות כפולה מזו של הטלוויזיה. האינטרנט העצים את ההשפעה שלו פי שמונה לעומת מדיה מסורתית מודפסת. 

     

    לפני עשור, כדי לארגן מחאה נגד מחיר הקוטג' היית צריך עשרות אלפי שקלים לכל הפחות: לארגן הפגנות, לצאת לשטח. כיום המחאה מתבצעת מהבית. אך כאן טמונה גם הבעיה, שכן לא ברור עדיין האם אכן כל הרשומים אכן יחרימו. ומה יקרה אם יוכרז חרם צרכנים על חברות סלולר ובנקים. שם תיבחן העמידות של הציבור הישראלי ומחאות הפייסבוק שלו.

     

    חרם צרכנים בקהילה וירטואלית ללא פעילות מעשית בשטח - למשל, של אי-רכישת קוטג' - חסר משמעות. המחאה החלה, אך האם תיושם בפועל? נחכה שבועיים ונראה.

     

    יאיר נתיב, סטודנט לתואר משולב במשפטים ובמדעי המדינה באוניברסיטת חיפה וכותב המדור "שווה בשווה" בערוץ המעורבות של ynet

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים