ארסנל פיצוץ: Red Faction חדש
רד פקשן חוזר לעוד סיבוב על המאדים, וזה זמן טוב לשאול: עם כל כך הרבה מנוע הרס, פלא שקשה למצוא סימני חיים על הכוכב האדום?
עברו הרבה שנים, אבל לא שכחתי את ההרגשה המופלאה שפקדה אותי כששיחקתי לראשונה ב-Red Faction. היה זה עם הכותר השני בסדרה, וכבר בדקת המשחק הראשונה נתבקשתי לפרוץ חור בקיר – מה שמייד עשיתי תוך שאני חוזה בתוצאות בעליצות רבה. היה זה עידן בו משחקי מחשב עוד השתמשו בגרסת DirectX השמינית, שאפילו לא הצליחה לייצר צללים כמו שצריך. כשנתנו לך להרוס קיר במשחק זה היה רק בגלל שמראש הכינו את הקיר הספציפי הזה לחורבן. על סביבה ניתנת להשמדה באופן חופשי היה ניתן רק לחלום - או לשחק בחלקים מ-Red Faction ו-Red Faction 2, שהיו מהפכניים טכנולוגית למרות שמסיבות של עיצוב גיימפליי שמרני הם התקמצנו על השימוש בטכנולוגיה הזאת.
בחלוף השנים התקדמנו. סביבות המשחק נעשו אינטראקטיביות יותר (למרות שרובן לא מתקרבות לדרגת יכולת ההרס הגמישה של הצאצא השלישי לסדרה, Red Faction: Guerrilla), ובאטלפילד 3 מבטיח בסוף השנה הזאת להכניס את ההרס הסביבתי המקיף גם למשחקי יריות צבאיים. כדי ש-Red Faction Armageddon, שאבותיו היו חלוצים בתחום האינטראקציה האלימה עם עולם המשחק, ירשים, כבר לא מספיקים חורים בקירות ומבנים קורסים. ל-Volition יש כמה קלפים חדשים בשרוול בעבורו, כמו היכולת לבנות מחדש את מה שהרסת - אבל האם זה מספיק?
דור רביעי לשושלת
המשחק הזה מתרחש במאדים, כמו כל כותרי הסדרה מלבד מספר שתיים, ומספר על מה שקורה מספר עשורים לאחר אירועי המשחק הקודם. אתם משחקים בתור Darius Mason, נכדו של הגיבור מהכותר הקודם, Alec. למרות הקשר הביולוגי והתייחסויות נקודתיות לעלילת המשחק הקודם, הקשר בין שני הכותרים קלוש. העלילה ב-Armageddon לא ממשיכה את זו של Guerilla, אין מורדים שמתרוצצים ועושים בלגן; את מקומם תפס הפעם גזע גנרי כלשהו של חייזרים.
קרחנות של אלימות! מתוך המשחק
Yes, it's another bug hunt
הסטריאוטיפיות של המשחק משדרת את עצמה מייד במראה החייזרים שמאיימים על המשך קיומה של האנושות בכוכב האדום, עם עיצוב חסר השראה ומרובה שיניים שראינו בכל הפקת מד"ב-אימה מאז שה.ר. גיגר יצר את הקסנומורף חובב בית החזה האנושי שלו. הטריגר למלחמת הקיום שנכפית על בני מאדים לא טוב יותר. אתם מבינים, גזע החייזרים היה כלוא בתוך בור במערה תת קרקעית, ועל הבור היה פסל מוזר וגבוה שזהר באורות כחולים. כמובן שהאינסטינקט הראשוני של דאריוס היה להרוס את שלט ה"עצור" הבוהק הזה ולשחרר את החייזרים לחופשי. עבודה טובה בשביל דקת משחק ראשונה, שתצטרכו לעבוד במשך שאר שעות המשחק כדי לתקן.
באופן כללי, דמויות המשנה במשחק לא מעניינות או אפילו נוכחות יותר מדי, והתסריט מלא בקלישאות זולות מסרטי אקשן, שרובן גם לא מתרחשות אינטראקטיבית סביב ועם השחקן, אלא בקטעי קישור בלעדיו. דאריוס יתחמק מסלע נופל בשנייה האחרונה, יצלוף לחייזר בדיוק באמצע הגולגולת ויחפה בעוז על נסיגה של חבר לצוות. תעצרו אותי אם זה נשמע לכם מוכר. תעצרו אותי אם זה נשמע לכם מוכר.
ארסנל פיצוץ
בגלל שהסביבה הניתנת להשמדה היא נקודת המכירה החזקה ביותר של המשחק, המפתחים שמו דגש רב על הכיף שבדבר, ועשו עבודה לא רעה עם הפוטנציאל שבהרס למשך רוב זמן המשחק. בנוסף לפטיש העצום, שכנראה בנוי מיהלום רוטט בתדירויות גבוהות - כי הוא שובר קירות בטון מזויין כמו צונאמי שנוחת על כפר דייגים עשוי קש - תזכו לשחק גם עם משגר פצצות, אותן תוכלו לפוצץ מאוחר יותר באמצעות שלט רחוק (טריק מעולה למלכודות), משגר כדורי פלסמה מתפוצצים, ומשגר טילים מתבייתים. מתפוצצים, כמובן.
לא, לא - תודה לך.
מגנט ביד אחת, לייזר בשניה
נשק מיוחד אותו תקבלו כבר על ההתחלה הוא רובה המגנט. הירייה הראשונה שלו תצמיד את ראש המגנט לחפץ או יצור חי, והירייה השנייה תסמן את הנקודה אליה הוא ישוגר במהירות גבוהה, בלי להתחשב במכשולים שבדרך. הרובה הזה בהחלט משדרג את רוב קרבות המשחק, והופך את Armageddon למעבדה קינטית שתאתגר אתכם למצוא את הדרך היצירתית ביותר להשתמש במנוע הפיזיקלי לחיסול המוני של חייזרים. הכיף כולל למוטט עליהם מבנים, לזרוק עליהם מיכלים של חומרי נפץ ולהפגיש אותם אלו עם אלו במהירויות ריסוק.
הפתעה שנייה מגיעה בתור רובה לייזר שחותך קירות ובשר באותה הקלות. רובה זה שימושי במיוחד על מנת להיפטר מאוייבים שממוקמים על מגדלים, גשרים או... כל מבנה שעדיין עומד על רגליו, בעצם. הוא פחות מהנה מרובה המגנט, אולי בגלל שהוא גם הרבה יותר יעיל. בין השאר אפשר לי רובה הלייזר להמלט מפני חייזרים גדולי-מימדים על ידי חיתוך חורים דרכם השתחלתי, בעודי מותיר את המפלץ מאחור, לחכות לי ולמותו בסבלנות בעוד אני מכין את עצמי לשלב הבא של הקרב.
נאנו-חליפה, ולא צריך לקחת אותה מאף חייל גוסס
גם החליפה שלכם קיבלה כמה צעצועים חדשים. היא אמנם לא תהפוך אתכם לבלתי-נראים או תגרום לכם לרוץ ממש מהר, אבל היא כן תאפשר לכם לייצר גלי הדף חזקים שידחפו לא בנימוס כל מה שיעמוד בדרכם; ממש כמו יכולת ה-Force Push ממשחקי מלחמת הכוכבים.
יכולות מיוחדות אחרות כוללות מגן חוסם קליעים, הרמת אויבים באוויר - עוד כוח דמוי ג'די - ויכולת ה-Berserk, שתעצים את כח האש של הנשקים שלכם לפרק זמן מוגבל.
התוספת האחרונה והשימושית ביותר היא היכולת לשחזר כהרף-עין כל דבר שהרסתם. כן, זה משחק רד פקשן הראשון שבו אתם יכולים לתקן באופן אחראי את הנזק שיצרתם. ככה תוכלו לבנות מחדש גשרים שהפלתם כדי לחצות אותם, קירות שהרסתם כדי להתחבא מאחוריהם, ומבנים שהפלתם על ראשם של חייזרים כדי... להפיל אותם שוב על ראש מי ששרד.
אפרופו חליפות, המשחק יאפשר לכם להכנס במספר הזדמנויות במהלך הקמפיין לחליפות Mech רובוטיות, ואלה פשוט מכונות מלחמה חסרות מעצורים. כמו ב-F.E.A.R 2 וב-Chronicles of Riddick, קטעי המשחקיות האלה נמשכים בדיוק מספיק זמן כדי לגרום לכם להרגיש ממש ממש חזקים אבל בלי שיתחילו לשעמם.
עמוק בתוך המערה מצאתם... עוד מערה
המשחק ברובו מתרחש מתחת לאדמה, במערות ובמעברים צרים. בחירה מוזרה למדי, משום שמתחת לאדמה אין הרבה דברים להרוס. אז יש כמה מבנים פה ושם, לפעמים כמה סלעים בולטים מהתקרה שפשוט מתחננים שתתעללו בהם, אבל לא מצאתי זכר למבני ענק אותם כל-כך אהבתי להרוס ב-Guerilla.
עיצוב השלבים חוזר על עצמו מאוד מהר, ואפשר לשים לב בקלות לשכפולים של סביבות משחק עם שינויים קטנים - כן, לא רק Dragon Age 2 ו-Halo חוטאים בזה. יש קטעי משחקיות שלמים בהם כמעט ואין שום דבר להרוס, ובשלבים אלו הופך Armageddon לסתם עוד משחק יריות בינוני שמזכיר את שיא הבינוניות שנקרא Lost Planet. גם המשימות שקיבלתי במהלך המשחק הזכירו מאוד את אלה של Lost Planet: "רוץ מהר לשם", "תחזור מהר בחזרה", "תציל מהר אותם" – וחוזר חס וחלילה. לרגע או שניים הרגשתי כמו ראמירז.
מנוע המשחק בהחלט עושה עבודה טובה ברינדור הסביבה הניתנת להריסה, אבל זה עולה לו בבריאות. המשחק לא נראה הרבה יותר טוב מהכותר הקודם ועדיין מציג ביצועים ירודים בקטעים עמוסי אקשן, או בכאלה בהם אתם ממוטטים הרבה מבנים במקביל. אני יודע שה-Xbox 360 כבר מזמן לא שיא הטכנולוגיה – אבל על מה לעזעזל עבד צוות הפיתוח במשך כל הזמן הזה? אם כבר לא גרמתם למשחק להיות יפה יותר – הייתם יכולים לפחות לשמן לו את הבוכנות.
האם אתה הרסני יותר מתלמיד כיתה א'?
הפתעה יפה שומר המשחק דווקא למשחק הרשת. בעוד מצב האונליין ההישרדותי, Infestation, מציב ארבעה שחקנים אל מול גלים אין-סופיים של חייזרים ומבקש מהם להישאר בחיים כמה שיותר זמן, מצב המשחק המקורי יותר, Ruin, הוא זה שתפס את תשומת ליבי. אין מדובר במצב אונליין "כשר", כי אין באמת אף אחד נוסף במשחק יחד איתכם. זה יותר אתגר סקורינג חברתי. במצב זה תזרקו לתוך סביבת משחק פתוחה וגדולה ותתבקשו להסב כמה שיותר נזק לסביבה בזמן מוקצב. את התוצאה תוכלו להשוות אונליין אל מול שחקנים אחרים. מצב המשחק הזה רוכב על המהות האמיתית של משחק Red Faction – הרס טהור, וכאן, סוף כל סוף, הוא מאפשר לכם לחזות במכניקת ההרס ולהשתמש במנוע הפיזיקלי שלו כמו שהיה צריך. חבל שזה מגיע רק בתור בונוס בצד ולא כחלק ממשי מהמנה העיקרית.
השורה התחתונה
Armageddon לא ממציא את הגלגל מחדש, אבל הוא כן מאפשר לשחקנים להנות ונותן להם להרגיש חזקים ללא חרטות. אם אתם מחפשים כמה שעות טובות של כיף, והמשוואה הרס = כיף לא נראית לכם פושעת – תמצאו כאן משחק בשבילכם. אם אתם בקטע של עלילה סוחפת, דיאלוגים מסובכים ובניית קשרים אינטמיים עם חייזריות אקזוטיות – לא תמצאו כאן אף אחד מאלה אפילו אם תחפרו למרכז מאדים עם משגר הפצצות שלכם. זהו משחק כיף טהור שנכנס לאותה קטגוריה כמו משחקי Just Cause - הגרסה המשוכללת יותר של בעיטה במגדלי לגו.
יאהבו: מי שיכול להפיק הנאה פנימית עמוקה מסרטונים של בניינים קורסים ברעידות אדמה.
ישנאו: מי שמאמינים שמנהרות הכוכב האדום הן הבמה המושלמת לדרמה אנושית מרטיטה.
ציון:
