שתף קטע נבחר
צילום: שאול גולן

"יבוא חלב ימחק את הקיבוצים ולא יועיל לצרכן"

החקלאים מתכוונים לפנות לבג"ץ בבקשה לסכל את פתיחת שוק החלב לייבוא: "הממשלה מנסה לפתור כאב ראש באמצעות תרופה שמדביקה בכולירה. הפתרון מצוי בהחזרת הפיקוח ובביטול המע"מ". לטענתם, עשרות קיבוצים ומושבים יימחקו, היצרניות ייהנו מייבוא זול, והצרכן לא ירוויח כלל

 

מנכ"ל מועצת מגדלי הבקר, יעקב בכר, לא הופתע לשמוע אתמול (ב') כי יו"ר שטראוס, עפרה שטראוס, מכה על חטא בשל ההתייקרות גבינת הקוטג', שיצרה מחול שדים שבסופו הודיע ראש הממשלה כי הוא מתכנן לפתוח את שוק החלב לתחרות מחו"ל.

 

 

"בקשת הסליחה שלה מזכירה לי את בקשת הסליחה של אהוד ברק מעדות המזרח. היא אדישה לגמרי להתפתחות האחרונה הזאת שכן היא לא זו שתיפגע מפתיחת השוק לייבוא. במקום לקנות מרפתות בארץ היא תתחיל לקנות מרפתות בחו"ל והרווחים של שטראוס יישארו בעינם, מי שייפגע הם עשרות קיבוצים ומושבים בפריפריה שמסתמכים על רווחי הרפתות. פתיחת השוק לייבוא עשויה לגרום למחיקתם מהמפה", אמר היום ל-ynet.

 

לדברי בכר, מועצת מגדלי הבקר ומועצת החלב מתכוונים לפנות לבג"ץ בבקשה לסכל את כוונות הממשלה להסיר את החסמים על ייבוא מוצרי חלב בטענה שהצעד מנוגד לחוק החלב שקובע כי צריכת החלב ומוצריו בישראל צריכה להסתמך על ייצור מקומי בלבד. "אי אפשר באמת לייבא מוצרי חלב שכן אלו מוצרים שחיי המדף שלהם קצרים", אומר בכר. "כוונת הממשלה לאפשר ייבוא היא ניסיון לפתור כאב ראש באמצעות תרופה שמדביקה את החולה בכולירה. הפתרון מצוי אך ורק בהחזרת הפיקוח על המוצרים ובביטול המע"מ על חלב ומוצריו. מקבלי ההחלטות יודעים שייבוא הוא פתרון לא חוקי ולא ישים. במקום להציע פתרונות אמיתיים, הם מציעים שקרים".

 

לדבריו, היוקר היחסי של מוצרי החלב בישראל הוא תוצאה של מספר גורמים, שאין לכלול ביניהם את היעדר המוצרים המיובאים. "מוצרי החלב בישראל יקרים יותר מאשר באירופה בגלל שהמזון לבהמות מיובא, בגלל שחוקי הכשרות מכתיבים הוצאות רבות, בגלל שמשק החלב הישראלי לא יכול לסחור עם מדינות שכנות, שהן היעד האמיתי לייבוא בענף שכזה ובגלל שבאופן יחסי - המרחק בישראל בין הרפתות למחלבות הוא גדול יחסית והחלב צריך לעבור מרחק רב עד למפעל שבו מעבדים אותו למוצריו. כמו כן, ענף החלב בישראל כפוף לחוק שכר המינימום, ובמחלבות אפילו לחוק שכר מינימום בתעשייה. בחו"ל הוצאות השכר נמוכות יותר".

 

"הרשתות מחזיקות את המחלבות בביצים"

מנכ"ל מועצת החלב, שייקה דרורי, מוסיף לגורמים הללו את היעדר הסבסוד מצד המדינה לרפתנים. "במדינות אירופה המדינה מסבסדת את ייצור החלב ב-20% - לעומת אפס סבסוד בישראל.

 

לדבריו, פתיחת השוק למוצרים מיובאים לא תגרום להורדת מחירים ולא תועיל לצרכן הישראלי במאום. "ייבוא זו מלכודת דבש. מה שיקרה זה שהמחלבות ייבאו מחו"ל את מה שאפשר וכדאי לייבא - אבקת חלב בעיקר. אלו מוצרים מסובסדים במדינות אירופה ולרפתנים שם אין בעיה למכור אותם מחיר נמוך. בארה"ב היו שנים שבהן כל אבקת החלב נמכרה למדינות אחרות במחיר נמוך והממשלה שם השלימה לרפתות את ההפרש. את המוצרים הללו יימכרו לכם במחיר נמוך וכדי לכסות על ההפסד יימכרו מוצרים אחרים, שאי אפשר להשיג בחו"ל במחיר נמוך, במחיר גבוה".


מימין לשמאל: יעקב בכר, שייקה דרורי ואורית נוקד (צילום: שימי נכטיילר) 

 

לדבריו, שורש הבעיה של יוקר מוצרי החלב נמצא ברשתות השיווק. "הרשתות מחזיקות את כל המחלבות והרפתות בביצים, יש להן כוח עצום וכולם מפחדים לטפל בהן". בכנס הארצי של מגדלי הבקר לחלב, שנפתח הבוקר בירושלים, הציג דרורי נתונים לפיהם -6 השנים האחרונות עלה מחירו של גביע קוטג' 5% ב-2 שקלים ו-47 אגורות. עיקר ההתייקרות, נובעת מעלייה ברווח שגרפו המחלבות.

 

החלב התייקר בשש השנים האחרונות ב-44 אגורות בעיקר בשל התייקרות התירס בעולם שמשמש כחומר גלם למספוא. מחירו של הקוטג' ביציאה מהמחלבה עלה ב-87 אגורות, כך ששיעור הרווח של המחלבות על הקוטג' עלה מ-30% ל-35%. הסכום שנותר בידי הקמעונאי לאחר מע"מ עלה בשיעור של 83 אגורות, כך ששיעור הרווח של הרשתות עלה מ-42% ל-43%.

 

נוקד: לא שוללת סבסוד ייצור חלב

בכנס דיברה גם שרת החקלאות אורית נוקד, שציינה כי היא תשב בימים קרובים עם שר האוצר במטרה לשכנעו להחזיר את מוצרי החלב הבסיסיים לפיקוח ולחייב את המחלבות ורשתות השיווק לדווח על שיעור הרווח שלהן מכל מוצר. לדברי נוקד, הניסיון מראה שהוצאת מוצרים מפיקוח לא תורמת להגברת התחרות ורק פוגעת בצרכן.

 

בתשובה לשאת ynet, ציינה נוקד כי היא אינה שוללת בדיקה של מתן סבסוד לייצור חלב, על מנת להוזיל את מחיר מוצריו (כפי שעושים במדינות אירופה) אך מניסיונה מדובר בצעד בעייתי. נוקד גם תומכת באופן עקרוני בביטול מע"מ על החלב. "כשנכנסתי לראשונה לכנסת, לפני 8 שנים, הצעד הראשון שקידמתי היה ביטול המע"מ על כל מוצרי היסוד". אך לדבריה, הצעד נתקל בהתנגדות נחרצת של משרד האוצר והיא איננה אופטימית לגבי מאמצים בכיוון הזה.

 

נוקד קראה גם להגברת המודעות הצרכנים ומעורבות של נציגי הצרכנים בפיקוח על מוצרים. "יש למנות נציג של המועצה לצרכנות שישב בוועדה שקובעת אילו מוצרים צריכים להיות בפיקוח. כמו כן צריך להגביר את המודעות שצרכנים לנושא המחירים. לדוגמא, אני לא יודעת כמה ישראלים מודעים לעובדה שגבינה צהובה בגוש נמכרת בפיקוח בעוד שאותה גבינה, כאשר היא נמכרת בפרוסות, אינה מפוקחת. מאז אוגוסט 2008, כשהוציאו את הגבינה הפרוסה מפיקוח, זינק מחירה ב-21%. הגבינה בגוש התייקרה באותה תקופה ב-5% בלבד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באירופה מסבסדים 20% מהייצור
צילום: אבי רוקח
צילום: סיוון פרג
"כמו בקשת הסליחה של ברק מהמזרחיים"
צילום: סיוון פרג
מומלצים