מדבר הצריחים באוסטרליה: נוף לא מהעולם הזה

בחודש יולי 2010 יצאנו כל המשפחה, אשתי ענת, שלוש בנותיי - רותם, עמית ונועה ונהג משאית (אני), לטיול ארוך בן ארבעה חודשים במערב אוסטרליה. למען הגילוי הנאות, זהו הטיול השני הארוך של המשפחה באוסטרליה – את הטיול הקודם עשינו לפני שלוש שנים במזרח היבשת, והפעם החלטנו לעשות את "הטיול למתקדמים".

חלקה המערבי של אוסטרליה הרבה פחות מתויר מהחוף המזרחי של היבשת – האזור פחות מיושב וצריך לגמוא מרחקים של מאות קילומטרים כדי לעבור משומקום אחד לשומקום אחר. כדאי מאוד גם לשים לב למד הדלק, כי מי יודע איפה תהיה התחנה הבאה...

זה שחלקה המערבי של יבשת אוסטרליה פחות מיושב לא אומר בהכרח שיש שם פחות אטרקציות ושכיות טבע מופלאות, כאלה שהייתי כולל בקלות בליגה הלאומית של נפלאות הכדור שאנחנו חיים עליו.

מפת אוסטרליה ומדבר הצריחים משמאל (באדיבות טבע הדברים)

מקום מדהים שלא רבים מכירים

מצוידים בלונלי פלנט של אוסטרליה, וקרוואן ארוך במיוחד, סקרנו את מערב אוסטרליה מהעיר דארווין שבצפון ועד לעיר פרת' שבדרום. אבל אנחנו נתמקד במקום מדהים שלא רבים מכירים, ולצערי אינו עולה כיעד חובה למי שנוחת במערב אוסטרליה (למרות קרבתו לעיר פרת').

מדבר הצריחים (Pinnacles Desert) נמצא בשמורת הטבע נמבונג (Nambung National Park), הקרויה על שמו של נהר הנמבונג שנמצא באזור (נמבונג פירושו "עקלקל" בשפה האבוריג'ינית, שפת הילידים האוסטרלים). זו עוד אחת מהשמורות הרבות שפזורות ברחבי אוסטרליה, ושהרשויות מקפידים לשמור עליהן בצורה כל כך רצינית, שלפעמים אף פוגעת בתיירות ובמטיילים הפוטנציאליים. כמו שמורות אחרות ברחבי היבשת, שעות הביקור מוגבלות, אסור להכניס בעלי חיים, ולא ניתן לשוטט בשמורה ברכב באופן עצמאי, כך שאם כבר תגיעו לאזור אל תטרחו לשכור רכב 4x4 מפואר לכבוד הביקור.

השמורה אינה גדולה, ואורכה הוא בסך הכול כ-20 ק"מ. היא פרוסה כרצועה צרה וארוכה מזרחית לכביש 60 שמחבר את העיירה סרבנטיס שבצפון עם פאתיה של העיר פרת' שבדרום. לסיכום שיעור הגאוגרפיה, צריך לציין שממערב לכביש 60, במרחק זריקת אבן (או השלכת חכה, אם תשאלו אוסטרלי) משתרע אוקיינוס הודי גדול, דבר שלא תמיד מתחבר בדמיון כשמדברים על מדבר.

הכי כיף ללכת לאיבוד בין מגדלי האבן. מדבר הצריחים (צילומים: דרור גרטי)

לא משנה אם מגיעים לכביש 60 מצפון או מדרום, כאשר רואים את השילוט המכוון ל-Hangover Bay, זה בהחלט הזמן לצאת מהחמרמורת ולעצור לפיקניק איכותי ממש על שפת האוקיינוס התכול - פיקניק שימלא את המצברים לפני שנכנסים לשמורה ומתחילים להוציא אנרגיה בשיטוט קסום שלא תרצו לסיים. אחרי הפיקניק, עוקבים אחרי השילוט הברור ונוסעים בכביש גישה שנע כמה קילומטרים מזרחה ומכניס אתכם היישר לשמורת נמבונג ולמדבר הצריחים.

בכניסה יש חניה מסודרת ומרכז מבקרים. אם לא הגעתם במשאית (או בקרוואן), תוכלו לאתר בקצה החניה שביל עפר פתלתול שיוצא מהמרכז, ואתו תוכלו לעשות סיור קצר ברכב, של קצת יותר מקילומטר. אך המלצתי הברורה היא לזנוח את הרכב בחניה ופשוט לצאת לשוטט ברגל.

אמנם יש סימון שבילים סדור, אך לא חייבים לדבוק בו, ורוב המטיילים פשוט תופסים אזימות ממרכז המבקרים ומתחילים ללכת. קצת אחרי שהחניה והמבנה ייעלמו לכם מהעיניים, תבחינו בהם - בצריחים. הם יתגלו בהמוניהם - מגדלי אבן מזדקרים מתוך חול מדברי צהבהב ומזכירים תחילה סצנה מסרט מדע בדיוני שמתרחש על אדמת כוכב לכת מרוחק.

המבנים הקסומים שפזורים שם באלפיהם, עשויים אבן גיר ומתנשאים לגובה של בין מטר לשלושה מ'. האינסטינקט הראשון שפוקד את המבקר הממוצע, כמו זה שפקד אותנו, הוא פשוט להתחיל להתרוצץ בין הצריחים, כמו עכבר שנתון במבוך ענק ממדים. כמה רגעים אחרי זה החלטנו, שאם כבר חוזרים לילדות, אז עד הסוף... ופתחנו במשחק מחבואים משפחתי. הבנות התרוצצו בין צריחי האבן ונעלמו בתוך שניות, וגרמו לנו, ההורים המודאגים, לחשוב שאולי יש שם משהו שלא ראינו, ולקרוא בשמן בעצבנות ובדאגה. מקריאות אחרות ששמענו ברקע, התברר לנו שאנחנו לא המשפחה היחידה ששיחקה במקום...

מקום נהדר למשחק מחבואים עם בני המשפחה

פיל ומגדלור באמצע המדבר - והכל מאבן

ההתרוצצות במרחב התישה אותנו (לפחות את ההורים שבינינו), וכדי שהילדות לא יחשבו שחס וחלילה התעייפנו לפניהן, התחלנו להפעיל את הדמיון ולראות את מה שהטבע התכוון אולי להראות לנו. ובכל מקרה – הוא עשה עבודה טובה, כי היה שם פיל ששכח לחזור לסוואנה והפך לגוש אבן, ולא היה ברור לשם מה צריך מגדלור אבן באמצע המדבר, פרט אולי לעובדה שהאוקיינוס נמצא קילומטרים ספורים משם... דבר מעניין בנוגע לצריחים – את רובם עוטפים גידי אבן שמלופפים סביב מלמעלה למטה, דבר שמוסיף למיוחדות שלהם. מראה זה גם תרם לא מעט לתאוריות שהתפתחו סביב היווצרותם.

אחת העובדות היותר מפתיעות בנוגע לנוף המיוחד הזה היא שאת מדבר הצריחים גילו רק בשנות ה-60 המאוחרות של המאה ה-20. תגלית מאוחרת מאוד, בעיקר בהתחשב בכך שאת כדור הארץ כבר סרקו כמעט מכל כיוון אפשרי – בים, באוויר וביבשה.

מדבר הצריחים שבשמורת נמבונג במערב אוסטרליה

ייתכן שזה קשור לכך שהיבשת האוסטרלית, ובעיקר החלק המערבי שלה, מרוחקים יחסית מבחינת הנגישות של תיירים וחוקרים, כמו גם העובדה שלאוסטרלים "נפל האסימון" בשלב מאוד מאוחר באשר לפלאי הטבע שמצויים ביבשת שהם חיים בה, שלא לדבר על מאמצי השיווק הבלתי קיימים שלהם. הרי בראש וראשונה הם יעדיפו לשמור על הטבע ולהרחיק תיירים ומבקרים פוטנציאליים, לפני שיימכרו כרטיסי כניסה.

לאחר גילוי הנוף המסתורי והדרמתי, ניסו חוקרים לתהות על דרך ההיווצרות שלו. למיטב ידיעתי, עד היום אין הסבר רשמי שמקובל על כולם, אלא כמה תאוריות שזקוקות עדיין לאישושים מדעיים. אחת מהתאוריות, כפי שמופיעה במרכז המבקרים בפארק, היא שהאזור היה בעבר גבוה בכמה מטרים, ובקרקע היו הרכבי סלע שונים. בשלב הראשון הייתה על פני הקרקע צמחייה אשר שורשיה התחתרו באדמה וכאשר נרקבו, עזרו להיווצרות אדמה חומצית יותר אשר התקשתה סביב החול הקוורצי ויצרה מעין מעטפת סלעית קשה יותר של אבן גיר בתוך האדמה. בהמשך חלחלו פנימה מים והמשיכו לסנן את החול הקוורצי החוצה, ממלאים את המעטפת באבן גיר. הארוזיה התת-קרקעית הזאת נמשכה עד להיווצרות העמודים.

בשלב השני, שנים רבות לאחר מכן, אולי בעקבות שרפות או טרנספורמציות אקלימיות אחרות, נעלמה הצמחייה והתרחשה ארוזיה עילית שהעלימה את השכבות הקוורציות, שהשאירו מאחוריהן רק את שכבות הסלע הקשות – צריחי האבן. ייתכן שהחול המדברי הצהוב שעוטף את הצריחים היום הוא השלב השלישי והאחרון בתהליך שבו חולות נדדו לאזור, עטפו את העמודים וסיכמו את תמונת הנוף כפי שהיא נראית היום. בעקבות ממצאים אבוריג'יניים שנמצאו במקום לצד העמודים והוערכו כבני 6,000 שנה, מאמינים שזה פרק הזמן שארך השלב השלישי, שבו כוסו הממצאים האבורג'יניים בחול נודד.

דיונות של חולות לבניםף צפונית לשמורת נמבונג, בפאתי העיירה לנסלין

פריט חובה - מצלמה

יהא ההסבר אשר יהא, התוצאה הסופית בהחלט מרשימה ומעודדת את המבקרים לשלוף מצלמות ולתעד את המקום. כיוון שצילום הוא אחד התחומים הקרובים ללבי, ההתלהבות שלי מהמקום הייתה גדולה. החצובה והעדשות השונות נשלפו, והמצלמה עבדה קשה כדי לנסות להכיל את שראו העיניים. כשכבר חשבתי שמיציתי, החלה השמש לשקוע והאזור נצבע בצבעים רכים של צהוב וכתום. השמש שירדה נמוך אל עבר האופק יצרה משחקי אור וצל, ומשטחי העמודים הפכו קונטרסטיים ודרמתיים, דבר שזיכה כל עמוד סלע בתמונת פורטרט משלו. השמים גם הם שיתפו פעולה וכוסו בענני נוצה ארוכים שהוסיפו רקע מושלם לתמונות נוף מרהיבות.

לסיכום, מי שמוצא עצמו נוחת בעיר הגדולה פרת' שבמערב אוסטרליה, בין אם זה במסגרת טיול או עסקים, מומלץ שיפנה לו יום שלם ויצפין לכיוון שמורת נמבונג וצריחי האבן. ניתן להגיע לשמורה מהעיר פרת' בשלוש שעות נהיגה. אם מתאפשר להקצות יומיים, שווה לארגן צ'ופר נוסף ולהצפין עוד כמה עשרות קילומטרים אל עבר העיירה הקטנה לנסלין.

העיירה נמצאת על ספן של דיונות אימתניות שהחול שלהן מיוחד - לבן בוהק. המחזה הוא מרהיב וגורם גם לאלה שבדרך כלל לא ניחנים באנרגיות עודפות, לטפס במעלה הדיונה ולרדת בריצת אמוק במורד בצדה השני. מי שירצה להפוך את החוויה לעוד יותר מיוחדת - ברחוב הראשי של העיירה קיימת חנות ספורט קטנה שמשכירה קרשי גלישה (Surfing Board) ייעודיים לגלישה על הדיונות.

• הכתבה פורסמה בגיליון יוני 2011 של הירחון "טבע הדברים "
  

• מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות ב-10 שקלים בלבד